מזהה |
2829 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
53. אל: ישראל גלילי, תל-אביב - 27/7/1946 |
כותרת משנה |
איילון |
53
אל: ישראל
גלילי[1], תל-אביב
א-ן 27/7/1946
אח יקר ואהוב נפש,
למראה ה״שלומות השגיאים״
אורו עיני וזעה נימה בלבי. תודתי על רֵעותך הנאמנה ועל אמיתך הצרופה. התפעלותי
מתבונתך, אכן סבוכה הסוגיה הרבה מששיערתי ויש לשקול שֶבע.[2] ידעת כי דרכי בשֶקל ויַעַץ רב לפני חָתוך וחזיית כל המסתעף מראש, אך
החֶבֶש לשטן.[3] תבורך שהערתָ והארתָ.[4]
שיגרתי לפרץ לעכב גט ולשתף
עמיתו בסֶגל.[5] ניסחתי בחיפזון מדוחק השעה ואקווה שלא סרקתי זיפיו במהופך.[6] ביקשתי דתן לשדוֹר לליש.[7]
אשר לגופו, קַוְוך להחמיר ולהטיל יהב הגט על הסוֹטוֹת[8] נראה לי. בקיאותי קצרה מהבחין בין בלהה לזלפה.[9] מי יתננו הגיס [אליהו גולומב] לעת כזאת, לכל מַסוֹת הפרט והכלל
ולחיינו בכל.[10]
הדמי נראה כגזרת חוץ ופנים. בקש דתן הראותך משנתי. חוששני שלא תגרסֶנה.
אורכּו - כגימל.[11] הייכבש יֵצר
סוטה?[12] בייחוד נוכח החתָך והמעגל?[13]
פרש-נא סתומה: השֶדֶר בפסקה ב' (השולל החלטית) הבא בטרם או לאחר?[14]
שאלותיים-שלוש:
א) מה הֵד שבטך לחדשות?[15] אם הנוסחה
״הלבן עדיף מהחתָך״ בעינה - היאמרו: חתָך מאוגד אינו החלטי ואילו חידוש כושר-קֶלֶט-משק
לגבי המיושב עדיף מהלבן?[16] כשלעצמי לא
אקבע מסמרות, אך ברור שהשָׂרוֹן כפול: תחום וסמכות, בייחוד לגבי העיקר.[17]
ב) אֵי אבי משה[18] ומה
אצטגנינותו [תחזיתו]?
ג) היש בשבט (לרבות תוספתו, שבחו״ל שמחתי להצטרפותה, היסטורית)[19] תזוזה להתאַחוּת,[20] ואם כן, האם
עת לעשות?
לבסוף הרי פתק לשיגור נאמן ואקווה שלא לטורח, וכן אם יוּשב דבר.[21]
הרהורַי בכלל רבים ומרחיקים והלֶבט עצום.
אאַמצך בחוזקה. שא שלום לרעיה ולצאצאים.
בק
השמעתי יִקְרתך באוזני אבא-יריב [בן-אהרון] ובעל הברכה, לשבור מקצת
רעבונם.
[2] סוגיית
המשך שיתוף הפעולה עם אצ״ל ולח״י במסגרת תמ״ע לאחר פיצוץ מלון ״המלך דוד״. מ״ש
סבר, שעל ה״הגנה״ לפרק את תמ״ע ולנתק את קשריה עם ארגונים אלה ואף לפעול להפסקת
פעולותיהם (ר' מס' 49 סעיף 2).
[3] מ״ש
מעיד על עצמו כי הוא אמון על שקילת כל בעיה לעומקה ובחינת השלכותיה בטרם הכרעה, אך
מודה כי המעצר [חבש] מגביל את חוג ראייתו והיה לו לרועץ הפעם.
[4] במכתבו
הזהיר גלילי מפני פירוק תמ״ע וניתוק יָזום של ה״הגנה״ מארגוני הפורשים, והגדיר צעד
כזה ״אסון״. הוא טען, כי הדבר אך יתיר כל רסן מפעולותיהם, וכל ניסיון לפעול נגדם
באופן דרסטי אך יוליך למלחמה פנימית ביישוב, אשר בסופה - מחמת שבנסיבות הזמן לא
יימצאו למלחמה זו ביישוב המאורגן ״מתנדבים מוֹסרֵי נפש״ - רוב הציבור יתמוך בהם
ובדרכם (ר' מס' 61 הע' 3).
[5] בעקבות
טיעוני גלילי הורה מ״ש לשפר (פרץ) מ״מ הרמ״א - בשדר שלא אותר - לעכב את ניתוק
הקשרים עם ארגוני ״הפורשים״ (אעפ״י ש״הוחלט ב'הגנה' על הפסקת הקשר מייד בלי הודעה
בפומבי״. ר׳ טבת ד' עמ' 747), ולאפשר
לגלילי נגישות אל חברי ״ועדת x״ לשם קבלת מידע והתייעצות.
[6] ״לא
סרקתי זיפיו במהופך״ - לא גרמתי אי-סדר.
[8] גלילי
הציע כי במקום שה״הגנה״ תפרק את תמ״ע יידָרשו ״הפורשים״, כתנאי להמשך קיומה,
להפסיק את פעולותיהם לחודש. אם יסרבו להתחייב לכך, ישתמע מזה כי תמ״ע אינה קיימת
עוד ואז ניתן יהיה להטיל עליהם את נטל האחריות לפירוקה ולהוקיע בציבור אותם ואת
מעשיהם.
[9] בהמשך
מכתבו שאל גלילי, למקרה שבכל זאת יוחלט לנתק את הקשרים עם ארגוני ״הפורשים״, אם
לעשות כן עם שניהם או עם אחד בלבד. מ״ש השיב כי בעיניו אצ״ל ולח״י (״בלהה וזלפה״ -
לפי בראשית כ״ט 24, 29) היינו הך.
[10] על יחסו של גולומב לארגוני ״הפורשים״
(ר' גולן, עמ' 52-51, 56-55; 66).
[12] האם ייעתרו ״הפורשים״ לחדול מפעולותיהם?
(ר' הע' 8 לעיל).
[13] ״החתך״ - תמ״ג לחלוקת א״י לקנטונים;
״המעגל״ - הודעת ממשלת בריטניה ב-25/7/1946 על כוונתה לכנס וש״ע לדון בתוכנית זו.
|
|
|