מזהה |
2803 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
27. אל: זאב שרף, ירושלים - 11/7/1946 |
27
אל: זאב שרף, ירושלים
11/7/1946
לדתן ברכותי,
1. תודה על הדוארים הגדושים, לך ולכל אחד מהמְריצים.
2. כמה ישהה
רד״ק?[1] חוששני
להפרזה לטובה שבהערכותיו ובניחושיו.[2] הוא מתאמץ
לאחד דאגתו לנו עם דאגתו לשלומה של מלכות הפועלים.[3] מסור נא
טיפת צוננים זו לאבודן.[4]
3. יש
להתחיל להרעיש בעניין העצירים: תָפסו מכל הבא ליד, סתם התנקמות מטומטמת, הרס משקים
ומשפחות, כפיית בטלה על המוני יצרנים ונוער. להרעיש ולא להרפות. במיוחד בעניין
הבחורות.[5] לפרסם
בכותרות קולניות את דבר שביתת הרעב שהועלמה.[6] להודיע
שבאילון הגברית התרגשות ועצבנות שאין מרשים לבקרן - למסור זאת מפי קרובי משפחה
שביקרו בגברית. להתקיף השלטון מדוע הגברים בידי המשטרה ודווקא הנשים הוסגרו לצבא?[7] לעורר
עצבנות ציבורית לגבי בידודן. לרדת לחייהם! זה דרוש לגופו ולהחזקת המתח.
4. לפי
ניחושיך, לאיזה חומר מתכוון בן גיל בדברו על הוכחת הזיקה ועמדת הרוב?[8]
5. ידאג נא
מישהו, שלא תשוגר אלי פתקה בלי תאריך!
*
מסור לע-ם כי בהיות ה״ס כאן שאלני אם להיענות לבקשתו בדבר פגישה.
אמרתי לו בהחלט כן. אני מבין כי סירב.[9] יש להתחיל
ללמדו בלק.[10] אגב, שמא תסדר פגישה לרד״ק עם ע-ם? רד״ק ודאי
יסכים. כדאי שיתרשם ממגע ישיר, ולהיפך, אך יש סיכון-מה וצריך לשקול.[11]
ב״פ נשאל אֵי החוזה.[12] תשובתו: בעל אדלה[13] סידר יחד איתו מקום מבטחים. שם הוא. אשר להעתק, הרי כבר הודעתיכם
שהיה בכֵּלַי בת״א ויש לשאול את צ.[צפורה שרת] אם נלקח או נשאר.
ב״ק
[10] ״ללמדו בלק״ - ר׳ מס׳ 14 הע׳ 10.
[12] ההסכם בין הנה״ס לבין ראשי הכנסייה
המרונית בלבנון (ר׳ מס׳ 16 הע׳ 11).
[13] בעל אדלה - אריה אשל (שם רעייתו הראשונה - אדלה).
מעובדי הממ״ד, מזכירו של מ״ש. לימים עובד משר החוץ.
|
|
|