22. אל: זאב שרף, ירושלים - 9/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  22. אל: זאב שרף, ירושלים - 9/7/1946

22

אל: זאב שרף, ירושלים

א-ן [אילון] 9/7/1946

לדתן ברכותי,

 

1. עניין שכזה: האורח מהבירה[1] מסר לי היום מפי בן מקצועו יעקב שלמה משקמונה,[2] שיש איתו עצה ותחבולה להתיר חבושים עולי ימים, וכבר הצליח לגבי כמה עשרות, אלא פעולה זו נעשתה רק בצפון[3] ויש לעשות דוגמתה גם אצלכם [בממ״ד] ולשם כך יש להקים ועדת יודעי דין. לפיכך הננו מציעים להזמין את החרד לדבר אלוהים,[4] את בעל האורה[5] (שאל את רעייתי ותגידך), את חבר רעייתי לכיתה (לא השותף של חברי אלא שותף החָרֵד)[6] ואת אָשֵר[7] להוות ועדה ולטכס עצה יחד עם השקמוני. אם אחד מהם אינו פנוי אפשר לצרף את איש הגורל.[8]

בפרשה זו יש להביא בחשבון:

א) מבחוץ נמסר לאנ״ש לפרש בכינוייהם, פרט לגדָיים, שעליהם להרקיע על כנפי הדימיון.[9] והנה עצה זו אינה מחושבת, כי רבים מהגדיים רכים בתכלית, ומלבד מה שלא יעמדו בפני שתי וערב סמיך, הרי מה יענו לשאלות על מוצאם, יולדיהם, מעשיהם או תלמודם בעבר וכו';
ב) רוב המכונסים נקבע קלסתרם לזיכרון ואין זו אלא שאלת זמן להשוות עם השָמור לפי כרטיסי המיהוּת[10] ולקבוע אישיותו של כל אחד.

2. לעניין הבחורות.[11] הבוקר בא הממונה עלינו והסביר שהוא ועמיתו הצבאי [הממונה על לטרון ב'] היו מוכנים לאפשר ביקורי על דעת עצמם, אלא שבינתיים הופיע שם גבוה אחד, כנראה זה שכתבתי אליו על ההעברה,[12] ואסר את הביקור. לעומת זה [הממונה] הבטיח את הרחקת חיה״ס [חיל הספר][13] ורשות למוכתרים לבקר. יש לזרז מוכתרי המשקים שבנותיהם כלואות לדרוש רשות ביקור ולהודיענו התוצאות. יש לדאוג במיוחד לאותו מחנה בודד[14] לגבי מזונות ועיתונים.

3. שגר נא מברק לנתנאל [טדי קולק] וז״ל [וזה לשונו]: Please transmit Michael[15] my warmest greetings, Achiad[16]. אם מוטב בעיניך לצפנת תוכל לפרש בשם ״רגל״ ובשמי.[17]

4. עייפתי קצת הערב ולא אאריך.

*

10/7/1946

האם לא הגיעה השעה להתקיף בחריפות (ע״י עיתונאי חוץ): הבניין הוחזר.[18] מה נמצא בו אין מודיעים, משמע התפארויות שוא![19] מה השיגו? כלים במקום אחד. שקר שמצאו במקום אחד רק מפני שחיפשו במקום אחד. כי מה עשו ביתר 25 המקומות?[20] למה היכו, למה אסרו אנשים, למה גנבו חפצים מכל הבא ליד? ואשר למנהיגים, הלא הכוונה הייתה לחולל מהפכה ציבורית;[21] ההשיגו זאת? בחוגי הממשלה נשמעו שמות מפורשים של מועמדים - מצדם - לשלטון. אנשים אלה כבודם במקומם, אך הזכרתם כמועמדים להנהגה במקום העצורים מוכיחה תהום הבערות לגבי חיי הציבור היהודי. וכו׳ וכו׳.[22]

בקש נא מדוליק [הורוביץ] ספר אנגלי בתורת הכלכלה למתחילים. כאן משתולל הצימאון לתורה.

אם תתקיים ישיבת פריז,[23] יש לחשוב על משלוח איש שיביא איתו את תחושת מציאותנו.

 

הערות:


[1] עו"ד הרי סאקר, ממנהיגי הציונות באנגליה, שבא מלונדון, ביקר בלטרון ב-9/7/1946 יחד עם ח״ו (ר' מס' 12 הע׳ 3; 20 הע' 21).

[2] עו״ד יעקב סלומון מחיפה.

[3] הכוונה, כנראה, להצלחתו של עו״ד סלומון לקבל הסכמתו של מפקד הצבא הבריטי בצפון הארץ, לשחרר ממחנה המעצר בעתלית מבוגרים שגילם מעל 45 וצעירים מתחת לגיל 17. רוב המבוגרים אכן הורשו לצאת, אך הקושי היה בקביעת גיל הצעירים, וביניהם אנשי פלמ״ח רבים שחשוב היה להבריחם אל מחוץ למחנה המעצר. לגבי הצעירים הוסכם עם סלומון כי ישוחררו ממעצר אלה שיזוהו כבני 17 ומטה במסדר שייערך ע״י מפקד המחנה, בהשתתפות עו״ד סלומון. עצורים מעל גיל זה, שיכלו להיראות ולהציג עצמם מתחתיו (ע״י גילוח הזקן, לבוש וכד'), התייצבו, בהדרכתו של סלומון, במסדר והצליחו לצאת את המחנה. רבים מהם היו אנשי פלמ׳׳ח (ר׳ סלומון, עמ' 80-79).

[4] החרד לדבר אלהים - עו׳׳ד מרדכי עליאש. שומר מצוות, מעורכי-הדין היהודים הבולטים בא״י המנדטורית.

[5] בעל האורה - עו׳׳ד דוד גויטיין, רעייתו: אורה.

[6] עו״ד יצחק אולשן (אולשנסקי). בן מחזור צפורה שרת בגימנסיה הרצליה, שותף למשרד עו״ד עליאש - ולא עו״ד צבי שוורץ, אף הוא בוגר אותו מחזור, שהיה שותף במשרד דב יוסף.

[7] עו״ד אשר לויצקי. מן הנודעים בעורכי הדין בא׳׳י. הרבה להופיע במשפטים פוליטיים ופעמים רבות שימש סנגור לאסירי ה״הגנה״.

[8] עו״ד אברהם גורלי.

[9] הבריטים התנו את שחרור עצירי ״השבת השחורה״ בהזדהות מלאה: במסירת שמות וכתובות, טביעת אצבעות ותצלומים. בתחילה הורה ארגון ה״הגנה״ לחבריו ולאנשי הפלמ״ח (״גדיים״), שנעצרו, לא להזדהות ולא לאפשר את זיהויים (ר׳ סלומון, עמ' 78, 90), אולם לאחר שהבריטים החלו להפעיל נגד הסרבנים אמצעי לחץ פיסיים, הוגמשה ההוראה (ר' דקל [דוד קורונל-קורן], יומן לטרון, ״משמרת״ 16/10/1946; 6/11/1946) והותר להם ״להזדהות״ בשמות וכתובות בדויים (על סוגיית ההזדהות במחנות המעצר ר' מס' 20 הע' 24).

[10] תעודות הזהות.

[11] ר׳ מס׳ 19.

[12] בריגדיר רוֹ. שם הע׳ 8.

[13] שם, הע׳ 7, 8.

[14] אגף הנשים בלטרון ב׳. בעיתונות דווח שב-12/7/1946 הורשתה משלחת רפואית מטעם היישוב לבקר אצל הנשים העצורות בלטרון (ר׳ ״הצופה״ 14/7/1946). כן נמסר, שלאחר שביתת הרעב של העצורות בלטרון ב׳, שנמשכה ארבעה ימים (7-10/7/1946), השתנה יחס השלטונות לטובה (שם, 15/7/1946).

[15] מייקל פוּט, חבר פרלמנט בריטי מסיעת ״הלייבור״. ב-1/7/1946, בדיון שקיים הפרלמנט באירועים בא״י, הכריז: ״אילו הייתי יהודי הייתי מצטרף ל״הגנה״ (ר׳ נאומו ב״דבר״ 12/7/1946).

[16] אחיעד - מ״ש (אחי עדה גולומב).

[17] כלומר, להבריק בצופן את שם משפחתו של הנמען (רגל=Foot) ואת שם השולח. ר׳ במס׳ 29 מברק ששיגר ז״ש בשם מ״ש, כנראה לאחר שקיבל ממנו נוסח מורחב יותר.

[18] בניין הסוה״י בירושלים שנתפס ע״י הבריטים ב״השבת השחורה״ ופונה ב-10/7/1946, לאחר שערכו בו חיפושים והחרימו מסמכים שונים.

[19] מ״ש לא ידע אז כי ״כפי שהתברר לאחר מכן, גם במשרדי הסוכנות נתגלו מסמכים בעלי ערך מדיני״ (ר׳ ספר הפלמח א', עמ׳ 571).

[20] הבריטים גילו נשק ביגור בלבד, באקראי. על החיפושים ביישובים אחרים ר׳ סת״ה ג-2, עמ׳ 892.

[21] כלומר, להקים הנהגה חדשה ״מתונה״.

[22] ר׳ מס׳ 3 הע׳ 5.

[23] ישיבת ההנהלה המורחבת של הסוה״י, שזומנה ל-2/8/1946 בפריס לדיון במצב הציונות והיישוב לאחר ״השבת השחורה״ ולהחלטות על הקו המדיני ודרכי פעולה (ר׳ מס׳ 25 הע׳ 3).

 

העתקת קישור