אבא אבן

  המחווה

משולב מתוך: אבא אבן, פרקי חיים א', 1978, עמ' 105-103

Abba Eban, Personal Witness, 1992, p. 141-143

באפריל 1948 עזרתי למשה שרת לנסח אחד מנאומיו במועצת הביטחון. ניסיתי למצות את הדילמה הבינלאומית במשפט אחד: "מה הדבר שמועצת הביטחון מנסה להשיג? האם היא חותרת לפיתרון מבוסס על צדק ויושר, או שאין היא מחפשת אלא פיתרון שהממשלות הערביות תואלנה בטובן שלא להפעיל נגדו את כוח הזרוע?"

להנאתי, אך גם למבוכתי, זכה שרת להרבה ברכות של יישר-כוח על נאומו, ובמיוחד על המשפט ההוא.[1] ודאי לעובדה זו הייתה דעתו נתונה כאשר טלפן אלי בשעה מאוחרת ב-30 באפריל. עמל הייתי קשה על טיוטת הנאום שאותו ישמיע למחרת בעצרת, להסביר מדוע תהיה השהייתה של תוכנית החלוקה לא רק בלתי-צודקת, אלא גם בלתי-מעשית.

בעוד אני שוקד על טיוטה זו נשמע קולו של שרת בטלפון. הוא אמר ביישנית, שהואיל ואני כותב את הנאום הרי מן הדין שאשמיע אותו בעצמי.

תמיד הייתה זו מסורתם הגאה של מנהיגים ציוניים, שהם עצמם מופיעים כמות שהם ולא מתקשטים בנוצות זולתם. המושג האמריקאי של "כותב-הנאומים" זר היה לגמרי לניסיון שלנו. שרת, בעל מצפון רגיש מכל עמיתיו בזירה הפוליטית, לא היה מוכן להופיע בלבושו של איש אחר. הוא גם גילה חרדה אבירית לכך שיותן לי להצטיין. בצעדו זה פתח לפני באחת אופקים נרחבים, שהיו נמנעים ממני אילו היה עלי לטפס אט אט בסולם הממסד. הנה כך, בשעה שתיים בבוקר 1 במאי, נמצאתי כותב זו פעם ראשונה נאום שאותו אשא בבית-דין בינלאומי לעיניו הבוחנות של כל העולם היהודי, ובאוזני קהל שומעים בינלאומי עצום מבחוץ.

כשגמרתי את מלאכתי הייתה השעה כמעט שבע בבוקר, בעוד השחר עולה בנקיק הקודר של וֶסְט-אֶנְד אֶוֶנְיוּ. בדוחק הייתה לי שהות לשלוח את הנוסח לשרת לבדיקה כלשהי וכבר נמצאתי יושב אל השולחן של ועדת העצרת, בנוכחות כל חמישים-ושבע המשלחות, ולפני הלוחית האומרת "הסוכנות היהודית לארץ-ישראל".

שרת ישב מאחורי בדאגת אב, עוקב אחר דברי תוך מלמולי הסכמה וגאווה. אך סיימתי את הנאום, הבחנתי כי שרת, שלחץ ידי בחטף, חמק ממושבו ואיננו. תמה הייתי אם התאכזב או בא במבוכה. רק כעבור זמן-מה נתחוור לי כי חיפש משרד טלגרף להבריק ממנו לבני משפחתי בלונדון. במברקו הפליג בשבחה של הופעתי הראשונה. את הפתק שעליו רשם את נוסח המברק נתן בידי, וזה לשונו:

Happy be able congratulate you on your son's striking maiden speech in appearing as official spokesman Jewish people in international councils. His extraordinary brilliance in thought and expression and powerful cogency and reasoning dignity of presentation did outstanding credit to our cause and made us immeasurably proud. Friend and foe listened with rapt attention many characterizing it as one of the highest water marks of entire session. Warmerst regards. Moshe

הנדיבות העצומה שבמעשהו לא מָשה ממני במרוצת השנים. מתקשה אני להעלות בדמיוני מנהיג ישראלי אחר, שהיה מעניק לעמית צעיר דחיפה כבירה כל כך מכתיבת טיוטות בחדר אחורי לזירה שטופת אור זרקורים. בן רגע, הודות לנדיבותו של שרת ולהיענותי, דילגתי מן השוליים אל מרכזה של דרמה מרתקת. זו הייתה אחת מנקודות המפנה בחיי.

הערות