נספח 12

מסביב לבחירות באנגליה

 

כרוז ״פועלי ציון״ לבחירות באנגליה, נוסח בידי משה

 

נדפס ב״קונטרס״ קנד, 6/12/1923

 

 

ועד הסניף של ״פועלי ציון״ דוברי אנגלית בלונדון פנה בכרוז לבוחרים היהודים, אשר נדפס בעיתונות היהודית-אנגלית. בכרוז נאמר:

אנו קוראים לבוחרים היהודים להצביע בעד מועמדי מפלגת העבודה מפני הטעמים האלה:

א. מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה הכוללת את הקמת הבית הלאומי העברי בארץ-ישראל בפוליטיקה הבין-לאומית שלה. היא הרימה על נס את רעיון בניין א״י ע״י יהודים עוד בטרם ניתנה הצהרת בלפור. מאז ועד היום אישרה מפלגת העבודה, וחזרה ואישרה, את יחסה ע״י החלטות שנתקבלו בוועידות שנתיות, ע״י הצהרות מנהיגיה וע״י הלחץ אשר השפיעה על הממשלה פעמים רבות.

ב. מפלגת העבודה היא לבדה הכוח אשר נוכל לבטוח בו, כי יעמוד בפני נחשול האנטישמיות הגואה עתה על פני יבשת אירופה ומאיים כבר על אנגליה.

ג. מפלגת העבודה היא הינה המפלגה היחידה אשר הוקיעה כחטא את התמיכה בכוחות השחור ברוסיה ובמזרח אירופה, אשר ארגנו את טבח היהודים בהמון.

ד. מפלגת העבודה היא הגואלת הנאמנה לכל הלאומים ומיעוטי הלאומים הנדכאים, ועל כן הינה הידיד היחיד בארץ זו, אשר יהודים הנרדפים במזרח אירופה ובמרכזה יכולים לסמוך עליו.

ה. מפלגת העבודה היא המפלגה היחידה אשר נלחמה בבית התחתון נגד החוקים השמים פדות בין בריטים לזרים בנידון תשלום דמי-האחריות נגד חסרי העבודה והקצבה לזקנים.

ו. מפלגת העבודה דוגלת באידיאלים שהינם יהודיים בעצם מהותם - הצדק החברתי והשלום והאחווה בין האומות.

בקבל ״ג׳ואיש כרוניקל״ את הכרוז הזה לפרסום, פנה למרכזי המפלגות הקונסרבטיבית והליברלית והציע להם לכתוב מכתבים לעיתון, אשר יבררו לבוחרים היהודים משום מה צריכים הם, לדעת המפלגות הנ״ל, להצביע בעד מועמדיהן.

מנהל המשרד של המפלגה המשמרת ענה במכתב ארוך, אשר עיקר כוונתו להוכיח ליהודים כי במקרה של ניצחון הפוליטיקה של בולדוין - היינו, באם יוטלו מכסי מגן - תגדלנה אפשרויות הרווח והשקעת הכספים בריבית טובה, יוטבו עסקי הבנקאות, יפרח המסחר. הוא מסיים כי טובתה של עדת ישראל עומדת על שלושה דברים: ״הביטחון החברתי, ממשלה טובה ומשק כספים בריא״. שלא במתכוון, מקבילים דברים אלה למה שנאמר בסעיף האחרון של כרוז פוע״צ.

מכתבו של לורד גלדסטון (בנו של [וויליאם] גלדסטון הגדול), בשם הליברלים מונה ליהודים את כל הצדקות שעשתה עמם המפלגה הליברלית - הזיכיון, הכנסת יהודים לאוניברסיטאות וכו׳. הרשימה מתחילה בשנת 1832 ומסיימת ב-1871.

״ג׳ואיש כרוניקל״ עצמו מעיר את תשומת-לב הקוראים, כי שני הכרוזים גם יחד אינם מזכירים כל עיקר את הצהרת בלפור, אשר ניתנה ע״י מיניסטר מְשַמֵר בימי נשיאות של ליברל בקבינט.

 

הוועד הפועל הארצי של מפלגת העבודה הבריטית נכנס לישיבה ביום י״ב בדצמבר בראשותו של מקדונלד, וקיבל פה אחד את ההחלטות הבאות:

הוועד הפועל של מפלגת העבודה מציין בשמחה, כי סיעת העבודה בבית המורשים נשארת גם להבא כמעמד האופוזיציה הרשמית שבבית התחתון, ומחווה את דעתו כי בבוא הצורך על סיעת העבודה לקבל מייד את מלוא האחריות בעד ממשלת הארץ, ומבלי התפשר עם קואליציה באיזו צורה שהיא.

ישיבת הוועד הפועל מברכת את המועמדים שנבחרו ואשר הינם עכשיו חברי סיעת העבודה בפרלמנט, מוקירה את התאמצותם ומסירותם של המועמדים שלא הצליחו, ומציינת את הערכתה לרוח האחדות, הנאמנות והמסירות שבא לידי גילוי בכל תנועת העבודה, ואשר סייע במידה כה חשובה לניצחונות בבחירות הכלליות.

בייחוד מברך הוועד הפועל את מזכירו ארתור הנדרסון על ההצלחה המזהירה שנחלה עבודתו הכבירה - עבודה שלא ידע בה מרגוע - בארגנו את ניצחון הבחירות הנהדר, אעפ״י שהוכרח לשם זה להסיח לכמה ימים את דעתו ממלחמתו האישית במזרח ״ניוקסטל״ (המקום שבו עמד לבחירה ונפל ארתור הנדרסון). הוועד הפועל מקווה ומאמין, כי היעדרו של הנדרסון מהפרלמנט לא יהיה לאורך ימים.

הוועד הפועל מציין את הערכתו להיענות הנדיבה של החברים והידידים מחוץ לתנועת העבודה ומתוכה, אשר נענו לקריאת המפלגה לעזרה כספית, את התרומות שניתנו ביד רחבה ע״י הסניפים המקומיים וההסתדרויות המסונפות, ובייחוד את המתנה הנאה של 10,000 פונט שהוגשה למפלגה ע״י הסתדרות פועלי מסילות הברזל.

בשים לב לחומר המצב הפרלמנטרי, העלול להביא לידי בחירות חדשות בזמן קרוב, מטיל הוועד הפועל על הנדרסון ועל פקידות המשרד הראשי, ביחד עם הפקידים למקומותיהם, לאחוז מייד בכל הסידורים הדרושים לקראת מלחמת החירות הבאה, אשר תהיה המערכה היותר מכרעת בדברי ימי המפלגה.

 

באותו יום הייתה ישיבת המועצה הכללית של כנסיית הטרייד-יוניונים, בראשותה של מרגריתה בונדפנלד (אחת משלוש הנשים הפועלות שנבחרו לפרלמנט). המועצה קיבלה את ההחלטה הזאת:

המועצה הכללית של כנסיית הטרייד-יוניונים מברכת את מפלגת העבודה על הצלחתה בבחירות, אשר עוד לא הייתה כמוה, ומאשרת בכל לבה את דעתו של הוועד הפועל של המפלגה, כי במקרה שהפועלים יוזמנו להרכיב את הממשלה - תקבל סיעת העבודה בפרלמנט מייד את מלוא האחריות בעד ממשלת הארץ מבלי להיכנס באיזו קואליציה שהיא.