114. אל: אריה אשל, ירושלים - 24/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  114. אל: אריה אשל, ירושלים - 24/8/1946
כותרת משנה  העתק במכונת כתיבה

114

אל: אריה אשל, ירושלים

24/8/1946

(העתק במכונת כתיבה)

 

אחימן יקירי,

 

הבוקר מלאו שמונה שבועות להתארחותי כאן. באותו היגיון ובאותה הצלחה יכולים לחלוף על נקלה עוד שמונה שבועות ועוד כהנה.

לך ולעינבל מגיע יישר כוח כביר על הצלחת הכינוס [של החיילים המשוחררים] אשר ברור לי כי בהכנתו הושקע מאמץ עצום. אמנות התיאור בעיתונותנו ובייחוד בעיתוננו [״דבר״], היא בשפל המדרגה ועל כן יצאה התמונה דהה.[1] יש מסירת דברים אך אין מסירת צבעים והלך רוח. אין תיאור הקהל, מי ומה הוא, מה פעל ומה עבר עליו וכו' וכו' - אל אלוהים איזה נושא ״אסיר תודה״, פשוט מבורך, ואיזו הזדמנות לכישרון התיאור הוחמצה כאן. אלא, כנראה, אין כישרון.

הפנייה לחיילי אומות העולם, כפי שניתנה במלבן בעמ' א' של פ״פ מנוסחת בפשטות ובעוז הקולעים להפליא.[2] מדוע איננה - או לא מצאתיה - כלשונה, בעיתונות העברית? במקרים כאלה חשוב, כמובן, להמציא לעיתונות את כל החומר המוכן מראש לפני המעמד. זה גם מפנה את העיתונאים הנוכחים לתיאור המחזה, במקום שיובלעו ברשימת הדוברים ומסירתם.[3]

תרגום הקטעים שלי [שנקראו בכנס] לאנגלית [בפ״פ] לגמרי לא רע, אך מדוע לא ניתן התאריך? תרבות זו, שאין להוציא פתק מהיד ללא תאריך, עדיין לא השרישה בתוכנו כדבעי. הנה קיבלתי מכתב הרחמן לחשמן שלנו[4] - ללא תאריך! ומה פשר השם [5]?Jewish Battalions אנכרוניזם! וכיצד זה נתחלף ל״דבר״ גרבובסקי בבנקובר?[6]

אני מבין כי הרכבת צוות הנואמים הייתה מלאכת מחשבת - שמאל וימין, סיעות בתוך השמאל, קצינים ו[חיילים מן ה]שורה וכו'. לעינבל, פרטי שבפרטי: כלום לא מוטב היה להעמיד את רבקה או את רחל שור במקום ״אשת החיל״?[7] ושוב: ההיה נואם מהשוה״צ?[8]

דתן כותב שהמעמד עודד רוח הבנים. ועוד, שמתכוונים להמשך. מה פירושו?[9]

אני מניח ש״עולם האמת״ פירושו [10]?Grabe

שוב יישר כוח! אכן צירוף פרשת הכינוס עם התמונה של הנחת אבן הפינה [לבית ברל] היה מעשה חושב!

 

שלומותי,

אביחי

*

בלילה

1) ב. ב. ס. הודיע (השמיעה הייתה קשה) כי ההנהלה בפריס פרסמה הודעה

א) regret [לצערנו] דוחים שוב השתתפותנו בכנס על אותו בסיס.

ב) מכריזים כי העלייה תימשך על אף הכל.[11] הידוע לנו משהו?

א) מדוע היה צורך לחזור ולהכריז על הסירוב לבסיס? הנתחדש משהו?[12]

ב) ההוחלט במושב לוט לקחת על עצמנו בגלוי, מכאן ואילך, את האחריות לגיס?[13]

2) כן הודיע אותו מקור כי ״תנועת המרי - הגנה״ הכריזה בקול ישראל שיש להתנגד לחיפושים ועוד, שחוצות ת״א כוסו עלונים שאם יבצעו פסה״ד לגבי י״ח - ישלמו בדם. והנה אחדים שמעו שגם העלונים יוחסו ל״תנועת המרי-הגנה״. האומנם? הודיעני מייד.[14]

3) שמענו כאן ממקור ״פנימי״ שהמסתלקים מהמכלאה הם לא 25 אלא 75. מה האמת? דרוש מכ״ך דו״ח.[15]

 

הערות:


[1] ר׳ ״דבר״ 23/8/1946, שם נאמר שהכינוס בא ״להביע את זעקת המתנדב העברי על מעשי הצבא והצי הבריטי הנלחם עתה בפליטי שארית ישראל״, והובאו תיאור קצר של המתרחש באולם ״הבימה״ ושל הקהל וכן משפטים ספורים מדברי הנואמים. בכינוס קרא שחקן ״הבימה״ יהושע ברטונוב דברי אזכרה מאת מ״ש לחיילים העברים שנפלו במלחמה - קטע מנאום שנשא בכינוס הניצחון על הר הצופים בי-ם ב-13/5/1945 (ר׳ שרת/מאסר, עמ' 401-400).

[2] בעמוד השער של פ״פ 23/8/1946, הובאה אחת מהחלטות הכינוס ובה קריאה ל״לוחמי החזית של כל העמים שוחרי החופש: עיזרו לנו להציל את עמנו״. לנוסח מלא של החלטות הכינוס, ר' ״הארץ״ באותו יום.

[3] אשל השיב ב-26/8/1946: ״ניסינו הפעם להבטיח הופעה ראויה ולמלאה בעיתונות והרבה הודפס למפרע, גם הפנייה שהופיעה במסגרת בדואר [פ״פ]. חומר מלא הומצא לכל עם פתיחת המאורע״.

[4] מכתב מאת ראש ממשלת בריטניה קלמנט אטלי (״הרחמן״) אל הרב הראשי לא״י י״א הרצוג. המכתב לא אותר.

[5] בכתבה בפ״פ 23/8/1945 על כינוס החיילים המשוחררים והחלטותיו, כונה מ״ש:

״The father of the Jewish recruiting movement, the builder of the Jewish Battalions and the Jewish Brigade Group",

המונח ״Jewish Battalions״ התייחד לגדודים העבריים במל״ע-1 ואזכורו בהקשר הנוכחי היה מיותר.

[6] ״דבר״ דיווח כי ״יוסף בנקובר סיים את שורת הנאומים״, וה״ארץ״, שדייק, ציין כי ״את נאום הסיכום נשא מאיר גרבובסקי״. השניים שירתו בחי״ל, בנקובר כרב-סמל וארגוב (גרבובסקי) כרב-טוראי.

[7] ״אשת חיל״ היא חנה לוין מראשל״צ, שנאמה בכינוס בשם החיילות העבריות ששירתו בחיל הנשים הבריטי אי.טי.אס. (Auxiliary Territorial Service). חנה לוין באה מחוגי ״האיחוד האזרחי״, ונראה שמ״ש סבר שאת החיילות העבריות ראוי שתייצג מישהי מתנועת העבודה. רבקה - כנראה רבקה יפה, שמ״ש הכירה מאז הייתה חניכתו ב״חוג הזקן״ של תנועת ״מחנות העולים״ שהקים את בית השיטה, ואולי רבקה גובר, חברת מושב ופעילת מפא״י במועצת הפועלות.

[8] אשל השיב בשלילה.

[9] לפי דברי החיילים המשוחררים שנאמו בכינוס הכוונה כנראה לפעילות הסברה של החיילים המשוחררים בקרב חבריהם הבריטים נגד המדיניות הבריטית כלפי המעפילים.

[10] העניין לא נתחוור.

[11] הכוונה לידיעת בי .בי. סי. על הודעת הנה״ס בפריס ב-23/8/1946, שפורסמה בעיתוני הארץ כעבור יומיים. בין היתר נאמר בה כי ״הוחלט לא להשתתף בשום דיונים על בסיס התוכנית לא״י שהובאה ע״י ממשלת ה. מ. בפני בית הנבחרים [תמ״ג] [---] שום פתרון שאין בו משום תקומת העצמאות היהודית אינו יכול לשמש נושא לדיון״. כן נאמר בהודעה שהנה״ס ״עשתה את הסידורים הדרושים לעלייה יהודית נוספת ולהתיישבות יהודית חדשה על הקרקע״.

[12] שאלת מ״ש באה כנראה עקב ניתוקו ממרכז ההחלטות. הודעת הנה״ס לא חידשה דבר אלא סיכמה החלטות שהתקבלו.

[13] האחריות למערכת ההעפלה שבראשה עמד שאול אביגור, גיס מ״ש. בעניין זה כתב אשל ב-29/8/1946 כי דובקין ״מבטיח שלא היה כל רצון לקבל רשמית את האחריות בעניין בן-יהודה [אביגור]״.

[14] אשל השיב ב-26/8/1946: ״כרוזים של תנועת המרי באחוזה [ת״א] הזהירו מפני חיפושים נוספים ותובעים מהציבור להסתיר תעודות זהות ולסרב ללכת למכלאה. הקול [ישראל] שידר אזהרה דומה. [העלונים] המודבקים בדבר התריסר ומחציתו [י״ח] היו של חבריהם [אנשי הלח״י]. שפה פראית, זעם ארסי ללא גבול״.

[15] אור ל-23/8/1946 ברחו 26 יהודים ממחנה המעצר למעפילים בעתלית בזחילה מתחת לגדר התיל. אחד הבורחים נתפס ו-25 נמלטו. הודעה על כך התפרסמה בעיתונות ב-25/8/1946. לשאלת מ״ש השיב כ״ך (כתריאל כץ) ב-28/8/1946: ״עניין הסתלקותם של העשרים וחמישה - לא שמעתי עליו מבפנים דבר ואני בטוח מתוך שיחות עם אנשים שזו הייתה אינציאטיבה פרטית מבפנים התיל״.

 

העתקת קישור