273. אל: דב הוז, ברלין - לונדון, 24/3/1925
שם הספר  ימי לונדון ג'
שם הפרק  273. אל: דב הוז, ברלין - לונדון, 24/3/1925

 

273

אל: דב הוז, ברלין

לונדון, 24/3/1925

דביק,

 

מכתב זה יישלח בדואר אווירי ויהי רצון כי יגיעך עוד הלילה, למען יהיה סיפק בידיך לענות. את מכתבך קיבלנו הבוקר.[1]

תוכניתנו מכוונת לצאת העיתון בר״ח יוני:[2] אנו מפליגים מטרייסט ב-8 למאי. לשם זה אפסיק את עבודתי בקה״י ב-19 אפריל, ואת מותר הזמן אקדיש להכנות, לעיתון[3] ולי. צפורה תלך בוודאי (זה עוד לא הוחלט לגמרה) לרדינג ל-10 ימים בסוף אפריל לחדש קצת את ידיה בעשיית גבינה. כשתבוא לארץ עליך לסדר, כי מייד יישלח לי סכום 50 לי״ש אשר אותו הבטיח לי ברל נאמנה.[4] אל תטשני הפעם. א״כ משתכרים אנו הרבה, אין אנו חוסכים אף פרוטה ומדי שבוע בשבועו משלמים 5 לי״ש. וכל עוד נמצאים אנו פה וסביבנו אנשים הנושים בנו כסף, ולו גם בכוח, אין דרך אחרת. הרי שעומדים אנו ככלי ריק, ולהוצאות הנסיעה לא אלווה. if the wrost comes to the worst, אשאר כאן עדי שלמי את כל חובותי וחוסכי כסף לנסיעה. זו תהיה אספקלריה חשכה מאוד. על כן עליך להזדרז ולזרז, וטוב תעשה אם תברוק לי מייד כבואך לארץ.

מה גורל הכסף המגיע לי מ״המשביר״?

50 לי״ש לסו״ב נשלחו. הנני לשאלך מה לעשות בכסף העודף על מחירי המניות. ברצוני למסרו לפועלי-ציון כאן, הנתונים בכי רע. כתוב דעתך ומהי מכסת הכסף.

ולכל אמור שלום ולהתראות בקרוב, בקרוב.

ואימא אל תצטער על שלא באנו לפסח.

כן, ע״ש:

התזכור את הנער שמחה רוזנגרדן, תלמידי בשיעורי הערב, אשר עזר לך בבואך פעם ללמד במקומי? בחור זה נוסע בקרוב מאוד לארץ, אפשר שיספיק עוד לפסח. אביו (ביפו) וגם אחיותיו השתדלו לדחפו לאמריקה, הוא התעקש וגם מן השמים סייעו - לא ניתנה לו ויזה אמריקנית - בקיצור ניצחו אראלים[5] והוא נוסע. הוא נוסע לעבוד, ואני מטיל את החובה עליך לתת עינך עליו עד בואי ולמצוא או להמציא לו מקום עבודה טוב - עד כמה שאפשר - לפחות לעת הראשונה. הסתייע ביהודה. אני מבקש אותך, משום שהיית בלונדון ויש לך מושג. עברית ידבר.

שלום לך ונשיקות לך ועל ידך לרבצ׳קה ולתרצה ולכל.

 

משה

 

הערות



[1] המכתב לא אותר. ד״ה הודיע בו למ״ש על צאתו לא״י בתוך ימים ספורים.

[2] אכן, הגיליון הראשון של ״דבר״ נדפס ב-1.6.1925.

[3] מ׳׳ש סייע בהכנות השונות בתחום הכלכלי והטכנולוגי לקראת צאת העיתון. לימים, ב-1964, סיפר:

כאשר ברל קרא לי להחיש את שובי מאנגליה כדי שאשתתף בייסוד ״דבר״, אמרתי לו: ״אבל אתה מבין שעיתון יומי פירושו עיתון שיוצא יום יום בבוקר?״ ושאלתיו: ״היש בתוככם איש אחד, שהיה שותף להוצאת עיתון יומי?״ והתברר שאין אף איש אחד, אז הלכתי למערכת עיתון אנגלי בלונדון וביקשתי רשות, וזו ניתנה לי בכל האדיבות, וביליתי בבית ההוא עשרים וארבע שעות רצופות מבוקר עד בוקר, יום שלם ולילה שלם, כדי לראות מקרוב את מחזור חייו של עיתון בן-יומו מראשיתו עד סופו - זה היה כל הניסיון שהבאתי עמדי אז (ר׳ יומ״א ז, עמ׳ 1964).

על ימיו ב״דבר״ נמצאו שלושה קטעי זיכרונות:

אני זוכר עדיין ימים אלה שלפני ארבעים שנה. שרת היה נשאר במערכת עד שעה שתיים בלילה כדי לפקח על הוצאת העיתון. לאחר סגירת העיתון היה נח על ערימות הנייר שהתגוללו על רצפת הדפוס, חוטף תנומה קלה והיה ממתין לסיום ההדפסה. כאשר הועמסו העיתונים על גבי משאיות, היה עוקר ממקום שבתו ועולה על משאית העושה דרכה בלילה לירושלים, וכך מדי לילה (אליעזר פרי לגדעון רייכר, ״ידיעות אחרונות״ 9/7/1965).

*

בשנים הראשונות ל״דבר״ הייתי עורך-לילה, עובד שישה לילות בשבוע (כך, אז). במוצאי יום-כיפור שלחתי פתק למשה וביקשתי שיעבוד אותו לילה במקומי, כי צמתי. למחרתו אמר לי: ״גם אני צמתי״, והוסיף לא בלא-קפידה: ״היה לך להודיע לי זאת מראש, אך מחוּל לך, אתה קשיש ממני״. כמרביתנו אז - לא היה מדור בעיתון שגם הוא לא עשה בו. והכל באותה אחריות, רצינות, והקפדה - בעריכת הכרוניקה הקטנה כבידיעות המדיניות שבעמוד הראשון ושאר המדורים ״העליונים״. ובכל מדור ומדור טבע מטבעות ניסוח ולשון שנתקבלו על כולנו (דויד זכאי, ״קוים אחדים לדמותו״, ״דבר״, 6/8/1965).

*

הוא היה ממונה על מדור ענייני חוץ: טלגרמות, סקירות, מאמרים, כל מה שקרוי היום פרשנות, דובר אנגלית וכותב אותה ברהיטות. היה הוא שר החוץ - כבר אז - של העיתון. היה מופיע במערכת בשעות הערב, בין חמש לשש, לעתים אף מאוחר יותר, ויורד מייד אל הדפוס, שהיה ממול המערכת, בבניין שדמה יותר לצריף מאשר לבית. וכשהייתי נתקל בו בשעות אלה בשטח ההפקר שבין המערכת לדפוס, ידיו עמוסות פיסות נייר וקטעי עיתונים, היה על פי רוב נעצר ומחליף עמי מילים (אורי קיסרי, זיכרונות ליום מחר, עם עובד 1975).

[4] ב״כ עמד בדיבורו לסייע למ״ש לחסל את חובותיו, ושלח לו 50 לי״ש (משה בן-אלול, ״דבר השבוע״, 17/12/1953). ר' גם עמ' 179 הע' 2.

[5] לפי ״ניצחו אראלים את המצוקים״ (כתובות קח).

 

העתקת קישור