28. אל: אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים - 11/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  28. אל: אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים - 11/7/1946
כותרת משנה  בערב

28

אל: אמיל שמורק ואליהו דובקין, ירושלים

איָלון, 11/7/1946 בערב

לאמת וליוסיפון שלומות,

 

מסקנות התייעצותנו היום:

א. מארבעתנו[1] שלושה מחייבים ישיבה בהקדם ומקבלים ההיגיון שבהצעת פריס.[2] י״ג [יצחק גרינבוים] בעד דחיית הישיבה, ראשית, משום שהוא סבור שכל עוד לא התבררו הכוונות [של הבריטים] אין על מה לדון, ושנית, משום שהוא חושש שתוצאות הישיבה תהיינה או חידוש הקו או פירוד[3] ורצונו למנוע שניהם.

ב. כולנו מחייבים מאמץ נמרץ להשפיע על ח״ו שיבוא לישיבה. בהעתק מברקכם לב״ג שקיבלנו נאמר:

W.[eizmann] favours meeting suggesting London or Paris,

אנו מניחים שזוהי טעות וצ״ל [4].London, not Paris אם הוא מסכים גם לפריס מה טוב! יש להסביר לו הכרחיותה ואי האפשרות לב״ג ולאמריקנים לבוא ללונדון לאחר המאסרים בארץ ומניעת הכניסה מהאמריקנים.[5] ניתוחו[6] טעם נוסף להחשת הישיבה.

ג. כולנו דוחים ההצעה על מינוי מ״מ בדעה מייעצת.[7] שלושת חברַי עומדים על דרישתם שלא תיפולנה הכרעות רציניות בלי צירוף דעתם. הח״מ אינו מציג תנאי זה, אם גם לוֹ רצוי שיימָלכו בו. לדעתי, כשיש חבושים וחופשים, החופשים פועלים.

ד. כולנו דורשים התאפקות עד לישיבה, שתחליט על הקו להבא.[8] הצעתנו היא שתצרפו דעותיכם ודעת מ״ס בעניין זה (דעות ב״ג וא״ק ידועות, אם למָצות את ההרכב הירושלמי [של הנה״ס]) והנחתנו היא שדעת הרוב תחייב [החלטת ועדת] [9].X

ה. כולנו, לרבות ד״ר, מחייבים ביצוע הדרגי של תוכנית אי״ש,[10] על מנת להתחיל מייד.

ו. לח״ו יש להסביר כי [סעיף] (ה) מסייע ל(ד), כי בשום פנים לא ישיג את שניהם יחד ועליו, מבחינתו, לתפוס את הרע במיעוטו.[11]

ז. איננו סבורים שתוכלו לנסוע לישיבה אם לא נשתחרר.[12]

 

הערות (של מ"ש):

1. נבצר מבינתנו להשיג את דבר אי מילוי דרישתנו לסדר אסיפות-עם ואת חוסר כל תגובה מצדכם לתביעה זו שהשמענוה שלוש פעמים;[13] מדוע לא יתנערו היהודים השוקעים במ״ט שערי חולין וקטנות בשעה שנבחריהם בכלא?

2. אם אתם רואים צורך במכתב ממני לח״ו על (א), (ב), (ה), הודיעוני מייד ואכתוב. לאחר שכתבתי לו אתמול אמרתי להרפות קצת.

3. אני מניח שאתם בקשר מתמיד עם ע-ם; שהוא מקבל כל הידיעות הנשלחות לנו ואת כל הצעותינו ותגובותינו.

4. למען השם שימו קץ לפרשה המבישה ומשפילה של פרסום ניחושים חדשים לבקרים על מועד שחרורנו! תודיעו לעיתונים בשמי שאני מסרב להיות מושפל ע״י פרסומת שתדלנאית ופזיזות נִקְלָה זו. במקום בשורות שווא אוויליות ומעליבות אלו ייתן כל עיתון כל יום סרט: מנהיגינו (או נבחרינו או נציגינו) עודם במאסר! גָרשו מלבכם וטאטאו מהמשרד כל קוצר רוח עצבני לגבי שחרורנו.

5. מסרו לח״ו בשמי, כי נודע לי ממקור נאמן שאורחו[14] היה הרוח החיה בכל הפעולה נגדנו.

 

ב״ק

 

הערות:


[1] ארבעת חברי הנה״ס הכלואים בלטרון.

[2] הוראת ב״ג לכַנֵס בפריס ישיבה מורחבת של הנה״ס לדיון במצב שהתהווה בעקבות ״השבת השחורה״, כדי לקבוע את המדיניות הציונית להבא, ניתנה במברק אל חברי הנה״ס ב-9/7/1946, שעיקרו: ״לאור חומרת המצב חיונית ישיבת ההנהלה במלואה. היות ולא ניתן לקיים את הישיבה בירושלים, המקום המתאים ביותר הוא פריס, כי ארצות-הברית רחוקה מדי ממרכז הפעולה. הישיבה תתקיים לקראת סוף השבוע הבא, מייד עם בואם של ד"ר וייצמן והחברים האמריקנים והארץ-ישראליים. עשו מייד כל הסידורים הדרושים״ (אביזוהר/לקראת, עמ' 71).

[3] החלטות על חידוש המאבק המזוין (״הקו״) או פילוג בין מחייביו ושולליו.

[4] ואכן במברק ששלח ח״ו אל ב״ג ב-10/7/1946 הביע הסתייגות מהתכנסות בפריס וביקש לא לקבוע מועד ומקום לישיבה טרם שובו ללונדון ב-17/7/1946 (אביזוהר/לקראת, עמ' 72).

[5] השלטונות הבריטים סירבו להעניק רשיון כניסה לא״י לסטיפן וייז וללואיס ליפסקי, חברי הנה״ס בארה״ב, שביקשו לבקר כדי להביע הזדהות עם היישוב ולחזק את ידיו (ר' ״הארץ״ 9/7/1946).

[6] ח״ו עמד להתאשפז באוגוסט לניתוח בעיניו.

[7] עם מעצר ארבעת חברי הנה״ס בירושלים, היעדר ב״ג וקפלן מן הארץ והסתתרות סנה, נותרו בי-ם רק שניים מחברי ההנהלה - לאו דווקא הבכירים - שמורק ודובקין (לידם היה גם משה שפירא חבר-עמית בהנה״ס), והם לבדם לא יכלו לעמוד בכל שנדרש להמשכת הפעילות השוטפת. לאור זאת עלתה הצעה למנות ממלאי מקום לחברים העצורים, שיפעלו כהנהלה רשמית חדשה (ר' מס' 3 סעיף 1), אך היא נדחתה לבל תתפרש כשינוי בהרכב האישי של ההנהלה ותיראה כהסכמה לניסיון הממשלה להחליפה (ר' מברק דובקין אל ב״ג 10/7/1946). לפי שעה, כדי לאפשר המשכת הפעילות השוטפת של הנה״ס בירושלים, צירפו אליהם שמורק ודובקין שלושה מן הפקידים הבכירים בסוכנות: ז״ש, אייזנברג והורוביץ (ר׳ הורוביץ, עמ' 138). ב״ג סבר, כי גוף כזה אינו רשאי לדבר בשם הנה״ס הואיל ולא קיבל ייפוי-כוח מחברי ההנהלה הירושלמית האחרים, העצורים ואלה הנמצאים בחו״ל; הוא תמה ״על שבארץ לא קיבלו הצעתי להקים הנהלה זמנית כל זמן שחברי ההנהלה אסורים. אינני חושב שאחד או שניים או שלושה מחברי ההנהלה - שהמשטרה או מר אטלי מזכה אותם בחופש - להם הזכות להופיע כהנהלה [---] כל זמן שאין חופש וביטחון להנהלה הנבחרת בי-ם, יכולה לפעול רק הנהלה זמנית (Acting Executive). בכל אופן, לא יכולים שני חברים לפעול כהנהלה רק מפני שהם מצאו חן בעיני הגוי״ (ר' מכתב אל פולה 11/7/1946, באביזוהר/לקראת, עמ' 72). ב״ג תבע מינוי הנהלה בפועל שתוסמך לדבר בשם הסוה״י (ר' שם, עמ' 69 הע' 8, 72, 80).

[8] הפסקת המאבק המזוין עד לישיבה המיועדת בפריס, שעליה יהיה להחליט על אופי המאבק להבא.

[9] בעקבות תביעת ח״ו מסנה - באמצעות וייסגל (ר' מס' 14 הע' 13) - להפסיק את פעולות תמ״ע עד אשר תתכנס הנה״ס בהרכב רחב ותקבל החלטה כיצד לנהוג להבא ואיים בהתפטרות אם לא ייעשה כן, התכנסה ״ועדת x״ והחליטה (ברוב של 4 מול 2) שיש להיענות לתביעת ח״ו (ר׳ סנה/אחרית, עמ' 99-98).

[10] התוכנית לאי-שיתוף פעולה עם הממשלה, שעליה החליט הכינוס היישובי ב-1/7/1946.

[11] ח״ו התנגד להמשכת המאבק המזוין וכן הסתייג מתוכנית אי״ש (ר' מס' 14 הע' 12), משום שסבר שנזקה ליישוב יהיה גדול מתועלתה ומחשש שהפעלתה תפגע בסיכויים לשחרור המנהיגים העצורים. מ״ש מבקש לשכנע את ח״ו להסכים לתוכנית אי״ש.

[12] משום שהסוה״י בירושלים תישאר ללא חברי הנהלה. אף על פי כן, שמורק ודובקין יצאו לפריס והשתתפו בישיבות ההנהלה המורחבת של הסוה״י שם. טרם צאתם מונתה הנהלה זמנית, שכללה - לעניינים מדינים את: יהושע סופרסקי, שזר, אשכול והרב אוסטרובסקי (המאירי), ולעניינים מנהליים את: אייזנברג, הורוביץ ושרף (ר' ״הארץ״ 29/7/1946).

[13] ר' מס' 15 סעיף 1; 25 סעיף 8; 33 סעיף 2.

[14] המזכיר הראשי סיר ג׳ון שוֹ, שהתארח בבית ח״ו. ר' מס' 20 הע' 10. ״המקור הנאמן״ היה, ככל הנראה, יוליוס ג׳יקובס, בכיר הפקידים היהודים בממשלת המנדט (ר׳ שרת/מאסר, עמ' 62-61).

 

העתקת קישור