46. אל: משה סנה, במסתור - 23/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  46. אל: משה סנה, במסתור - 23/7/1946
כותרת משנה  העתק במכונת כתיבה

46

אל: משה סנה, [1] במסתור

23/7/1946

(העתק במכונת כתיבה)

 

היה בדעתי ממילא לכתוב הערב ולבקשך להודיעני על כל הידוע לך [על פיצוץ ״המלך דוד״]. אבל היום הגיענו דֵעַ (לא ממקורותי),[2] שהכל[3] היה נהיר לבוער זה שבועיים. כאילו היה רעיון שהמפעל ישמיע דברו[4] ולא נתבצע, משום הנהירוּת המוקדמת לבוער הסותמת עכשיו פה.[5] עתה חייב אני לשאלך: האומנם? אני מניח, שגונב או אף נמסר שיש כוננות ״עם או בלי״,[6] אך קשה לי להעלות על הדעת שהמבצע המסוים, על מקומו ועל שעתו, היו נהירים. אנא ענני.[7]

כן היה בדעתי לומר, כי אני בטוח שהשופר השמיע תקיעה, לא רק לניעור אלא להרשעה.[8] זוהי דעתי המוחלטת אך כעת ייתכן שביצועה נמנע בתוך הסבך ללא מוצא.

במחשבות היום הגעתי למסקנה, שיש לאכסן את הראשַיים (הרָץ והלָן).[9] בלי משים נמצאתי עולה עכשיו על הדרך שדגלו בה אנשי שליש השבט כאשר אנו אמרנו: לבער ואפילו בעזרת השטן, והם: לבער אך ורק בידינו.[10] תגובתך.

הסיפור על התעמרות היישוב בפתקך ממוצ״ש היה חדש.[11] בנתי לרוחך. אף על חברי הקשישים עשה הסיפור רושם. לעומת זאת, דֵעַ היום, שהגיע לאביטייס ראשונה, הֶאֱרִיס [הרעיל] מחדש ויצר חנק גם סביבי. אני מאמין שבשום פנים לא היית[12] נותן יד לזֶוַע. חזקני-נא.

אם תצליח להרחיק[13] - אוּדַע נא מייד.

ברכותי.

 

ברגע זה נכנס אביטייס לתקן מה שמסר: היה נהיר לך ושבועיים הצלחת להניא,[14] אלא אם עכשיו אין להרים קול, משמע שבסופו של עניין לא השמעת ערר.[15]

מה תאמר לפרסום גוסטב?[16]

 

הערות:


[1] המכתב אינו ממוען. לפי תוכנו זה ה״פתק לעידו״ הנזכר במס' 45 סעיף 2. מכתב זה לא הגיע לידי סנה, שכן כבר יצא את הארץ בדרכו לפריס. ז״ש מסרו לגלילי, ״משום שידע כי בין עידו ומתתיהו [גלילי] אין מחיצה״ (ר' ז״ש אל מ״ש 26/7/1946).

[2] כלומר לא מאנשי הממ״ד.

[3] תוכנית אצ״ל וההכנות לפוצץ את מלון ״המלך דוד״.

[4] שה״הגנה״ תצא בהודעה שאין לה חלק במעשה.

[5] כלומר שההסתייגות בשם ה״הגנה״ נמנעה, כי סנה ידע על תוכנית אצ״ל לפיצוץ המלון והסכים לה.

[6] היה ברור שאצ״ל התכוון לפעול בין אם הארגונים האחרים יפעלו ובין אם לאו. נראה שההתייחסות היא לתוכנית של תמ״ע לתקוף בו-זמנית שלושה אתרים של השלטון הבריטי: ה״הגנה״ (באמצעות יחידת פלמ״ח) הייתה אמורה לפרוץ למחנה צבאי בריטי בבת-גלים בחיפה ולהוציא משם את הנשק שנלקח מיגור, שלפי השמועה אוחסן שם; כוח אצ״ל היה אמור לפוצץ את מלון ״המלך דוד״, ויחידה של לח״י הייתה אמורה לחבל בבניין ״האחים דוד״ בירושלים, שם שכנו משרדי ממשלה אחדים.

[7] מענה לשאלות אל סנה ניתן ע״י גלילי, במכתבו אל מ״ש מ-26/7/1946 (אצ״מ A 245/105), שם נאמר: ״עפ״י מה שהיה נהיר לעידו ולשני חבריו [גלילי ושדה], לא היה עלול בשום פנים (ההדגשה על שתי המילים האחרונות) לקרות מה שקרה. מתתיהו מטעים לך זאת במלוא ההכרה הצרופה הפנימית... ושוב - עפ״י מה שהיה נהיר [כלומר הובטח ל״הגנה״], לא היה עלול לקרות שאירע״. במכתב אל סנה 30/9/1946 כתב גלילי: ״עלי להדגיש כי בריסקאי [בגין] רימה. הבטיח בפה מלא לפני שֶיחתת (יבצע את הפעולה) והפתיע״ (גלילי, עמ' 67).

[8] כלומר, שניתנה לאצ״ל אזהרה מטעם ה״הגנה״ שהיא לא רק תתנער מקשר לפעולה במלון ״המלך דוד״, אם תתבצע, אלא תטיל עליו את מלוא האחריות לה ותגנה אותו בפומבי (ר' מס' 53 הע' 14).

[9] רץ - אצ״ל; לן - לח״י. על ה״הגנה״ לתפוס את ראשי האצ״ל ולח״י ולהחזיקם במעצר, בדומה לפעולותיה בימי ״הסזון״.

[10] בשאלת ״הסזון״ נחלקו הדעות בין אנשי מפא״י ו״התנועה לאחדות העבודה״. אנשי מפא״י טענו, כי לשם ביעור ארגוני ״הפורשים״ מן ההכרח לשתף פעולה עם הבריטים ולהסגיר לידיהם את חבריהם, ואילו אנשי ״התנועה לאחה״ע״ (אשר לפני התפלגותם ממפא״י ב-1944 מנו כשליש ממנה) גרסו שעל ה״הגנה״ לפעול נגדם באורח עצמאי ללא שיתוף עם הבריטים, מבלי להסגירם לידיהם. על שינוי עמדת מ״ש בנידון ר' מס' 61 סעיף 2; וכן איגרתו אל הוועדה המתמדת של מפא״י 3/9/1946 (ר' מס' 145).

[11] ככל הנראה מדובר במכתב של סנה אל בגין שנכתב במוצ״ש 20/7/1946 ובו פנייה נוספת (על זאת מ-19/7/1946) שלא לבצע את התוכנית לפיצוץ מלון ״המלך דוד״, ולדחות את הדבר עד אחרי ה-25/7/1946, שכן באותו יום אמור להתחיל אי״ש. במכתב זה סנה קרא למפקד אצ״ל להימנע מכל פעילות צבאית ״1. כדי לא להרתיע מן המ.[רי] האזרחי; 2. כדי ליצור את הרושם (לפחות רושם) שאנו פועלים כאומה מאורגנת תוך תיאום המעשים והמועדים״ (ר׳ שאלתיאל, עמ' 276). בגין התעלם ממכתב זה של סנה. המילים חסרות הפשר ״התעמרות היישוב״ הן כנראה שיבוש בהדפסת המכתב המקורי של מ״ש, שלא אותר, ואפשר שבמקור לא נכתב ״יישוב״ כי אם ״יריב״, ויש לקרוא: ״התעמרות היריב בפתקך״.

[12] בעותק המודפס נכתב ״הייתי״. סביר שבמקור נכתב ״הייתָ״.

[13] לצאת לחו״ל.

[14] כלומר, סנה ידע על התוכנית לפיצוץ מלון ״המלך דוד״ ובמשך שבועיים עלה בידו למנוע ביצועה.

[15] אם לאחר הפיצוץ ה״הגנה״ מנועה מלגנותו הרי זה משום שסנה לא התנגד לפעולה. במברק אל ב״ג 24/7/1946 כתב שפר, כי ״במגע עמהם [אצ״ל] לא הוגד להם [מפי סנה] כי באם לא ידחו [את הפיצוץ] ננתק הקשרים [איתם]״ (ר׳ טבת ד׳, עמ' 747).

[16] גוסטב - גרשום שוקן, עורך ״הארץ״. ב-22/7/1946 פורסם ב״הארץ״: ״ד"ר משה סנה התפטר מתפקידיו היישוביים [מתפקיד הרמ״א] [---] התפטרותו באה לאחר שחלק על הקו שנקט ד"ר וייצמן. אין לחשוב שד״ר סנה יתפטר גם מהנהלת הסוכנות״.

 

העתקת קישור