[1] מתייחס לדוח הרי ביילין על שיחתו עם קולונל צ׳רטריס ב-19/8/1946 (ר' מס' 109 הע' 19).

[2] לשאלת הרי ביילין מה בדעת גנרל ברקר, מפקד הצבא הבריטי בא״י, לעשות בנוגע לגזר דין המוות ל-18 אנשי לח״י, השיב צ׳רטריס כי ״הוא נחוש לטפל באנשים אלה ללא רחם״.

[3] האגל - ברד ביידיש. ״להשליך ברד״ - ביטוי ביידיש שעניינו מעשה שתכליתו למשוך תשומת לב.

[4] בהמשך כתב הרי ביילין שלטיעונו כי ראוי לבריטים לנהוג בצדק מהול בחמלה הואיל ו-13 מחבריהם של ה-18 נהרגו במהלך ההתקפה מבלי שנפגע איש מן הכוחות הבריטיים, השיב צ׳רטריס ב״נאום נלהב אודות כ-600 ערבים שנתלו במהלך המאורעות [1939-1936] ויהודי אחד בלבד״. צ׳רטריס כיוון לאיש אצ״ל שלמה בן-יוסף, שנתלה ע״י הבריטים ביוני 1938 בגין ירי על אוטובוס ערבי בכביש ראש פינה-צפת. מ״ש מתייחס לשוטר היהודי מרדכי שווארץ, שנידון למוות על רצח שוטר ערבי, שכנו לאוהל, ונתלה ע״י הבריטים באוגוסט 1938 (ר׳ שרת/יומ"מ ג', עמ' 24).

[5] בחלקו השני של הדוח כתב הרי ביילין כי ״ועדת ההגנה של היישובים העבריים״, ועדה בריטית-יהודית, שהוקמה במרס 1939 ועסקה בענייני ארגון משטרת היישובים העבריים ובשאלות ביטחוניות כלליות בהם, הנוגעות ליישובים היהודים, עומדת להתכנס, שכן ״יש לא מעט יישובים יהודים חדשים ללא סגל [נוטרים]״. על ועדה זו ר': סת"ה ב-2, עמ' 897.

,A Survey of Palestine Prepared for the Informtion of the Anglo-American Committee of Inquiry.Vol. II, P 592.

[6] הרי ביילין עמד לצאת לאנגליה בשליחות הממ״ד עם רעייתו יהודית, מעובדות שירות השידור המנדטורי, וציין שהיא ״מתכוונת - אם תאשר זאת - להתפטר בעתיד הקרוב ביותר״.