8. גילוי דעת של הסוכנות היהודית והוועד הפועל הציוני - 4/7/1946
שם הספר  ירחים בעמק איילון
שם הפרק  8. גילוי דעת של הסוכנות היהודית והוועד הפועל הציוני - 4/7/1946

8

 גילוי דעת של הסוכנות היהודית והוועד הפועל הציוני

4/7/1946

 

הנוסח[1]

 

בפעם הראשונה בכל תקופת קיומה הייתה הסוכנות היהודית מטרה להתקפה ונגישה זדונית מצד שלטון המנדט. ארבעה מחברי הנהלתה נעצרו. כוחות צבא ומשטרה פרצו לתוך בית הסוכנות בירושלים ולמשרדיה בת״א ועשו בהם כבתוך שלהם. עבודת הסוכנות הושבתה. נכסי לאום יקרי ערך הופקרו לחיפוש ולהחרמה. קדושת השבת חוללה ונאמניה נאנסו להפירה. בו בזמן פתח השלטון בהתקפת הרס ודמים על יישובים יהודים בכל חלקי הארץ. נעשו שַמות במוסדות, במשרדים ובבתי מסחר. עשרות משקים חקלאים - תפארת מפעל הבניין העברי - נכבשו בידי צבא אויב ומהם שהפכו לעיי מפלה.[2] יהודים חפים מפשע נהרגו, עשרות רבות נפצעו, מאות הוכו ואלפים נאסרו, לרוב באלימות פרועה. נשק המגן העברי, אשר ניסיון מר של מאורעות דמים לימד את היישוב לאחוז בו, נגזל מאיתו בזרוע.

את מסע החורבן הזה מבקשת הממשלה להצדיק כתגובה להתפרצויות שאירעו בארץ נגד השלטון. התפרצויות מדאיבות אלו, שבהן נספו יהודים ולא-יהודים, היו פרי הייאוש, שהלך והתפשט ביישוב, מלהגיע בדרכי שלום למדיניות של צדק כלפי העם היהודי - לביטול משטר העוול של הספר הלבן[3] ולהעלאה מהירה של שרידי יהדות אירופה הנידחים לארץ תקוותם היחידה.

בעת ובעונה אחת עם האמצעים הקטלניים שנקטה הממשלה כלפי היישוב היא מוסיפה להשהות ולעכב כל פעולה חיובית לתיקון המעוות כלפי העם היהודי. ההמלצות הדחופות של ועדת החקירה [האנגלו-אמריקנית], אשר שלטון המנדט עצמו יזם אותה, אינן מוגשמות.[4] חוק האפליה הגזעית נגד היהודים בביתם הלאומי[5] שריר וקיים. ניצולי התופת הנאצית מופקרים להתנוונות ולאבדון.

הדרך שהולך בה שלטון המנדט עשויה אך להרחיב את התהום בינו לבין היישוב והעם היהודי כולו, להגביר בקרבם את הזעם והמרירות, לשים לאַל כל מאמץ לחידוש האמון בדרכי שלום, לתת את היישוב בעיניו לקורבן אין אונים בידי ממשלת זדון, לעודד ולגרות את החורשים עליו רעה בארץ ובארצות השכנות.

הסוכנות היהודית מטילה את כל כובד האחריות המוסרית והמדינית למצב המחריד שנוצר ולתוצאותיו הרות האסון - על שלטון המנדט.

נוכח התהום הפעורה קוראת הסוכנות היהודית לשלטון המנדט לחזור בו מדרך הַווֹת זו, להיענות לתביעות הצדק הבין-לאומי והסבל האנושי ולאפשר לעם היהודי וליישוב העברי בארץ להיאזר מחדש למפעל גדול של הצלת אחים ובניין נשמות.

הנהלת הסוכנות היהודית מכריזה כי פעולתה נמשכת והיא עומדת כמקודם הכן על משמר ענייניו וזכויותיו של העם העברי בארצו. היא בטוחה כי כל ניסיון להשפיל את קרנה ולזרוע פירוד בינה לבין שולחיה יחטיא את מטרתו ויביא אך לידי חיזוק כוחה ותגבורת נאמנותו של הציבור היהודי אליה. בשעת מסה חמורה זו היא קוראת ליישוב ולכל נאמני ציון בתפוצות הגולה להתלכד סביבה ולהגביר את המאבק המדיני והמאמץ המעשי למען החיש את גאולת ישראל בארצו.

 

הערות:


[1] נוסח גילוי הדעת שהציע מ״ש נועד להתפרסם מטעם הסוה״י והוועד הפועל הציוני (להלן: הוהפ״צ), שהתכנס בי-ם ב-9/7/1946. הנוסח הסופי שהתפרסם מטעמם, זהה במבנהו ובכמה מחלקיו להצעת מ״ש (ר' ״דבר״ ו״הארץ״, 10/7/1946).

[2] לאחר מכן ביקש מ״ש להשמיט מילים אלה ולשנות את המשפט (ר' מס' 9 סעיף 3).

[3] הכוונה ל״ספר הלבן״ (להלן: סה״ל) של מאי 1939, שהגביל קשות עליית יהודים לא״י ורכישת קרקעות ע״י יהודים וקבע את עתידה המדיני של א״י, אשר בתום עשר שנות מעבר תזכה בעצמאות, קרי תהיה למדינה ערבית.

[4] ר' מס' 3 הע' 6.

[5] על סמך הוראות הסה״ל 1939 הותקנו ב-20/2/1940 תקנות חדשות להעברת קרקעות בא״י לפיהן הותרה ליהודים רכישה חופשית של קרקעות רק ב-5% משטח הארץ (כ-48% משטח זה כבר היו בידיהם).

 

העתקת קישור