136
אל: זאב שרף, ירושלים
1/9/1946
(העתק במכונת כתיבה)
לדתן שלומותי,
1. אמור
אמת, איבדתי עולמי כליל? אמש דומה היה בעיני שאין לי ברירה אלא להביע דעתי כמות
שהיא[1] והדבר עלה
לי ביסורים אכזריים. ספק אם הייתי עושה זאת לאחר קריאת עיתון הבוקר,[2] ואצטער צער
נורא אם הדיסונאנס שהכנסתי גרם לאיזו מבוכה או הסתבכות במושב היום.[3] בדיעבד איני
מצטער על העמדה שנתקבלה [ע״י הסוה״י] ויכול אני רק לקוות שלא אצטער לעתיד לבוא.
הערה: קראתי את מאמרו הדמגוגי מאוד והמשפיע מאוד של קרליבך ב״ידיעות אחרונות״ -
״לא ללכת״. הוא מרבה להסתמך על מסקנות הוועדה האנגלית-אמריקאית, כאילו הייתה זו
נחלת בית אבותיו. כלום הוא היה בעד הליכה לאותה ועדה? בכלל האם הוא היה פעם בעד
איזה דבר?
3. אני מפרש סעיף 5 שלך[7] (על ההליכה נגזר ואין להוסיף. פגישת נ״ג שוב חתמה הגזירה, לפחות
לשבוע זה) המתכוון לומר, כי דווקא לאחר שיחה זו, שבאה כאילו להמתיק את הסירוב, אין
דרך לנסיגה; ז״א שאם לא יבוא שינוי מהותי מצדם - נגזר שאיננו הולכים. אני מסכים
לפירוש ומקבל את העמדה, אבל ענֵני אם פירשתי נכונה,[8] אתה קמצן
במילים ומרוב צמצום וכיווץ מתמעכת המשמעות.
4. עלי להודות, כי קריאת הנוסח המלא של מכתבו האחרון של האולם לויטל[9] חיזקה בעיני
את טענת אלה הגורסים שלא חל כל שינוי גם בעמדה הפורמלית לגבי הבסיס. מהסיכום במברק
התרשמתי, שאפשר לנו, כדי לצאת מן המיצר, לפרש אותה פסקה כנוטלת עוקץ באופן ניסוחה
מכל בעיית הבסיס ופותחת פתח לכל מיני בסיסים שלהם ושלנו; לא כן התרשמתי מהנוסח
המלא הממלל ברור, אם גם לא בפירוש, שהבסיס בעינו עומד וכל השאר או תיקונים בו או
״הצעות שכנגד״ לעומתו, אף הן טפלות לו.[10]
5. המברק
של אליעזר על מפעלות עטרה[11] אינו מלאכה מושלמת בכל חלקיו. הפסוק:
Received
confirmation if no agreement reached [Arab] league will insist on N.S.
Green Book
אינו מחוור. מי קיבל כאן אישור? באיזה קשר עומדת כוונה זו של החֶבֶר
עם כל פרשת עטרה בגושן ועם הסכמת עזאם? אנא, הסבר. כל עניין ספרו הירוק של נ. ס.
[נורי סעיד] (אותו מסמך ששאלתיך עליו, לא כן? [12] הוא חדשה
בשבילי - לא היה רמז לכך בדו״חות קודמים. הפסוק:
Egyptians insist first be asked by British as Anglo-Egyptian negotiations interrupted
לא יובן
ואינו יכול להיות מובן. בשום אופן לא הייתי מגיע להבינו לאשורו אלמלא הידיעות
הקודמות שהיו לי. מה זאת אומרת ״be asked״? והסמיכות
למו״מ הא-מ [האנגלי-מצרי] כאן
מטעה בהחלט. גם הפסוק הבא אחריו, הפותח במילה second, מאוד מכווץ וסתום. הבקשה למסור לידידים בפרלמנט ולארגן מאמרים
בעיתונות הכורכת יחד שני דברים שונים, מוכרחה לגרום לתקלות. הן לגבי הידידים
בקבינט ובפרלמנט הכוונה ודאי לסיפור כולו, ואילו לגבי העיתונות נאמר אומנם this line, אבל בסמיכות פרשיות זו יתפרש המונח this line כמתייחס שוב לסיפור כולו, וזה עומד בסתירה לדרישת הסודיות שבאה
[במברק] אח״כ
[”imperative
absolute secrecy re negotiations”], למרבה המבוכה. אני חושש ל-mess הגון כתוצאה מכל זה, ואם עוד יש סיפק להדביק מברק מסביר ומתיר את
הסבך - יש לעשות זאת מייד. יש להדגיש כי בעיתונות יש רק להסביר את זיקת יישוב
הסכסוך האנגלי-מצרי לפתרון בעיית א״י ולהעלות בקשר לזה את תוכנית שלֹמה, אבל בשום
פנים לא לספר על המו״מ.[13]
6.
אך למעשה כבר הפליט את הסוד ידידנו לוונברג ב״דבר״.[14] באין לו
השכל והכישרון של ליכט'[היים] הוא נאלץ לחפות על מערומי יכולתו העיתונאית בסודות
שהוא מגלה מחדרי [גרייט ראסל] 77. זוהי בעיה רצינית ויש להודיע לבל שעליו לתחום
תחומים ברורים בין איסור והיתר, שאם לא כן נהיה אנוסים לעורר את כל השאלה של אנשי
המשרד המשמשים כתבים לעיתונים - הסדר פסול בתכלית מכל בחינה.
7.
בדו״ח ממפעלות עטרה הכלול במברק אליעזר מובלטת ביתר שאת מבדו״ח הקודם נקודה אחת
שהרתיעתני והיא ״דו-לאומיות״.[15] כאן חרגה
עטרה ממסגרתה ואני מתאר לעצמי את השצף בלוט. אף אני זועזעתי.
8.
אחרי ככלות הכל, עם כל החריגות מזה והתשובות הנמהרות מזה, הרי פזי ועטרה הם
היחידים החוגרים כוח להזיז העניין לאיזה מוצא.
9.
מחר צריכה להינתן תשובת ב. לנ״ג.[16] אני מניח
שאם תינתן במועד המובטח, תקבלוה ביום ג׳ ואנו נדענה ביום ד׳. היא תוכל היות אחת
משתים: או ״אנו חוזרים למכתב מר ה. [הול] לד"ר ו. [וייצמן] ואתם מתבקשים
לענות הן או לאו״; כי אז התשובה לאו. או -״אין אתם נדרשים לענות כרגע ואנו נפנה
אליכם שנית״,[17] כי אז לדעתי
מוטב להריץ מכתב שיאמר, כהצעת נ״ג הראשונה: ״תמיד מוכנים לדון איתכם על תוכנית
הקמת מדן [מדינה]״. במקרה השני כדאית שוב פגישה ובה לעורר שאלת ההתרה [שחרור] ושאלת
הפסקת הנבירה [חיפושי נשק]. אולי שנייה תחילה.
10.
אני שומע כי הברמינן אי״ש מתחיל שוב לקרטע. אין ספק שהנבירה בנקודה המשפחתית
[דורות] ובאחותה [רוחמה] נותנת שוב הזדמנות להחיות ולהעמיד הכן.[18] אם יש כוח -
אדרבא,
אבל אבקש רחמים לא להטריד
שוב את א-ן ולא לדחות שוב דבר ע״מ להימלך ביושביו.
11.
קלטתי מרמזי צפוני כי רעייתו שתח' הביאה לפניו תלונה על לפידות (או על זוגתו - גם
זה ייתכן) שכאילו משתמעת מדיבוריו פניית עורף אל המסוּגרים.[19] היש שמץ?
אותה פלונית שורש פורה לבלבולים וסכסוכים [ערבית: ישמרנו האל).
12.
אקווה כי פזית לא תקפיד שאמשיך בכתיבה לגמז, לשם רציפות, ריכוז והיקף, וחזקה עליו שימסור מייד
ובשלמות כל הטעון מסירה (כי תמיד יהיו סעיפים מוצנעים כגון 11 כאן), אבל אם תראה צל צלו עובר על הפנים
הודיעני ואשנה הנוהג. בין כה וכה מזמן לזמן אשדור ישירות.
13.
על פתק פזית[20] אענה ישר
מחר-מחרתיים.
14.
אני מניח שאתם מרעישים עולמו של תשבי בכל הנוגע לנקודה המשפחתית. שם [בארה״ב] -
הלאה כל רסן:[21] בריט'
מפקירה היישוב לטבח ע״י המדינות שהיא יצרה וזיינה.
אביחי
[11] מברק
קפלן אל לינטון בלונדון 30/8/1946 (אצ״מ (S 25/1554), בו דיווח על שיחות ששון עם ראשי הממשל
במצרים על חלוקת א״י ועל ההבנות שהשיג עמם ועם מזכיר הליגה הערבית עבד-אל-רחמן
עזאם.
[12] על
״הספר הירוק״ של נורי סעיד (מכונה גם ״הספר הכחול״) ר' מס' 119 הע' 7; מס' 123 סעיף 6. ב-3/9/1946 כתב ז״ש למ״ש: ״המברק של אליעזר - הייתה ידיעה קודמת כי הליגה
[הערבית] תציע אישור הלבן
[הסה״ל 1939] עם קצת אוטונומיה ליהודים, כפי שנוסח בירוק של נ. ס. עתה נאמר
לעטרה כי ישנן שתי דרכים,
או הסכם [עם]
גושן [על חלוקת א״י] או שיתעקשו על העמדה הקודמת״.