מזהה |
2850 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
74. אל: זאב שרף, ירושלים - 7/8/1946 |
כותרת משנה |
בבוקר |
74
אל: זאב
שרף, ירושלים
א-ן 7/8/1946 בבוקר
לשיחתך עם שקספיר.[1] יש להישמר
מכל משמר מלהציג את ענייננו-אנו כמיקוח פשוט: תתירונו - נשתף [פעולה נגד הפורשים].
לכן טוב שעמדת על המדיניות[2] ולהבא יש
להדגיש נקודה זו יותר ויותר, גם אם בחלל ריק. פשוט: האנשים לא ילכו![3] בנקודה
עדינה זו יש קצת חילוק ביני לבין עמיתי, שהיה מוכן להבטיח ברמזים עולם ומלואו
ובלבד להיחלץ ע״מ לצפצף אח״כ, ואילו אני טוען לעקביות ומסקניות. פרט זה אך לך,
ולכן כתבתי לחוד.
בהזדמנות זו: הסרט ב״דבר״
ארכאי.[4] מה ענייננו
לדרוש עלינו משפט? אנו דורשים שחרור. הם אוסרים בלי משפט ואנו
כנגדם דורשים שחרור בלי משפט. פתאום אנו נהפכים לדורשי משפט על עצמנו. צריך לדרוש
שחרור ותו לא. האין להשפיע על עיתונים אחרים שגם הם יתנו סרטים ולהבליט בדידות
״הארץ״? לע״ע בולטת בדידות ״דבר״. ג'ורג' ליכטהיים לייגט זיך פייגעלך אין בוזם![5] היש פשר
ברור למעשה הכלב [6](לא של
עגנון)?[7] ולשמחה בקריית
שָאוּלה?[8]
ישן
|
|
|