78. אל: זאב שרף, ירושלים - 8/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  78. אל: זאב שרף, ירושלים - 8/8/1946

78

אל: זאב שרף, ירושלים

8/8/1946

לדתן שלומותי,

 

1. מסופקני אם ההכחשה המקומית בעניין הָאִי[1] מחסלת [את השמועות].

2. מאוד לא נראה לי אַחַד השמות - זה של רוברט.[2] עד כה היה קו מסוים וישר: כל המנוֹחים, מבני ברית ומשאינם בני ברית, לבם היה שלם עם העניין; מה שאין כן אותה צדקנית, שלבה בהחלט לא היה שלם [עם מפעל העפלה] והַהִתָלוּת בה יש בה סילוף היסטורי. איני יודע אם אפשר עוד לשנות. לישה זו בשמות מי שהיו ואינם יש בה בולשביזם, ודאי שלא מדעת, אשר מוטב שלא תהא לו אחיזה בתוכנו.

3. סעיפך השלישי בשדר היום מחייב אמצעים נמרצים. הננקטו?[3]

4. ודאי שעל פרץ להמשיך,[4] בלית ברירה, אך מוטב אישור לוטציה.

5. מי התקיפים, מלבד המשופם, והן פנחס איננו?[5] החיה המשמרת [הצעירה של מפא״י]? אולי יתמסר הגבעתי המשוקף - אני מניח שהותר.[6]

6. הצעת כנס הבנים[7] נראית מאוד, אך חשובה מהירות, כי יום יום ואפתעותיו.

7. מינוי בן-ייאוש (מוטב בן-ישר) נראה, עכ״פ לניסיון.[8]

8. ״הרב הקשור לחזן״ - פליאה![9]

9. ״קריית שאולה״ - לא בנתָ! הכוונה לא לקרוב אלא לרחוק - מקום בו נחבל אחי אַלוֹנֵנוּ. הן שָם נערכה חתונה כפולה, וַתהי לחידה.[10]

10. ועכשיו רעיונות מכאן. בהנחה

א) כי משהו מעין שלֹמה סופו להסתדר - אם לא היום אזי מחר ואם לא מחר אזי מחרתיים - ובהנחה

ב) כי מוטב להתכונן ללא צורך מלהיות בלתי מוכן בבוא הצורך, יש לערוך מפקד חשאי לכוחות הבאים בחשבון לתפקידי מינהל בדרגת תת-מזכירים, ז״א ראשונים בפקידות, ולבדוק אם ובמה טעונה הכשרתם השלמה. הכוונה לאנשים בדרגת אבודן, האדמתי ששמו כשם החוצב,[11] המומחה לממון של בעל הברכה (שכיום בחו״ל)[12] וכיו״ב.

גם יש לערוך בקרה פנימית לנפשות הפועלות כיום ברָשות, מסוג כסל, וכן מסוג השקד.[13] ועוד יש לסמן איש שיתמחה בחוקות ומשטרים מינהליים ברחבי האיפרכיה ע״מ שנשלחו לבל, אם יהא צורך, להשלמת תלמודו. כל הבירורים האלה לע״ע בחדרי חדרים - נניח אתה, אבודן, אביתר, אולי גם א. א. - כי למה נשלה את המסתפקים במועט ולמה נגרה את התופסים מרובה? ההתעוררות בעניין זה של מרדכי ש[טנר], החושב בדרך כלל נכוחה ומעשית, וההצעות המעשיות דלעיל של הח״מ. רצויה תגובתך.[14] אין להשמיע ללוטציה.

11. מה בפי עטרה?

12. יש להעיר לעפא״י לצמצם פרסום הממונה [רוקח] עד למינימום. יש לדאוג שיגיעו לממונה הדים על רוגז ברחבי הציבור בשל התנשאותו לזכות מן ההפקר והתנפחותו למלא את החלל.[15]

13. הַמשיכו בלחץ על אק בעניין הנקודות היוצאות דופן.[16] אין כַּבושם הזה כיום. אגב, הפועל עדיין ההסדר של הקצבת כלים למקומות החדשים?[17] איך נהגו בזמן האחרון?

 

שלום לכל,

ישן

 

הערות:


[1] בעקבות ידיעה שפורסמה ב״מידל איסט מייל״, כי בקפריסין הוקם מחנה לאלפי מעפילים, ושאלות עיתונאים בנידון, הודיע מנהל לשכת המודיעין הממשלתית בי-ם ב-7/8/1946 כי לא ידוע לו על שום תוכנית ממשלתית על העברת מעפילים מא״י (״דבר״, ״הצופה״, 8/8/1946).

[2] במכתבו מ-8/8/1946 מנה ז״ש שמות ספינות מעפילים שציפו לבואן. על אחת כתב ש״היא שייכת לבעלת שמו של רוברט שמע״ל״, והכוונה לרוברט סולד, ממנהיגי ציוני אמריקה, ששם משפחתו כשמה של הנרייטה סולד, מנהיגה ציונית, מייסדת הסתדרות ״הדסה״ בארה״ב ולימים ראש מפעל ״עליית הנוער״ בא״י. אחת מאוניות המעפילים נקראה בשמה (הגיעה לחופי א״י ב-12/8/1946).

[3] ז״ש דיווח כי השלטונות מפיצים שמועה שבעוצר בת״א נפלו לידיהם מסמכים שחשיבותם עולה על המסמכים שפורסמו בסה״ל מיולי 1946. ז״ש הביע דאגה שמא נפל לידיהם העתק שדר שפר, הרמ״א בפועל, אל ב״ג וכי ניסיונותיו לברר את הדבר לא צלחו (ז״ש אל מ״ש 8/8/1946; להלן מתייחסות כל ההערות למכתב ז״ש מיום זה אלא אם כן מצוין אחרת).

[4] ז״ש דיווח באותו מכתב, שמעמד שפר כרמ״א ירוד וסמכותו מעורערת, וע״כ הועלתה שאלה אם ראוי להאריך את כהונתו, שמלכתחילה הייתה זמנית.

[5] על הדיונים במפא״י בשאלת המשכת המאבק המזוין בבריטים דיווח ז״ש (שם) כי הייתה שם ״השתפכות הלב עם תקיפות רבה מצד השוללים. הכוונה לא להפוגה אלא בכלל ובכלל. הנוסח המתפתח: תולעת יעקב״, והביע חרדה ״לתהום הנפערת [שם] בין הצעירים לבין הפורטים על מיתרים אלה״ ולאפשרות ש״ייפתח שידוד מערכות לפי קו של גיל״. בין ראשי השוללים במפא״י את המאבק המזוין היו שפרינצק ופנחס לבון, שאותו זמן סייר באירופה במחנות שארית הפליטה.

[6] הכוונה, כנראה, לחיים בן-אשר מגבעת ברנר, מפעילי מפא״י בתחומי החינוך והנוער, שנעצר ב״השבת השחורה״ ונכלא ברפיח.

[7] הצעת ז״ש לערוך מטעם מפא״י כנס של חיילים משוחררים מהצבא הבריטי, בלשונו: ״כל הבנים שב״ק [מ״ש] שְלָחַם במשך 5 שנים״, כדי ״לדבר דיבור אל החוץ, לדרוש שחרור [העצורים] ולעודד הציבור״.

[8] במענה לתביעת מ״ש ״לפתור בעיית הדרכת העיתונות״ (ר' מס' 73 סעיף 2) כתב ז״ש: ״הטיפול נמסר לבן-ייאוש [---] אומנם בן-ייאוש צעיר אבל ישמש שליח״. בן-ייאוש הוא יהושע יוסטמן, בנו של העיתונאי הוורשאי משה יוסטמן, ששם העט שלו היה ״יאושזון״. יהושע יוסטמן היה אז מעובדי מחלקת העיתונות בסוה״י בי-ם, לימים מבכירי ״מעריב״. ״בן-ישר״ - לפי שמו באנגלית: Justman.

[9] תגובה לדברי ז״ש על דין-ודברים שהתנהל בעניין מסירת תפקיד הרמ״א לאיש מפא״י (שפר). בתשובתו, 11/8/1945, הסביר ז״ש כי הכוונה לברוך רבינוב (״הרב״), ״המייצג את החזן ואיש היערות״ - מפלגת ״השומר הצעיר״ (שראשיו יעקב חזן ומאיר יערי) במפקדה הארצית של ה״הגנה״.

[10] ב-7/8/1946 התפרסמו בעיתונות הארץ ידיעות כי 3 ימים לפני כן התגלו בביירות פצצות זמן, ליד הצירות האמריקנית והקונסוליה הבריטית שם, וכי גבול לבנון-א״י הועמד בפיקוח מדוקדק לנוכח האפשרות שטרוריסטים יהודים ביצעו את הפעולה. ז״ש במכתבו העלה סברה שהכינוי ״קריית שאולה״ התייחס לת״א. כדי להבהיר שהכוונה לביירות הזכיר לו מ״ש כי שם נפצע טוביה ארזי, אחי יהודה ארזי (״אלון״), בעת בריחתו ממעצרו שם. חידת ״חתונה כפולה״ - פצצות שהונחו בשני מקומות. ב״הארץ״ 13/8/1946 הובאה ידיעה מביירות כי המשטרה אסרה שני חברי ארגון הנוער המוסלמי בקשר להתפוצצויות שם; עפ״י ״דבר״ 16/8/1946 הודו השניים באשמה.

[11] האדמתי - זלמן ליף; החוצב - זלמן שזר.

[12] כנראה ד"ר גרהרד מינצנר, ראש מח' הכספים של ״סולל בונה״, שדוד הכהן היה ממנהליו.

[13] פקידים יהודים בכירים בממשלת המנדט: כסל - יעקב קיסילוב, קצין מחוז ירושלים; השקד - נתן י' מינדל, סגן מנהל מח' ההגירה (מאנדעל - שקד ביידיש).

[14] ב-16/8/1946 השיב ז״ש: ״היה פגש בדבר פקידים [בכירים] לכל מקרה של שלמה: אביתר, אבודן, בעל שושנת הגושן ודתן. אביתר קיבל על עצמו להכין תמונה כוללת של אשר יידרש. אבודן יכין שטחו [כלכלה] לבב [אריה לבבי] למדין [פעולה מדינית]. למינהל טרם נקבע. לבב העלה שאלה חשובה של סגל שיטפל בשכנים שישבו בתוכנו בכל מקרה שלֹמה. שאלה נכבדה ורצוי שגם בני איילון [עצורי לטרון] יהגו בה ויחוו דעתם״.

[15] נראה כי מ״ש מגיב לידיעה שפורסמה ב״דבר״ ב-8/8/1946, כי רוקח, בלווית שניים מחבריו, נפגש בי-ם עם מנהל בתי הסוהר ודן עמו בעניין האסירים היהודים בכלא עכו, והלה הזמינו לבקר שם ולהמליץ על צעדים לשיפור מצבם, וכן נפגש עם המזכיר הראשי ושוחח עמו על החשת שחרור תושבי ת״א העצורים בלטרון וברפיח.

[16] הקמת 11 נקודות ההתיישבות החדשות בנגב (ר' מס' 70 הע' 26).

[17] הקצאת נשק ממשלתי להגנת יישובים יהודים במסגרת משטרת היישובים העבריים.

 

העתקת קישור