96. אל: זאב שרף, ירושלים - 16/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  96. אל: זאב שרף, ירושלים - 16/8/1946
כותרת משנה  בבוקר

96

אל: זאב שרף, ירושלים

א-ן 16/8/1946 בבוקר

לדתן שלום,

 

1. ללי״ש בלב ונפש![1] בזה נוסח שדר, רשמי, בשם כולנו: ״לקראת ההכרעה, שאלת עתיד אזור הנגב הצפוני היא הגורלית ביותר. כאן האוצר הגדול של קרקע ואפשרות השקאה רבתי. לנו כיום בו תשע נקודות. בניצול כל קרקעותינו שבעין אפשר להוסיף לפחות חמש עשרה ועד עשרים. כולנו ניתן הדין אם לא נבצע זאת. מבקשים מההנהלה להעמיד העניין בסדר היום כשאלת חירום מרכזית ולקבל החלטה חיובית דחופה. יש אפשרויות גיוס אמצעים גם בארץ אך המנוף בידי ההנהלה. מצפים בקוצר רוח לפעולתכם״.

דתן ודאי אמר לך, כי מתחילת הידיעות על התחומים החדשים [של תמ״ג] אני מדגיש וחוזר שה״מסמר״ איננו במשולש התקוע למטה, שכולו כיום שלילה ולעתיד רק בעיות, ועכ״פ לע״ע אינם מסגירים אותו, אלא בפס הרחב המתוח ממעל לו, שכולו פליח וניתן לשלחין, ודווקא אותו הם מסגירים.[2] אני מקווה ש״גדולי המומחים, בכללם ד"ר...״, כדברי רויטר,[3] ידעו לעמוד על חשיבותו המכרעת של הפס הזה. לא הכנסתי לשדר סכומים, כי איני שולט. חשוב להעלות עור ובשר על תוכניות גיוס האמצעים בארץ. ועוד: קבוצת חברים צריכה לפנות לעמי ולאק.

2. אני מחכה להערות עטרה בדואר היום[4] ומכיוון שבין כה וכה נמסרה כבר הטיוטה הראשונה,[5] דחיתי עריכת הנוסח עד שאקבל את ההערות. עכ״פ תקבלו ביום א׳.[6]

3. הסידור עם חביב נראה מאוד,[7] אך לא ברור עדיין אם עטרה עצמה לא צריכה להיכון לנסיעה. איחרתי הפעם ועלי לסיים.

הררי

 

מדוע השימוש המופרז [בעיתונות] במילה גירוש, מגורשים? מדוע לא גלות, גולים? תעירו ל״דבר״.

וכן מדוע ממשיכים בעברית לדבר על ועידת השולחן העגול, כשבאנגלית דומה שמונח זה יצא משימוש ומדובר על ״ועידה״ סתם. אמש הקריין הבריטי אמר סתם conference ואילו אחותנו[8] הבטיחה דווקא ״ועידת שולחן עגול עם יהודים וערבים״.

מה נעשה לנחום [גולדמן] שיחדל לקשקש? מי מושך בלשונו?[9]

 

הערות:


[1] סעיף 1 המיועד ללוי אשכול הוא תגובה למכתבו מ-11/8/1946 אל המנהיגים העצורים, בו אמר כי יש להקים בדחיפות 20-15 יישובים על קרקעות שבבעלות יהודית בנגב הצפוני, כדי לסכל את תמ״ג, שייעדה אזור זה לערבים: ״אם מכם תבוא הדרישה [---] היו המוסדות נרתמים לעניין ואנו היינו בכל יכולתנו עוזרים כנגדם. בלי תביעה מכם תבטל ותאכל אותו הרוטינה. ייתכן שאפילו אליעזר [קפלן] בלי סעדכם יָשהה וידחה וכו׳״ את הקצאת האמצעים הכספיים הנדרשים. ז״ש העביר את המכתב למ״ש ב-15/8/1946 (ר׳ המכתב המלא בלוי אשכול, ראש הממשלה השלישי, עמ׳ 211).

[2] שטח הנגב - משולש שבסיסו באזור באר-שבע וקודקודו באילת - נועד עפ״י תמ״ג לשליטה בריטית ולא הוקצה לערבים ואילו צפון הנגב הוקצה להם (ר׳ מס׳ 67 סעיף 18).

[3] ב״דבר״ ב-15/8/1946 נמסר בשם סוכנות רויטר בוושינגטון, כי הנשיא טרומן אישר תוכנית פשרה, המציעה מדינה יהודית עם הנגב והגליל, שהכין דין אצ׳יסון ״לאחר התייעצות עם גדולי המומחים כאן, בכללם ד"ר נחום גולדמן״ (ר׳ גרסה שונה מס׳ 95 הע׳ 9).

[4] הכוונה, כנראה, להערות ששון על הקווים הכלליים שהציע מ״ש לפיהם ביקש להכין את התזכיר לראש ממשלת מצרים (ר׳ מס׳ 81 סעיף 8; מכתב ששון אל מ״ש 16/8/1946, אצ״מ S 25/3954).

[5] במכתב אל מ״ש 15/8/1946 ששון דיווח שטיוטת התזכיר שחיבר אבודן הועברה בטעות לאלכסנדריה, כדי למוסרה לראש ממשלת מצרים. עם זאת ציין כי ביקש להודיע מייד לאלכסנדריה כי ״בקרוב נמציא להם טיוטה שנייה מוסמכת יותר וקובעת יותר, הכוונה לשלך״ (אצ״מ S 25/3959; ר׳ מס׳ 86 הע׳ 1).

[6] מס׳ 98.

[7] חביב - לוטפי אל-סיידר'. מס' 81 הע' 35.

[8] הקריין בשידור האנגלי של ״קול ירושלים״. אחותנו - הקריינית היהודייה של השעה העברית ב״קול ירושלים״.

[9] מתייחס ככל הנראה לידיעה של סוכנות ״רויטר״ מלונדון, כי ב-15/8/1946, לאחר שיחה עם שר המושבות הול בהשתתפות ח״ו ווייז, הודיע גולדמן שהסוה״י מוכנה להשתתף בדיונים בדבר קנטוניזציה של א״י אם יובטח לה שמדינה עברית אוטונומית תוקם במשך זמן מתקבל על הדעת. כל עוד לא תינתן הבטחה כזאת, תתמיד הסוה״י בסירובה להשתתף בדיונים. באותה ידיעה נמסר גם כי גולדמן דחה בתוקף את המונח ״חלוקה״ ואמר במקומו ״קנטוניזציה״, אם כי לא הסביר בבירור אם הוא מתכוון למתן סמכויות פדרליות למדינה היהודית גם על הקנטונים האחרים (ר' ״דבר״, 16/8/1946; דוח גולדמן ב-15/8/1946 על פגישה זו, תעודות א', עמ' 530-526).

 
העתקת קישור