נספח 9

משה שרת בוועידה העולמית ה-6 של פועלי ציון

ברלין, 30-26 ביולי 1923

(קונטרס קמ(24/8/1923 [1]

 

 

שרתוק: הרבו כאן לדבר על ייחוס אבות, על מפלגה של בני בעלי בתים ועל פועלים טהורים. אני הנני בן בע״ב והייתי מבקש, שירים את ידו מי שהינו כאן לא מבני הבע״ב. אני מכיר ב״ברית״ אך מפלגה אחת של פועלים, זוהי אחה״ע. כל המפלגות בחו״ל, ועל כל פנים אנגליה, שאני הנני בא כוחה, מורכבת מסוחרים, חנוונים, מתלמדים וממעט מאוד פועלים.

לעצם העניין. כאן מתנהלת מלחמה בין שתי נקודות מבט:

א. העמדת האינטרסים של א״י העובדת בראש;

ב. העמדת האינטרסים האורגניזציוניים של ברית פוע״צ בראש.

״אחדות העבודה״ יכולה לקבל אך את נקודת המבט הראשונה וכל צעד קדימה בבניין הארץ חשוב לה מכל השאלות האורגניזציוניות של משרד ה״ברית״. ״אחדות העבודה״ יש לה פטריוטיזם מפלגתי רק עד כמה שהמפלגה מגשימה בעצמה אידיאה ידועה, עד כמה שהיא משמשת מעבדה לרעיונות ודרכים חדשות אשר יצעידו קדימה את עבודתנו, אבל אינה יכולה להיות פטריוטית ביחס למוסד משקי שחדל למלא את תעודותיו, מפני שהוא שייך ל״ברית״. וביחס ל״ברית״ אין ״אחדות העבודה״ סוכנות של ה״ברית״ בא״י, סוכנות אשר צריכה למלא את פקודותיה ולהיכנע לשבלונה של ה״ברית״. ״אחדות העבודה״ הינה מפלגה השלטת בא״י וענייני העבודה בארץ קודמים אצלה לכל, וב״ברית״ רוצה ״אחדות העבודה״ לראות בת-ברית ביחס לעבודה הא״י. אומרים שלא הייתה רשות ל״אחדות העבודה״ לבוא בהצעותיה להסת׳, אבל ״אחדות העבודה״ הציגה ותציג קודם כל אינטרסים של ציבור הפועלים בארץ ולפי זה תכוון את פעולותיה והצעותיה.

ואשר לעניין הקפא״י, כשעושים באנגליה תעמולה לקפא״י מספרים על תנועת החלוצים ועל כל ענייני העבודה בא״י, כי רק בקשר עם זה אפשר לעשות כספים. אי-אפשר להמשיך בדרך זו אם הקפא״י לא תכניס את עצמה ברשות ההסת׳, העושה את העבודות אשר לשמן מאספים את הכספים לקפא״י. איני יודע אם הקואורדינציה תגדיל את ההכנסות, אבל בלעדי הקואורדינציה ייבשו כל המקורות.

קפלנסקי אינו מסכים לברית קבועה עם אלמנטים לא סוציאליסטיים. והאם אין לנו ברית קבועה בקרן היסוד עם האלמנטים הכי בורגניים? המטמא הוא המגע דווקא עם צ״צ בשעה שהמגע התמידי עם מנהלי קה״י אינו מטמא?

המתנגדים לקואורדינציה באנגליה השתמשו בארגומנטים שאובים מתוך התקנות שנכתבו ב-1911 בשביל הקפא״י. לפי התקנות ההן התפקיד הקפא״י הוא להבטיח ולקדם בניין א״י סוציאליסטית.

במציאות האי״ית, בכל מה שהחל מ-1911 עד היום לא נמצאו כנראה סימוכים לדעותיהם, אך בתקנות שלפני עשר שנים נמצא המשען. לו סמכו את עצמם על המציאות היו מבינים, כי אוי ואבוי לסוציאליזם בא״י אם הקפא״י צריכה לשמש לו מבטח; היו יודעים, כי ביחס למה שנעשה בארץ עתה, ולא בזמן היכתב תקנות, הקפא״י קטנה מדי בשביל שתוכל למלא תפקיד של המטביעה את חותמה על דרכי העבודה. רק אם הקפא״י תיכנס לשלשלת של המוסדות הבונים את א״י העובדת - ואם תתאים את עצמה למצבים החדשים רק אז תסייע למילים הכתובות בתקנותיה.

 

הערות