6/8/1965
ברוך טל
אהוב הנוער
מתוך: "דבר"
משה שרת אהב את הנוער היהודי
והנוער השיב לו אהבה מלוא חופניים. משה, כפי שקראו לו בשמו הפרטי מתוך אינטימיות
שבחיבה, סימל בשבילם את המנהיג שעלה מתוך הנוער ולא איבד את התחושה של מדריך ואת
היחס הבלתי-אמצעי לנוער ולבעיותיו, למרות תפקידיו הרמים.
משה שרת ביקר באנגליה מספר
פעמים בשנים 1945-1939. בתקופה זו הייתה אנגליה מנותקת מיבשת אירופה, שהייתה כולה
שרויה בחשכת הטרור הנאצי. ארץ-ישראל הייתה אז בסכנה גדולה וגם באנגליה גופה הייתה
אי-ודאות
ביחס לתוצאות המלחמה.
כל ביקור של משה שרת הכניס רוח
חיה בנוער היהודי. מייד עם בואו היה מתקשר עם נציגי הנוער וקובע תוכנית מדויקת לכל
ימיו וערביו הפנויים. בפגישותיו עם הנוער נפלו מהר המחיצות והשיחה קלחה באופן
חופשי. משה היה מסביר בעיה, מספר סיפור ולבסוף לימד כמעט תמיד שיר חדש, שהושר במקהלה
והוא ניצח עליה.
לאחר יום מייגע של פגישות במשרד
המושבות עם חברי פרלמנט, או עם שרי ממשלה, ידע בפגישה עם קבוצה קטנה של בני-נוער
בבית פרטי לפרוק מעצמו את עוגמת הנפש שהייתה מנת חלקו ולהופיע בדמות אחרת של מסביר
ומחנך. היא ידע את שמותיהם של רבים מנציגי הנוער, הכיר את בעיותיהם האישיות, שימש
לא פעם יועץ לענייניהם הפרטיים והוריד אבני נגף מדרכם לחלוציות ולעלייה.
שתי אסיפות נוער שבהן השתתף משה
שרת נשארו חרותות בזיכרוני.
ב-1940 התקיימה מייד עם בואו
ללונדון אסיפה של הנוער החלוצי, שהגיע שנתיים לפני כן מגרמניה. בבית מול הסוכנות,
ברחוב החשוך, התאספו עשרות נערים ונערות ובפיהם שאלה על גורלם. משה דיבר גרמנית
(זו הייתה השפה היחידה השגורה בפי הנוער הזה), תיאר בפניהם דרך של תקווה, תבע אומץ
לב והמשך בפעולת חינוך והכשרה, והנוער האמין לו. רבים מאלה שהשתתפו באסיפה זו
בלונדון נמצאים כיום במדינת ישראל.
היה זה סדר הפסח האחרון לפני
תום המלחמה. בכפר הקטן קריקלייד שליד העיר סווינדון, התאספו כ-100 חברי שני קיבוצי
ההכשרה של תנועת "הבונים" - לערוך את ה"סדר". משה שרת דחה
הזמנות רבות לליל-הסדר ובא לחוג אותו עם הנוער החלוצי. האולם היה מקושט בתמונות
מארץ-ישראל ובירק, השולחנות מכוסים מפות לבנות וסביבם נערים ונערות, שלפני זמן לא
רב עזבו את בית אבא ויצאו להכשרה.
משה קידש על היין ולאחר מכן
סיפר לנאספים על ביקוריו אצל החיילים היהודים במדבר, באיטליה ובמחנות השונים. הוא
הצליח להעביר את הנאספים מביתו של ההגמון מצ'יצ'סטר, ששימש בית מגורים לקיבוץ
ההכשרה, לנופים אחרים ולהוויות אחרות.
החגיגה נמשכה עד שעה מאוחרת.
משה לימד שירים, ניצח על מקהלה, רקד עם הנוער ולבסוף, כאשר התייגע מאוד, אמר דברי
סיום וציין: "מפגישות כגון אלה אני שואב כוח להמשיך במאמצים בדרך שאני הולך
בה".
פעולתו האחרונה באנגליה הייתה
השתתפותו בפתיחת "בית ברל" של נוער "פועלי ציון" בלונדון. משה
שרת התחיל את פעילותו בקרב הנוער היהודי באנגליה בשנות העשרים, כאשר היה מתלמד
צעיר ב"בית-הספר הגבוה לכלכלה" בלונדון, וסיים את פעולתו בפתיחת בית
לנוער הציוני. האין בכך מעין סמל למשה האיש, המדריך והמחנך?
