74. אל: זאב שרף, ירושלים - 7/8/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  74. אל: זאב שרף, ירושלים - 7/8/1946
כותרת משנה  בבוקר

74

אל: זאב שרף, ירושלים

א-ן 7/8/1946 בבוקר

 

לשיחתך עם שקספיר.[1] יש להישמר מכל משמר מלהציג את ענייננו-אנו כמיקוח פשוט: תתירונו - נשתף [פעולה נגד הפורשים]. לכן טוב שעמדת על המדיניות[2] ולהבא יש להדגיש נקודה זו יותר ויותר, גם אם בחלל ריק. פשוט: האנשים לא ילכו![3] בנקודה עדינה זו יש קצת חילוק ביני לבין עמיתי, שהיה מוכן להבטיח ברמזים עולם ומלואו ובלבד להיחלץ ע״מ לצפצף אח״כ, ואילו אני טוען לעקביות ומסקניות. פרט זה אך לך, ולכן כתבתי לחוד.

בהזדמנות זו: הסרט ב״דבר״ ארכאי.[4] מה ענייננו לדרוש עלינו משפט? אנו דורשים שחרור. הם אוסרים בלי משפט ואנו כנגדם דורשים שחרור בלי משפט. פתאום אנו נהפכים לדורשי משפט על עצמנו. צריך לדרוש שחרור ותו לא. האין להשפיע על עיתונים אחרים שגם הם יתנו סרטים ולהבליט בדידות ״הארץ״? לע״ע בולטת בדידות ״דבר״. ג'ורג' ליכטהיים לייגט זיך פייגעלך אין בוזם![5] היש פשר ברור למעשה הכלב [6](לא של עגנון)?[7] ולשמחה בקריית שָאוּלה?[8]

ישן

 

הערות:


[1] בפגישה עם קולונל אישם ב-5/8/1946 (ר׳ מס׳ 73 הע׳ 10).

[2] במכתב אל מ״ש 6/8/1946 דיווח ז״ש על שיחתו עם אישם ביום הקודם, בה טען כי אם השלטונות מבקשים שיתוף פעולה נגד ״הפורשים״ עליהם לשחרר את המנהיגים העצורים ולשנות את מדיניותם כלפי היישוב והתנועה הציונית.

[3] לא ימצאו חברי ״הגנה״ שיהיו מוכנים לחדש את ה״סזון״ (ר׳ מס׳ 61 סעיף 2).

[4] בראש העמוד הראשון של ״דבר״ הודפסה ביום זה הכתובת ״עד מתי יהיו אסירי היישוב כלואים ללא משפט״.

 [5]יידיש: מניח ציפורים בחיקו, כלומר בונה מגדלים פורחים באוויר. ב״הארץ״ מ-7/8/1946 פורסמה כתבה מאת ליכטהיים, סופר העיתון בלונדון, שכותרתה ״לא יתקבלו החלטות יסודיות״. נמסר בה, כי מכיוון שרק מעטים מחברי הקבינט הבריטי ישתתפו בישיבת הממשלה הקרובה, משערים שלא יתקבלו החלטות יסודיות בנוגע לא״י, ובמיוחד בהיעדר תשובת הנשיא טרומן על תמ״ג. כן הועלתה סברה, שהתוכנית להכין הצעת פתרון לישיבת או״ם בספטמבר התעכבה בשל עמדת ארה״ב והתנגדות היהודים והערבים כאחד, אם כי בקבינט עדיין מקווים להגיע לפשרה המבוססת על: א. אפשרות להשיג את תמיכת הליגה הערבית לחלוקה או לפדרציה מתוקנת; ב. מניעת מהומות רציניות עם בואם של המוני המעפילים. בהקשר זה נאמר בכתבה, שהעיתונות הבריטית מפרסמת במקום בולט ידיעות מחיפה המתארות את התנאים שבהם מגיעים המעפילים ומספרת על זרם הפליטים הנוסף מפולין לאוסטריה. אף כי אין פירושים לידיעות אלה, חושבים שהתיאורים עצמם באים להכין את דעת הקהל לצעד חדש, בעיקר כשהנשיא טרומן עומד על דרישתו להעלאת המאה אלף לפני קבלת החלטה כלשהי על פתרון לאורך ימים.

[6] בעיתוני 7/8/1946 פורסמה הודעת לשכת העיתונות הממשלתית בדבר ניסיון התנקשות בחיי תובע צבאי בריטי בבית הדין הצבאי בי-ם. בליל 5/8/1946, ישבו שני קצינים בריטים בביתם בשכונת בקעה ולפתע זינקו שני כלביהם אל החצר ונורתה אליהם אש תת-מקלע. כלב אחד נפצע. משערים שההתקפה כוונה אל אחד משני הקצינים שהוא התובע במשפט הקרוב של 18 אנשי לח״י, שנתפסו בעת ההתקפה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה ב-18/6/1946. ז״ש השיב, שהכלבים נטפלו לשוטרים שעברו בקרבת מקום והם שירו.

[7] הכלב של עגנון - הכלב בלק בספרו תמול שלשום.

[8] קריית שאולה - ביירות, ע״ש שאולה פינס, שפעלה בביירות בענייני העפלה מלבנון (על ״השמחה״ ר׳ מס׳ 78 הע׳ 10).

 

העתקת קישור