| מזהה |
277 |
| שם הספר |
מאסר עם ניר ועיפרון |
| שם הפרק |
מכתב 115 - פואה חמודה - 10.9.1946 |
| כותרת משנה |
יום ג' |
יום ג', 10.9.1946
פואה חמודה,
אני אוהב נורא שאת פונה אלי במילות חיבה רוסיות, לא משום איזו קירבה נפשית שהיא לשפה הרוסית, אלא משום קירבה אליך וידיעה שמילים אלו נובעות מעימקי לבך. אצלי אין הדבר כך - בכ"ז יצאתי מהמחלקה השנייה![1] ל א י ש ב נ ו ב ת ע נ י ת! בעצם - איש לא ישב! כֻּלוֹ כזב![2]
התרמוס וכו' הגיעו. תודה.
[אין חתימה]
[1] משפחת שרתוק עלתה ארצה מרוסיה ב-1906 בטרם סיים מ"ש 6 שנות לימוד, ואילו צ"ש למדה ברוסיה 10 שנים בטרם עלתה ב-1912.
|
|
|
