104

אל: אריה אשל ומשה יובל, ירושלים

18/8/1946

לאחימן שלומות,

1. האין להשכיל בינה את שירות השידור?[1] נ״ג [נחום גולדמן] אינו נפגש עם ב' וה' [בווין והול] בתור יו״ר הוועדה המנהלת של הקונ' היהודי העולמי, אלא בתור הנציג המדיני של הסוה״י בוושינגטון. וייז איננו כלל ועיקר נשיא הסת' ציוני אמריקה - איצטלה שמשמש בה [אבא הלל] סילבר איש חרמו. הוא נשיא (אחד הנשיאים) של המועצה הציונית לשעת חירום בארה״ב.

*

לך ולעינבל!

2. יש לדאוג שהכינוס[2] לא יהא לוקה בהבלטה יתרה של יחיד. מרכז הכובד צריך להיות - תנועת ההתנדבות, מה פעלה, לְמה נשאה נפשה, מה נחלה, מה היא תובעת. אשר לזו בשום פנים לא הגות נכאים, לא מרירות עקרה. הבלטה של הרגשת כוח, מבצע כביר למען העם היהודי, הפנים להמשך המערכה. אם ידענו להגיע להישגים כאלה בחוץ (בנקודה זו ייאמר: יש יום והשטר שלנו עוד יוגש לאומות המאוחדות!) ובפנים, הרי כוחנו איתנו ועוד היד נטויה.

הררי

הערות: