יום ד',  11.9.1946

משה יקירי!

 

מחר נבקר אותך ובכל זאת אני כותבת הערב, כי לא נספיק לדבר על הכל.

מה קרה היום, לא כתבת או איחרת?

היום התחיל בזה שנסעתי למרכז המסחרי לקנות ביטנה למעילה החדש של ללה. נזדמן לי נהג מכר מכבר, זה הספרדי שאנו מכירים אותו בתור נער עוד מימי בית הכרם,[1] כשלבש כותונת והתחיל את הקריירה שלו מביקורת הכרטיסים באוטובוסים. הזוכר אתה אותו? רק נכנסתי לאוטובוס וישבתי קרוב אליו הוא פנה אלי ואמר אני זוכר את האדון שלך כשהוא נאם ב"אדיסון"[2] לפני שנים אחדות ואמר, שעכשיו לנו מלחמה בגרמנים וכשתיגמר מלחמה זו תתחיל מלחמתנו באנגלים, והנה דבריו התקיימו.

נגמר היום וארוחת ערב אצל בטי. היא הזמינה את ידיד הוריה חיים גרינברג, גרשון ואותי. הארוחה נערכה בעמידה, ז"א בישיבה במפוזר למרות היותנו רק ארבעה - מנהג מגוחך, שאול מגויים טיפשים!

אחרי הארוחה באו אייגה, לאה בן-דור[3] הפיקחית, רגינה ופייגל עם בעליהן. התברר שאטל נסעה לחיפה ללוות את בתה יהודית שעומדת להפליג מחר לאמריקה. נראה שהסתבכה הנערה ברומנים שלה והוריה החליטו לשלחה לעולם הגדול להתפכח קצת. משום מה אין מדברים על נסיעה זו בקול רם!?

מגרשון שמעתי, שאת התחלת מאמרך השמיטה הצנזורה ולא הוא. עם חיים ג' חטפתי שיחה. הוא סיפר לי קצת על ב"ג, על תזכירו בעניין עבדאלליה ויהודה והערפל שסביב זה.[4] המעניין שסביב זה, שב"ג קרא אליו את חיים ג', הראה לו את התזכיר כאילו על מנת להיוועץ איתו, אך למעשה לאחר שהחליט לשלחו לפרנקפורטר.[5] כנראה שחיים ג' התייחס לתזכיר בביקורת שלא נעמה לדוד [ב"ג] ושאלו מדוע לא יכתוב תזכיר על ביאת המשיח, וכיצד מיישב הוא את התוכנית הממלכתית הזו עם דרישתו ליישר את ה"קו".[6] על זה כאילו ענה לו דוד, שהוא מתכונן להרצות על תוכניתו זו בפני הכינוס בפריס (זה שהיה), והיה אם ימצא הד, ישאיר את ה"הליכה בקו" לאחרים והוא עצמו יתפטר מההנהלה וייסע לאמריקה לעבוד למען תוכניתו החדשה. כאילו שהתזכיר נשלח לפרנקפורטר על מנת שזה יראה אותו לנשיא,[7] אך חיים ג' בטוח שפ' לא מיהר לעשות כרצון דוד. אחר הכל, דוד גם לא הזכיר בפני הכינוס את תוכניתו, וחיים ג' פחד לשאול מה קרה.

חיים ג' סיפר, שב"ג החזיק בראובן ממש בשיניים והעביד אותו בפרך ולא נתן לו לזוז ממנו, ובטי מבקשת ממך רחמים שלא תכעס על בעלה. אגב, בטי קיבלה מברק שר' עומד to join בקרוב את טדי [בלונדון].

כמעט והוסכם שאקח איתי לארוחה את יהודה. ברגע האחרון יהודה התחרט, כי חס על זמנו, היות והוא ייסע איתנו מחר. עשיתי ליהודה וחיים ג' הכרה בטלפון והם נועדו למפגש ביום ו' - יהודה רוצה את עזרתו בחיפוש קשר עם איזה מוסיקאי באמריקה כדי לקבל חומר הוראה וכו'.

עתה אסיים כי השעה רחוקה מחצות. אולי משהו לא מובן - אמלא במכתב הבא. להתראות,

בנשיקה,

 

צ.

 

היום דיברתי עם בן-זכאי[8] על קיצוץ נציגות ב-20 לא"י מחודש נובמבר. הוא הביע תקווה שעד אז תשתחרר ולא יהיה צורך בקיצוץ, הלוואי!

 

צ.