52. אל: חברי הנהלת הסוכנות, ירושלים - 26/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  52. אל: חברי הנהלת הסוכנות, ירושלים - 26/7/1946
כותרת משנה  איילון

52

אל: חברי הנהלת הסוכנות, ירושלים

א-ן 26/7/1946

לח״ח שלום,

 

1. הח״מ מרוצה מנסיעתכם.[1] חברים אחרים קיבלו הדין.[2] אנו מניחים כי גם י״ל בנוסעים. הצעתנו למ״מ - חמישה: הרב מ״ב, ד״ר זמיר (קטן), ה״ס (האורח), ז״ר ולַיש.[3] זה בהנחה שפזית נוסע מטעם הוועד.[4] אם לא - פזית במקום ז״ר.

2. שמענו ששוב נדחה אי״ש[5] ונעצבנו מאוד.

3. אשר לתגובה לפתשגן: נוסחתנו איחרה. בנוסחתכם יש יָתֵר: התגרות להוכיח.[6] מציעים לא לחזור על נימה זו. בכלל מסופקים אם יש להַחֲרוֹת.[7] אם כן, רק לומר שבלי קשר עם הנוגעים בדבר אין לברר, ולחזור שמהמשרד לא יצא דבר.

4. אלמלא הנסיעה והמינוי[8] היינו מציעים להזמין פזית וה״ס כיועצים לעניינַי.[9] אם הנסיעה לא תצא לפועל - זוהי הצעתנו ובטוחים שתמלאוה, אם תצא - בשובכם.

5. מחר ניוועץ על הצעות לישיבת פ'[ריס]. תקבלון רק ביום א'.[10] מחשש שנאחר ארשום כאן קטעי מחשבותי, שטרם נדונו:

א. לגבי ההאשמות [בסה״ל 1946], [יש לפרסם] הודעה שמוכנים לבירור עם מה״מ, לאחר התרת החבושים ובהשתתפותם.

ב. [להציג] תביעת הכרה בי״ל [בין-לאומית] לנו [לסוה״י] כנציגות-עַם, שיש עמה חסינות מפגיעות השבת;[11] כל טענה והאשמה - נושא לבירור.

ג. [להכין] כתב האשמה כולל על מה״מ.[12]

ד. [להפנות] תזכיר לאו״מ ופעולה כלפי כל אחת מ[המדינות החברות] הבאות בחשבון.

ה. באיזו צורה שהיא, קביעה שמוכנים לכל מו״מ לאחר ההתרה, מתוך עמידה על מלוא זכויותינו וחתירה להגשמת תוכניתנו.

ו. [להפנות] קריאה לעם.

ז. הגברת [עלייה] ב'.

ח. אם יעבור קציר יכלה וכו' - חזרה לסה״י [לסדר היום].[13]

ט. סמכות לצרף ח״ח אם התרתנו תאחר בוא.[14]

י. קביעת מועד ומקום הקונג'[רס הציוני].

 

שלום לצאתכם ולבואכם.

ישן

 

הערות:


[1] בישיבת הנה״ס בירושלים הוחלט, כתביעת ב״ג (מס׳ 48 הע׳ 6), כי כל חברי ההנהלה יסעו לפריס לכנס, שעמד להיפתח בתחילת אוגוסט (ר׳ מכתב ז״ש אל מ״ש 26/7/1946).

[2] חברי הנה״ס זולת מ״ש, הכלואים בלטרון, שהתנגדו לנסיעה (ר׳ מס׳ 48 סעיף 2).

[3] המוצעים למילוי מקומם של היוצאים לפריס הם: הרב מאיר בר-אילן (ברלין), מראשי ״המזרחי״; ד"ר מנחם סולוביצ׳יק סוליאלי) (ברוסית: ״סולובי״ - זמיר; ״צ׳יק״ - קטן), ראש מחלקת החינוך של הוה״ל; הרי סאקר; זלמן שזר (רובשוב); לוי אשכול.

[4] נקבע שג״מ תצא לפריס כנציגת הוה״ל יחד עם נשיא הוה״ל בן-צבי (ר׳ מכתב ז״ש 25/7/1946).

[5] ״אי״ש נראה שלא יבוא, בינתיים הנטייה לעיכוב הולכת וגוברת״ (מכתב ז״ש שם, ומס׳ 50 הע׳ 15). מ״ש וחבריו הסכימו לדחיית אי״ש בשבוע, אך ב-26/7/1946 כתב ז״ש: ״הכימאי [ח״ו] וחמשת החברים הנמצאים איתו [בלונדון] [---] תובעים בתוקף את דחיית ההחלטה [על התחלת אי״ש] עד להודעה חדשה [---] העניין יועמד לדיון באסיפת עמי [כנס פריס]״.

[6] בהודעת הדובר נאמר, כי הסוכנות ״דורשת מאת הממשלה הבריטית להוכיח שהסוה״י היא האחראית לתוכנן, מקוריותן ומשלוחן״ של הטלגרמות שפורסמו בסה״ל 1946 (ר׳ מס׳ 51 הע׳ 2).

[7] להגביר את חרונה של הממשלה ולהתגרות בה.

[8] נסיעת חברי ההנהלה לפריס ומינוי ממלאי מקום.

[9] מ״ש מתייחס לדברי ז״ש כי הסוה״י בירושלים רוחשת קנוניות בעניין אי״ש, בהן מעורב הרי סאקר ועל כן הכרחי, לדעתו, לקבוע את ג״מ כיועץ הממ״ד. לכך הוסיף: ״זה צריך להיעשות בפנייה רשמית. ייתכן כי אז יעמדו על כך שיהיו שני יועצים, ואם פזית ובעל המשפחה [הרי סאקר] אז יהיו שניים ולא קנוניה. פזית הבן אדם היחידי שיש בכוחו ובסמכותו לעמוד נגד [ה״ס] (מכתב ז״ש מ-25/7/1946).

[10] הצעות מ״ש המובאות כאן התקבלו על דעת חבריו בלטרון (ר׳ מס׳ 58).

[11] חסינות מפני מעצר חברי הנה״ס וחיפושים במשרדיה כגון אלה שבוצעו ב״השבת השחורה״.

[12] במקביל להצעת ב״ג להגיב על אירועי ״השבת השחורה״ גם בהוצאת שני ספרים שיוקיעו את הבריטים על התכחשותם למנדט ועל פעולותיהם השרירותיות נגד היישוב והעם היהודי (ר׳ אביזוהר/לקראת עמ׳ 65).

[13] חזרה לפעולות הטרדה לא תכופות נגד השלטונות הבריטיים (ר׳ מס׳ 45 סעיף I ד׳).

[14] לצרף חברים להנה״ס בי-ם.

 

העתקת קישור