מכתב 119 - פואה יקרה - 12.9.1946
שם הספר  מאסר עם ניר ועיפרון
שם הפרק  מכתב 119 - פואה יקרה - 12.9.1946
כותרת משנה  יום ה', ערב

 

                                                                                                                       יום ה',  12.9.1946,  ערב

פואה יקרה,

 

היום היה ביקור טוב, לא כן, הרבה יותר טוב מבפעם הראשונה - הארכנו שבת ודווקא משום שנפגשנו במקום שלא תואר ולא הדר לו, היינו הרבה יותר חופשים.

הפרחים מולי על שולחני ונעים לראותם - קודם כל מזכרת הביקור ולאו-דווקא בזכות עצמם כפרחים.

מה שסיפרת, ועוד יותר מזה שכתבת במכתבך היום מפי חיים ג' על ב"ג, מעורר דאגות חמורות להמשך השתלשלות העניינים בחוץ ובפנים. חשבתי היום על הקונגרס [הציוני] הקרוב - על הבחירות בארץ ועל הופעתנו בקונגרס עצמו - ולבי לא ניבא לי טובות להופעת ההנהלה ומפלגתנו.

את תורתי על ב"ג את יודעת: הוא חי מתוך הידחקוּת למְצָרים נפשיים וחיפושי מוצָאים להיחלץ מהם.

שמחתי לבשורה שראובן עובר ללונדון. הוא, טדי, אוברי[1] ואליאס יחד יעשו איזה דבר. אבל ראש לא יהיה לחבורה. מילא, טובה חבורה כשלעצמה.

שילחתי היום את דוד בברני, להשפיע עליו שיַתיר לאשתו ולבנותיו לבקרו. תשובתו היתה: בין כה וכה ישחררו אותנו בעוד 10 ימים ולא כדאי לשנות. אשרי המאמין, אבל אַל יהי חלקי עם מאמינים פתָאים!

שלומות ונשיקות ולהתראות בעשי"ת.

 

מ.


[1] אבא אבן.

 

העתקת קישור