יום ב',  9.9.1946

משה יקירי,

מה שלומך בימים אלה? היש לכם לפחות מים בשפע? האם האולקוס לא מציק לך? הייתי רוצה לקבל פעם מכתב מפורט ממך עם תיאורי המחנה, צריפיו ושביליו ומינהגיו. הן חיי מחנה עתה הם חלק מההווי הארצישראלי ויש צורך לדעת עליהם כשם שיודעים חיי קיבוץ מהם.

בינתיים עברו שני תאריכים משפחתיים די רציניים. יום הולדתי (ג' אלול) ויום הולדתה של ללה (י"א אלול). מהן שנותי לא יעניין איש, אך שללה כבר בת 16 - לזה אין להתייחס בזלזול.

המאורע האחרון חל בשבת שעברה. קניתי לה למתנה תיק למכתבים מעור אדום כהה ושמתי 5 שושנים על שולחנה כמספר בני משפחתנו. היא באמת שמחה מאוד. ועוד - לשבת צליתי תרנגולת לכבודה והיא עשתה גלידה. תמיק עם חברה (מוּסיק[1]) התארחו אצלנו בשבת והגדילו את שמחת ללה. קובי היה בוועידה וגם אני נסעתי בשבת בבוקר לת"א וחזרתי לפנות ערב. אשר למתנה - אני וחיים השתתפנו בקנייתה, כי הן רק שנינו בעלי אמצעים!

על הוועידה קראת בוודאי בעיתונים. היא נסתיימה רק הלילה ועוד טרם שמעתי על תוצאותיה. הוויכוח היה במלוא המתח ועל רמה גבוהה.[2]

אני שולחת לך את מכתבה של אסתר אורי ואת מברקה של רות, שהתבלבלה בתאריכים. ברכה לא תזיק לעולם! הקיבלת מכתב מדינבורג?

הוועידה על א"י בלונדון[3] מתחילה היום ואני מקווה שאי- השתתפות היהודים תהיה ניכרת למדי. מה שיחליטו בלי היהודים לא תוכל להיות החלטה לשנים ארוכות. הפה שאוסר הוא הפה שמתיר, לא כן? אין כוחות אל-אנושיים פועלים בזה - הכל מעשה בני תמותה.

דרישת שלום לך מגינה קליין - חברת דורות ששירתה ב-.A.T.S, הנמצאת כיום בירושלים. מבקרת קורס לבישול לחיילות משוחררות. היא מזועזעת ממה שקרה לדורות. התאמין, שחיילים בריטיים היו מסוגלים לכתוב על הצריפים  Jews! punish God [4] - סיפורים מסמרי שערות!

השלום לך? אני מתכוננת לבקש רישיון ביקור בימים הקרובים. ולפי שעה שלום לך והרבה נשיקות.

לילדים שלום.

שלך,

צפורה