[1] ג״מ נתמנתה למעשה ע״י מ״ש כממלאת מקומו בתקופת מעצרו (ר׳ מס׳ 26 סעיף 5; מס׳ 31 סעיף 4). ״לא איתרתי אפילו תעודה אחת המבהירה מתי, היכן ובאיזו מסגרת הוחלט על המינוי. התקופה שבין סוף יוני עד ה-29 בדצמבר [1946] היא היחידה שלא נרשמו בה פרוטוקולים של ישיבות חברי ההנהלה בירושלים, שכן בהיעדרם של בן-גוריון, שרתוק, סנה ודב יוסף לשום פגישה לא יכולה הייתה להיות סמכות של הנהלה״ (אביזוהר/מעסקנות, עמ׳ 186 הע׳ 116).

[2] אביס שולמן, עסקנית ״הדסה״ בניו-יורק וידידת משפחת שרת. ביקרה אז בא״י.

[3] מכתב דוד הורוביץ לא אותר.

[4] רחמן - קלמנט, כלומר קלמנט אטלי ראש ממשלת בריטניה/ יצחק אייזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי האשכנזי לא״י, סייר אותו זמן באירופה. בעת ביקורו בלונדון נפגש ב-5/7/1946 לשיחה בת שעה עם אטלי, שנכח בה גם שר המושבות ג׳ורג׳ הול. בצאתו מן השיחה אמר הרב הרצוג שאין בידו למסור הודעה לציבור, אבל הרושם שלו הוא כי המצב, אעפ״י שהוא קריטי, עדיין איננו מעבר לאפשרות תיקון וכי בלבו עדיין מקננת תקווה. העיתונות דיווחה כי בשיחה נידונו המצב שהתהווה בא״י ועניינים הקשורים בסוה״י ובשחרור המנהיגים העצורים. ר׳ ״הצופה״ 7/7/1946, שם צוין כי ״חוגי הממשלה קובעים שהרב הראשי עשה רושם עמוק על ראש הממשלה שהקשיב בתשומת לב רבה לדבריו וההצעות שהובאו בפניו תוך כדי שיחה״. ב״ג הסתייג מן הפגישה. לרעייתו כתב ב-8/7/1946: ״הריצה של הרב הרצוג לאטלי יש בה להדאיג ועדיין איני יודע אם עשה זאת על דעת עצמו או בידיעת לוקר וברודצקי״ (ר׳ אביזוהר/לקראת, עמ׳ 68-67).

[5] גילוי הדעת של הנה״ס, שהובא לאישור הוהפ״צ המצומצם בכינוסו ב-9/7/1946 (ר׳ מס׳ 9 הע׳ 13).

[6] דניאל סירקיס, מפעילי ״המזרחי״, חבר הוהפ״צ המצומצם. נמנה עם האגף הציוני ה״אקטיביסטי״, שתבע המשכת המאבק המזוין נגד הבריטים ללא רתיעה.