מזהה |
2801 |
שם הספר |
ירחים בעמק איילון |
שם הפרק |
25. אל: אליהו דובקין ואמיל שמורק, ירושלים - 10/7/1946 |
25
אל: אליהו
דובקין
ואמיל שמורק,[1] ירושלים
10/7/1946
1. הרושם הכללי הוא שמפרשת הנאום, גילוי הדעת ומסיבת העיתונאים[2] יצאנו, בדרך
כלל, בשלום ובכבוד. מסתבר שגילוי הדעת לא זכה לפרסום בעיתונות חוץ, אשר ראתה בנאום
את ה״מסמר״.
2. הידיעה
ב״נ״י טיימס״ על הישיבה בפריס[3] באה כאפתעה
לא בלתי מובנת. הידוע לכם משהו? הודיעונו מייד. אנו מניחים שהכוונה לפגישת חברים
מאמ'[ריקה] ומלונ׳[דון]. היבוא חיים [וייצמן]? קשה להניח שיסכים לבוא א) לפריס, ב)
לישיבה שב״ג זימנה. הרי פתח למשבר חדש? כן
קשה להניח שאחד מכם יוכל לנסוע.
3. העניין
נדון כבר אצלנו[4] בישיבה הערב.
שלושת חברַי מבקשים להודיע דרישתם, שלא תיפולנה הכרעות בשאלות עקרוניות מבלי
שיימלכו בדעתם. הח״מ הודיע שאינו עומד על כך. אבקשך להעביר דעות השלושה והאחד לב״ג.
4. אנו
מודאגים ע״י התהוות מעין מוסד חדש, משולש,[5] וטשטוש
סמכותה ואחריותה של ההנהלה. אנו מבינים את המניעים שדחפו בכיוון זה ורואים תועלת
בהתייעצויות גם להבא, אם כי מבחינה קונסט'[יטוציונית] הייתי מבחין בין הנהלת
הועה״ל, שהוא מוסד בעל סמכות מסוימת, ובין נשיאות הוה״פ [הציוני המצומצם], שאין לה
כל סמכות מדינית. אבל אנו עומדים על שמירת סמכות ההנהלה ומרותה והבאת עניינים להכרעתה
ולקביעת עמדתה, כהנהלה. ז״א שיתופנו ושיתוף מ״ס [משה סנה] בדיון ובהכרעה על כל
עניין עקרוני, במידה שהדבר אך ניתן, ולמעשה ניתנת בנידון זה אפשרות רחבה. עמדת
ההנהלה מובאת לידיעת אחרים או להתייעצות איתם, אם יש צורך בדבר. אפשר להביאה גם
ישר לאישור הוה״פ [הציוני], שוב, אם יש צורך בדבר.[6]
5. חוזר לסעיף 3: ד"ר
[דוד רמז] ביקש להודיע דעתו שנציג הועה״ל צריך להשתתף בישיבה [בפריס].
6. אבקשכם לדרוש באופן הנמרץ ביותר מהעיתונים שיחדלו להלעיט קוראיהם
בבשורות שווא על שחרורנו.[7]
7. כתבתי לח״ו דעתי שאל ילך ״להיפרד״.[8]
8. מה בדבר אסיפות?[9] או שיש לכם
אסטרטגיה אחרת?
ב״ק
[1] הנמען
לא צוין, אך נראה שהמכתב יועד לשני חברי הנה״ס, דובקין ושמורק, שחלק ניכר מן
האחריות להמשך הפעלת ההנהלה, שרוב חבריה נעצרו או שהו בחו״ל, נפל עתה על כתפיהם.
ההנחה שהם הנמענים נסמכת על הנאמר בסעיף 2: ״קשה
להניח שאחד מכם יוכל לנסוע״.
|
|
|