28
אל: אמיל
שמורק ואליהו דובקין, ירושלים
איָלון, 11/7/1946 בערב
לאמת
וליוסיפון שלומות,
מסקנות
התייעצותנו היום:
א. מארבעתנו[1] שלושה
מחייבים ישיבה בהקדם ומקבלים ההיגיון שבהצעת פריס.[2] י״ג [יצחק
גרינבוים] בעד דחיית הישיבה, ראשית, משום שהוא סבור שכל עוד לא התבררו הכוונות [של
הבריטים] אין על מה לדון, ושנית, משום שהוא חושש שתוצאות הישיבה תהיינה או חידוש
הקו או פירוד[3] ורצונו
למנוע שניהם.
ב. כולנו מחייבים מאמץ נמרץ להשפיע על ח״ו שיבוא לישיבה. בהעתק מברקכם
לב״ג שקיבלנו נאמר:
W.[eizmann] favours meeting
suggesting London or Paris,
אנו מניחים שזוהי טעות וצ״ל [4].London, not Paris אם הוא מסכים גם לפריס מה טוב! יש להסביר לו
הכרחיותה ואי האפשרות לב״ג ולאמריקנים לבוא ללונדון לאחר המאסרים בארץ ומניעת
הכניסה מהאמריקנים.[5] ניתוחו[6] טעם נוסף
להחשת הישיבה.
ג. כולנו דוחים ההצעה על מינוי מ״מ בדעה מייעצת.[7] שלושת חברַי
עומדים על דרישתם שלא תיפולנה הכרעות רציניות בלי
צירוף דעתם. הח״מ אינו מציג תנאי זה, אם גם לוֹ רצוי שיימָלכו בו. לדעתי, כשיש
חבושים וחופשים, החופשים פועלים.
ד. כולנו דורשים התאפקות עד לישיבה, שתחליט על הקו להבא.[8] הצעתנו היא
שתצרפו דעותיכם ודעת מ״ס בעניין זה (דעות ב״ג וא״ק ידועות, אם למָצות את ההרכב
הירושלמי [של הנה״ס]) והנחתנו היא שדעת הרוב תחייב [החלטת ועדת] [9].X
ה. כולנו, לרבות ד״ר, מחייבים ביצוע הדרגי של תוכנית אי״ש,[10] על מנת
להתחיל מייד.
ו. לח״ו יש להסביר כי [סעיף] (ה) מסייע ל(ד), כי בשום פנים לא ישיג את
שניהם יחד ועליו, מבחינתו, לתפוס את הרע במיעוטו.[11]
ז. איננו סבורים שתוכלו לנסוע לישיבה אם לא נשתחרר.[12]
הערות (של
מ"ש):
1. נבצר מבינתנו להשיג את דבר אי מילוי דרישתנו לסדר אסיפות-עם ואת
חוסר כל תגובה מצדכם לתביעה זו שהשמענוה שלוש פעמים;[13] מדוע לא
יתנערו היהודים השוקעים במ״ט שערי חולין וקטנות בשעה שנבחריהם בכלא?
2. אם אתם
רואים צורך במכתב ממני לח״ו על (א), (ב), (ה), הודיעוני מייד ואכתוב. לאחר שכתבתי
לו אתמול אמרתי להרפות קצת.
3. אני מניח
שאתם בקשר מתמיד עם ע-ם; שהוא מקבל כל הידיעות הנשלחות לנו ואת כל הצעותינו
ותגובותינו.
4. למען השם
שימו קץ לפרשה המבישה ומשפילה של פרסום ניחושים חדשים לבקרים על מועד שחרורנו!
תודיעו לעיתונים בשמי שאני מסרב להיות מושפל ע״י פרסומת שתדלנאית ופזיזות נִקְלָה זו.
במקום בשורות שווא אוויליות ומעליבות אלו ייתן כל עיתון כל יום סרט: מנהיגינו (או
נבחרינו או נציגינו) עודם במאסר! גָרשו מלבכם וטאטאו מהמשרד כל קוצר רוח עצבני
לגבי שחרורנו.
5. מסרו
לח״ו בשמי, כי נודע לי ממקור נאמן שאורחו[14] היה הרוח
החיה בכל הפעולה נגדנו.
ב״ק