מזהה |
281 |
שם הספר |
מאסר עם ניר ועיפרון |
שם הפרק |
מכתב 119 - פואה יקרה - 12.9.1946 |
כותרת משנה |
יום ה', ערב |
יום ה', 12.9.1946, ערב
פואה יקרה,
היום היה ביקור טוב, לא כן, הרבה יותר טוב מבפעם הראשונה - הארכנו שבת ודווקא משום שנפגשנו במקום שלא תואר ולא הדר לו, היינו הרבה יותר חופשים.
הפרחים מולי על שולחני ונעים לראותם - קודם כל מזכרת הביקור ולאו-דווקא בזכות עצמם כפרחים.
מה שסיפרת, ועוד יותר מזה שכתבת במכתבך היום מפי חיים ג' על ב"ג, מעורר דאגות חמורות להמשך השתלשלות העניינים בחוץ ובפנים. חשבתי היום על הקונגרס [הציוני] הקרוב - על הבחירות בארץ ועל הופעתנו בקונגרס עצמו - ולבי לא ניבא לי טובות להופעת ההנהלה ומפלגתנו.
את תורתי על ב"ג את יודעת: הוא חי מתוך הידחקוּת למְצָרים נפשיים וחיפושי מוצָאים להיחלץ מהם.
שמחתי לבשורה שראובן עובר ללונדון. הוא, טדי, אוברי[1] ואליאס יחד יעשו איזה דבר. אבל ראש לא יהיה לחבורה. מילא, טובה חבורה כשלעצמה.
שילחתי היום את דוד בברני, להשפיע עליו שיַתיר לאשתו ולבנותיו לבקרו. תשובתו היתה: בין כה וכה ישחררו אותנו בעוד 10 ימים ולא כדאי לשנות. אשרי המאמין, אבל אַל יהי חלקי עם מאמינים פתָאים!
שלומות ונשיקות ולהתראות בעשי"ת.
מ.
|
|
|