40. אל: זאב שרף, ירושלים - 20/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  40. אל: זאב שרף, ירושלים - 20/7/1946
כותרת משנה  מוצ"ש

40

אל: זאב שרף, ירושלים

מוצ"ש, 20/7/1946 

דתן יקירי,

 

1. אשר יגורתי בא: הגעתי עד משבר בפיענוח צפונותיך, נבצר מֶני בִּין בכתוב ״חבריו של בעל כוכביא, הוא רפי בעל ספר הגיאוגרפיה״. נשגבה לא אוכל לה! ודאי לא משום עומק המושג אלא מקוצר המַשיג. אם יש לאֵל ידך פרש.[1]

2. יש להשיב מייד דבר להודעת הערב, שבאה להרגיע ע״י הבטחת פטר השחרור (מכוון ודאי לתאריך 25/7).[2] יעשה זאת הועה״ל: הנה, תחת לחץ הצום והשבתון הודיע הנציב שהממשלה מזרזת השחרור, והנה האמת: כעבור שלושה שבועות למעצר מכריזים כי רק בעוד שבוע יוחל בשחרור המזוהים ולע״ע רק נשים, חיילים [משוחררים] וילדים. מדוע החזיקו ג' שבועות? מדוע עוד שבוע? כמה יימשך? לתת שוב מניין האנשים והמשקים, עולים חדשים, חיילים, ילדים וכו'.[3]

3. תן פרסום: א) חבר יגור, חייל משוחרר, אך זה חזר, כשבאו [הבריטים] למשק וביקשו תורגמן נענה כי יודע אנגלית: עכשיו יצא דינו, יחד עם רופא יגור [4](פְלילָה - case - מפורסמת!), למעצר ג' חודשים. כל עוונו שהתנדב לתרגם! ב) כשבאו לחפש ביתו של רמז בשכ' פועלים א' [בת״א] נכנסו בטעות אל הבית הסמוך. שאלו: זהו מספר כך וכך, בית רמז? אמר להם בחור: לא, מס' כך וכך הוא הסמוך, כאן כך וכך. אמרו לו: ניחא, אבל בוא גם אתה איתנו. בחור זה עודנו בלטרון! ג) לפני זמן-מה נאסר חייל שנשתחרר, לוי שמו, שביקשוהו מכבר. כתוצאה מזה שוחררו מלטרון ארבעה ״לויים״. אסרום והחזיקו בהם רק משום ששמם לוי![5]

4. אם יש דרך, כתוב אתה לעמי הערה לאיגרותיו: מדוע לא הקימונו [הנהלה] זמנית.[6] כי אילו באנו להקים, לא היה יוצא לפי התרופה ששלח מל-ן,[7] אלא לפחות בחלק הגון לפי עצת רחובות,[8] וכל מיני יצרים היו משתלהבים, כשהממשלה לוטשת עין ומלַבָּה.

5. הביררת עם עידו עניין הוראתי למינוי כפול ומה המצב? אני חרד לנוקשות[9] שאין עמה משקל.[10]

6. יש לשאול את עמי מברקית אם לדבר עם אבויריב על שליחות לארה״ב. אם יענה שלילית לשאול את טדי אם הוא רואה לו היום כר באנג'[ליה].[11] לדעתי כן.

7. מה עושה בימים אלה ה״ס. האם הוא מתערב והאם לטובה?[12]

8. מסור לאבודן שאם יוסיף להיפגש יעיר כי bail אינו בא בחשבון ויוציא מראשו. בא בחשבון [שחרור] אך ורק ללא תנאי. שכחתי לציין זאת בתגובתי הראשונה.[13]

9. הברק לבל להציג שאלה על דר [דוד רמז] (מנהיג ותיק של תנה״פ, לשעבר מז' כללי של ההסת', כיום יו״ר הוהע״ל, על מה נאסר ועל מה מוחזק). לחוד שאלה על דה״כ [דוד הכהן] (יוצר מפעל סוצ'[יאליסטי] כביר [״סולל בונה״], שירותים כבירים למאמץ [המלחמה]: בארץ, בסוריה, בעיראק, בבחריין, בקפריסין; אבדאן). לגבי דר יש חורבן חדש: ב״ג בנאומו בפריס לא פקָדוֹ![14]

10. לא מסרתי לאיש עניין הרכוש שנשאר כי דיִי בריטונים הנמשכים והולכים.[15]

11. תעיר ל״דבר״, כי לא הייתה לקיש יד בהקמת [16]738 (או האומנם טעות בידי? שאל את מ״י).[17] כשם שאין לקפח מנוח בזכויותיו, כך אין לזָכותו שלא כדין.

12. שאל את וולטר [איתן] אם ידועה לו הוצאת ספרים Staples (קיבלה את ספרו של ב״א).[18] שוּ דִינְהָא? [מה דינה? (נכתב בערבית)].

13. תודתי למ״י על שטרח נסע, ביקר ורשם. מעריך את המבצע.[19]

 

קיבלתי איגרת מאחותי, שהאירה עיני ביחס לפרשת ההוראות (5 [תשובות לשאלות] ולא 15; נגד משלחות [זיהוי מהמשקים]), היינו לגבי המושגים השוררים והמבוכה הנוצרת.[20] עניתי ארוכות.[21] מסקנת התייעצות כאן רוב של 5 נגד 3 לעמדתי. אתי אבויריב, דר, חתנה של איטה שחורת השיער ושלומֵנו.[22] במיעוט: צפוני, בעל הברכה, מרדכי [שטנר] - מנסים לאחוז בשני ראשי החבל.[23] שלחתי ישר לת״א, לאחותי בשביל פרץ.[24] אך אם יבוא הדואר לי-ם תחילה, יימסר לך ואתה תפתחנו ותעביר.

 

ישן

 

הערות:


[1] דברי מ״ש מכוונים למכתב ז״ש בו הובא המשפט המצוטט. המכתב לא אותר ולא ברור באיזה הקשר הועלו הדברים. לשאלת מ״ש השיב ז״ש, 22/7/1946: ״רפי בעל הספר וכו׳ הוא ר׳ אטלס, וחבריו הם .r.e״. הכוונה לרפאל אטלס, מראשי מחלקת ההדרכה של ה״הגנה״, שהיה קפטן (״בעל כוכביא״) ביחידה מעורבת יהודית-אנגלית של חיל ההנדסה (Royal Engineers) הבריטי.

[2] בשידור ברדיו לונדון ב-20/7/1946 ובהודעה לעיתונות בא״י שפורסמה ב-21/7/1946, נמסר שממשלת א״י עומדת לשחרר בקרוב את אלפיים עצירי ״השבת השחורה״: במחצית הראשונה של אותו שבוע תשוחררנה קבוצות מצומצמות המשתייכות לקטגוריות מוגדרות, ובסוף השבוע (יום ו' 26/7/1946) יחל שחרורם של אלה שבחקירות יתגלה שאין דבר המצדיק את המשך מעצרם. ״פטר השחרור״=התחלת השחרור - מכוון ע״י הבריטים לקראת היום שבו היה אמור להתחיל אי״ש.

[3] תגובה על הודעת השחרור הצפוי, קרובה ברוחה להצעת מ״ש, פורסמה במאמר המערכת (״דבר היום״), ״דבר״ 21/7/1946, הוה״ל לא פרסם תגובה כבקשת מ״ש, כנראה משום שלמחרת היום פוצץ אצ״ל את מלון ״המלך דוד״ וכל תשומת הלב הציבורית הופנתה לאירוע זה.

[4] ד"ר שרגא עוגן (אגולניק), נעצר בעקבות ״השבת השחורה״, ר' עליו שרת/מאסר, עמ' 32 הע' 13,עמ' 181 הע' 2.

[5] הדברים פורסמו כמעט כלשונם תחת הכותרת ״איך אסרו ואת מי אסרו״, ״דבר״ 24/7/1946, ובעיתונים אחרים ב-25/7/1946.

[6] ר' מס' 28 הע' 7.

[7] הכוונה למברק ששלח ב״ג מניו-יורק, כנראה דרך לונדון, אל ראובן שילוח ב-17/7/1946, שם נאמר בין היתר: ״אני חושב למשגה חמור אי-הקמת הנהלה בפועל מייד לאחר שהסוכנות הותקפה. החברים הבודדים שזכו לחסדה של ממשלת בווין, אינם צריכים לדעתי לפעול כהנהלה. אני חוזר ותובע מינוי ההנהלה בפועל, שיצביע על כך, כי חופש הפעולה נמנע מנבחרי העם היהודי״ (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ׳ 80; תעודות א' עמ׳ 469; מס׳ 3 הע׳ 3; 28 הע׳ 7).

[8] ח״ו (״רחובות״) נטה לתמוך בהצעה למנות להנה״ס חברים חדשים, מתונים יותר, כחלופה לחברים בהנהלה הקיימת (ר׳ 20 הע׳ 9).

[9] תביעת סנה לחידוש המאבק המזוין (ר׳ מס׳ 33 סעיף ג׳).

[10] לשאלת מ״ש התייחס ז״ש במכתב מ-22/7/1946, אך תשובת סנה, שז״ש מציין כי הוא מביאה במצורף, לא אותרה ואינה ידועה. בהמשך הוסיף ז״ש: ״חרדתך לנוקשות אינה בלתי מוצדקת״. ״משקל״ - שיקול דעת.

[11] מ״ש ביקש לקדם את בן-אהרון וקיווה לשלבו בהנהגת מפא״י והיישוב. לאחר שחרור ב״א מהמעצר ב-30/7/1946 חזר מ״ש על הצעתו להטיל עליו את השליחות.

[12] פעילות הרי סאקר בארץ, והשפעתו כמקורבו של ח״ו, לא היו לרוחו של מ״ש (ר׳ מס׳ 24 סעיף 1). נראה, כי ברצותו לצמצם את פעילותו הפוליטית הציע מ״ש שה״ס - שבעבר היה עו״ד בעל-שם - ייטול על עצמו את הטיפול בעניינם של המזכיר והמוכתר של יגור שנאסרו ב״השבת השחורה״ והיו צפויים לעמוד למשפט (ר׳ מס׳ 38 פסקה אחרונה). ז״ש ענה לשאלת מ״ש ב-22/7/1946 כי ״ה״ס מתערב עד כמה שהטמפרמנט שלו מרשה לו זאת. עתה עוסק בחיבול האי״ש. נמסר כי רכש את אמת [שמורק]״.

[13] בסיום שיחת הורוביץ עם מסגרייב הוסכם כי יוסיפו להיפגש (ר׳ מס׳ 38 סעיף 3). באותה שיחה סיפר מסגרייב, כי הציע לממשלה שלמען הפגת המתיחות תשחרר את המנהיגים בערבות (on bail).

[14] הכוונה לנאום שנשא ב״ג באסיפת המונים שכונסה בפריס ב-4/7/1946 למחות על מעשי הבריטים ב״השבת השחורה״, שם אמר, בין היתר, כי ״בין אלפי הנעצרים ובין הפצועים נמצאים, מלבד חברי הסוכנות, בעיקר חברי הסתדרות העובדים מהמשקים החקלאיים הקיבוציים״. הנאום פורסם ב״דבר״ 19/7/1946 (ר׳ גם בן-גוריון ה׳ עמ׳ 88).

[15] העניין לא נתחוור.

[16] ב״דבר״ מ-19/7/1946 פורסמה כתבה על הקמת כפר קיש בגליל התחתון ע״י חיילים משוחררים ״מהפלוגה 738, ששירתו בגדוד המהנדסים המלכותי של הבריגדיר קיש המנוח״. בגוף הכתבה נאמר כי, ״יחידה עברית זו הוקמה ע״י המנוח ב-1940 והייתה היחידה העברית הראשונה בצבא הבריטי במחנה השמיני והתקדמה איתו מאל-עלמיין לאיטליה״. פלוגת הובלה זו לא צורפה לחי״ל ונמנתה עם המחנה ה-8.

[17] משה יובל. בשנות מל״ע-2 טיפל בנושאי ההתנדבות לצבא הבריטי ליד מ״ש.

[18] מדובר באוטוביוגרפיה של יצחק בן-אהרון  1947,Listen Gentile! - The Story of a Life, Staples, London.

[19] מבצע זה של משה יובל לא נתחוור.

[20] מכתב עדה גולומב לא  אותר. הייתה בו כנראה התייחסות להוראות של ה״הגנה״ והפלמ״ח בנוגע להזדהות העצורים במחנות לפי סדרת שאלות שהציגו השלטונות (ר' בעניין זה מס' 41).

[21] תגובת מ״ש, כנראה במכתב אל שפר (מס' 41) לדברים שהעלתה אחותו.

[22] חתנה של איטה שחורת השיער - דוד כפרי, חבר נען, מראשוני הפלמ״ח. שלומנו - שלום לוין, מפקד אסירי ה״הגנה״ במחנה לטרון.

[23] כלומר, מצד אחד לראות בעצורים שבויי מלחמה, שאינם זכאים לדרוש שחרור, ומצד שני לדרוש את שחרורם כאילו אינם שבויי מלחמה (ר' מס' 41 סעיף 3 בקטע ״בירור״).

[24] פרץ - זאב שפר. מדובר כנראה במס' 41.

 

העתקת קישור