55
אל: זאב
שרף, ירושלים
א-ן, מוצ"ש 27/7/1946
לדתן
שלומותי,
1. שים לב
לסעיף 4 בפתק
ליוסיפון [מס' 54] ודאג
לביצוע. גם אם לא יעשו כלום, טוב שיקבלו זריקה. מישהו שם יאמר ודאי, שזוהי פתיחת
פה לשטן.[1] אין לי כל
חשש כזה. אדרבא, אם יש איזו ישועה פורתא בתוכנית [מוריסון-גריידי] - התקפה נגדית
[של הערבים][2] ללא התקפה
מצדנו תצמיתנה.
2. מכאן אתה
למד, שאינני מוכן להתעלף מהתוכנית כשלעצמה. כך הדבר. הרי לך משקל ראשון להערכתי,
לע״ע אך ורק ביני לבינך עם עטרה ואבודן ותו לא. בשום פנים לא ליוסיפון, כי יחרץ
[לשונו]. ובכן: לשם הערכה יש להניח, קודם כל, כי התוכנית תעמוד בגריעותה, כמנוסח
ע״י פרֶד קוּ[3] (אני מכירו - לרוב הוא שואב ממקורות מהימנים) וכל שֶיְתוקן, אם
יתוקן, יהא רווח נקי. הווה אומר: אנו נוטלים כחלקנו [בתמ״ג] שליש הארץ זולת הנגב
וכו׳, הערבים שני שלישים. 40 אחוז שמורים [בידי הבריטים]. ז״א בערך תוכנית
אליסון רסל:[4] לא כל עמק
החוף, העמק [יזרעאל], משהו מבי״ש [עמק בית שאן], צפון עמק הירדן והחולה. לפי
אומדנתי גם משהו מהרי הגליל, אך בשום פנים לא כל הגליל ההררי. אין מדינה. מוֹשלֵנו
מתמנה [ע״י הבריטים]. העלייה אינה בידינו - היא בידי הנה״ע [הנציב העליון] - אך
הוא נוהג לפי יקה״כ.[5] ברור
שהעלייה מכוונת רק לחלקנו. גורל הנגב לוטה בערפילי העתיד. אנו ניאבק על:
א) הרחבת חלקנו;
ב) עצמאות;
ג) לפחות, ובעיקר, סמכות עלייה;
נניח שבכל אלה העלינו חרס.
כי אז: התקדמות רבה לגבי עלייה בהשוואה ל-[6],1939 בעצם חזרה ל-.st. quo a. [סטטוס קוו
אנטה]; כי גם בימים הטובים היינו מבססים חישובי יקה״כ על המיושב ולא על אופקי
ההתיישבות;[7] חידוש יקה״כ
אפילו לגבי 2,000 בלבד פותח
מחדש פתח
לרוב;[8] כי רוב אין
פירושו דווקא מפוזר ומפושט על פני כל הארץ. הלאה: גם מושל יהודי ממונה[9] יוכל לבצע
דברים. יש להניח כי באזור היהודי יונהג משטר קרקעי אחר, ז״א כי בו תצטמצם הגשמת
ההמלצה על ביטול החוק.[10] זה כשלעצמו
לא יפתור הבעיה, משום החומה הפנימית,[11] אך אעפ״י
כן, ייתכן שיש בזה סיכוי לייהודו הגמור של האזור. אי הקמת מדינה לאלתר מומתקת במידת
מה ע״י משטר האיגוד, שאין בו חתָך החלטי;[12] במילים
אחרות, לעומת אי הקמת מדינה יהודית לע״ע יש להציג אי הקמת מדינה ערבית בתחום א״י,
ג״כ לע״ע. יש כמובן בעיות כרימון: מעמד הסוכ', ז״א זכות העם היהודי, הרכב וסמכות
המרכז, ירושלים, חיפה וכו' וכו'.[13] מלבד זה סבך
טכסיסי חמור: מו״מ בשיתוף השכנות? בלי שחרור? בלי עלייה למפרע? מתוך חופש למה״מ
להזמין את ״נציגי היהודים״?[14] בכל אלה
נצטרך לקבוע מסמרות ולהתעקש. אך כאמור לפי שעה לא התעלפתי. עטרה מוזמנת להמציא
בהקדם תגובת לקוחותיה.[15] אתה, היא
ואבודן - תגובה להערכתי.[16]
3. זה
לא בקשר לקודם, אלא בפני עצמו. חֶרדתי העמוקה לחבורתנו: לעטרה, שלא תרפינה ידיה
נוכח ירידת קרננו ועליית קרנם [של הערבים]; לוולטר, שלא יירתע; לדרומי ולדרומית,[17] שלא תהא
פגיעת התגליות לרועץ להם; לא״א [אבא אבן], שלא יתחדשו בו לעת כזאת הגעגועים
לקיימברידג';[18] אפילו לאבידובי
ולנתנאל, שלא תעבור עליהם רוח כי פרשת המח' [הממ״ד] נסתיימה ולא תשוב להיות מה שהייתה
ועליהם לתור מפעלים חדשים; גם א״א [אליהו אילת] הרחוק ופנחס [ליאו כהן] אינם
מחוסנים די. דווקא לט. [טוביה ארזי] איני חושש, כי הוא נועז, אך
אינו קובע. אני מגלה חששותי אך לך. הודיעני אם הם מוצדקים לגבי סובביך ואם מוצדקים
לדעתך לגבי הרחוקים. אם כן מה אעשה? עוּץ. האכתוב מעין חוזר? האכתוב לכל אחד לחוד?
4. אני חושב
עמוקות על עתידי.[19] רואה
בבהירות אפשרות תמורות. הס מלהזכיר זאת לאיש, כי אם יתפשט ינוצל בחוץ: בחוץ שבפנים
ובחוץ שבחוץ. כל עוד המערכה בתוקפה (כאילו!) יש לגרש כל הרהור. אבל לאחר חיסול
הפרשה יש יום חשבון. סוף סוף מישהו אחראי לַכֶּשֶל.[20] גם ייתכן
שייווצר מצב שלא יתנני להמשיך בתפקידי בי-ם (ובל-ן) [ובלונדון], עכ״פ בלי הפסקה
מסוימת. גם לקראת אפשרות כזאת, בכל מחיר רצוני לשמור על החבורה. עזור!
5. אשר
לכשל, איני גורס דלף אצל בל.[21] לא אוכל
לפרט כל שיקולַי. אולי יזדמן [לי] לשוחח עם ששון.
6. רצוי מאמץ
של תעמולת לחש: אסון המזכרת - משום שהוסרו הבלמים;[22] לשעבר,
דווקא הודות לקשר-מה, נמנעו אֵימים: נגלים ומריקים[23] יחדיו ועוד
כהנה; כל הזמן ריסנו מטיפול [טרור] אישי; גם
את הנאמנים[24] ריסנו עד
קצה הגבול, תמיד ריסנו, עיכבו, צמצמו; אלמלא התירו [להם] לפעמים הייתה הרצועה
פוקעת ואז אוי ואבוי. בשכל ובזהירות, מן הצד ומבחוץ!
7. כל הזמן
חוזרת גרסה שאלון [הנציב] עצמו הציע לבעל האמונה תחליפים מסוימים: מרקחת, אדמיניסטרטור,
הצבי. בשעתו שמענו שהארוך הפליט שני השמות הראשונים. האם זה כל היסוד לסיפור,
ונסתלף, או שבאמת נתפרשו השמות בפי אלון?[25]
8. הגיעתנו
שאלה: המוטב לפזית להקדים [יציאתה לפריס] או להתעכב ולהשתתף בהתוועדות.[26] הודיענה
דעתי הנחרצת שלא תתעכב. עליה להגיע ימים אחדים לפני הכנס לשם שיחות מוקדמות ולא
להיקלע לתוך יורה רותחת.
9. אשר
להתוועדות, איני מניח אפשרות דיון והכרעה בהַשאלה.[27] אך אם ייבחר
סגל, תימסר דעתי כמנוסח באותו פתק,[28] שמא תשמש
בריח.[29] ברור לי
שהדמי לא יוכל להיות קצר - בערך גימל.[30]
10. היש
לדעתך סיכויים חדשים להתאחות עם שליש השבט? אם כן האפעל מפה? אבו יריב יוזם משהו
ומֵריץ [מכתבים].[31]
11. כתבתי
למתתיהו [גלילי] בעקבות שדרי לפרץ [שפר] כבקשתו. מסור נא לליש מסקנתי שיש לשתפו
בסגל [״ועדת X״] משום
בקיאותו בתגי תגין ורזי רזין.
12. לידיעתך
ומסור למתתיהו: סביבתנו הפכה עורה. עם גלות שארית אנ״ש דרומה, ועם גאות נחשול
הימים, הפכנו תינוקות בעכום.[32] אנו
[המנהיגים] אומנם בפינה מובדלת, אך הפתח פתוח והיום רבו המתחצפים להסתכל כבחיות
ביבר, אגב קריצה ושימוץ. בערב, בשבתנו יחד, נזרקה אבן בגג הצריף. עמוד התווך ינסה
להסדיר מבפנים, ע״י פנייה ל״אחראים״[33] אם לא
יוסדר, ספק אם יש שליטה, כי הבריונות רוממה - נצטרך לדרוש העברה ובידוד (של
עצמנו).
13. סתומות:
א) שדר אבודן מ-26/7: מה פירוש ״דאגותיך אינן חסרות יסוד״? האם
הכוונה למה שאמרתי על המנסה לגשר שהוא עצמו תלוי על פני תהום? וכן מה פירוש ״ניסה
ידו בשדר ישיר לפריצים״ וכו'. האם זהו אותו ראיון? עם מי? הנתפרסם?[34] ועוד: מה
פירוש ״חששות מצד בני דוד הגיעו היום״?[35]
ב) שדר אחימן מ-26/7: פסקה 1: המחצית הראשונה של שורה ב' וכן מאמצע שורה ו'
(עוזרו) ועד הסוף לא הובן.[36]
14. איני
סבור שיתעניינו בגמז. אך אם כן, נדמה לי לע״ע שיחתור.[37]
די. כבר אחת.
ע״ש: יש לגזור על ששון
מנוחת יומיים, כי ייפול. מוטב הפסקת יומיים בביקורים מהפסקה הרבה יותר ממושכת
מכיליון כוחות. ״מנוחה״ פירושו: בבית ובמיטה.
קרא לצ. את הסעיפים 2, 3, [38].4
27/7/1946,
בלילה
שכחתי:
1. בעבודת פרסומנו
הס מלהזכיר רמז למובע בסעיף 2. רק להבליט השלילה: מיטת סדום, נסיגה אפילו
מהפיל [מתוכנית ועדת פיל], חוסר כל רזרבה להתיישבות, עלייה כבולה, אי עצמאות, אֵי
מעמד העם העברי וכו'.
2. [לסעיף 9:] אם
בהתוועדות [ישיבת מזכירות מפא״י] ייבחרו מוסדות, רצוני לבחור, כציר. האפשר לשלוח
לי רשימת מועמדים? אם מחר, אחזיר ביום ג׳, לקראת [היציאה לפריס].
ישן
לשאלת מ״מ כבר כתבתי הצעתנו
ואיננו משנים. שוללים תוכנית מינוי מחוץ [מפריס] לאחר יומיים. מסכימים לַמייעצים.[39]