271

אל: דוד בן-גוריון, ברלין

לונדון, כ"א נובמבר [1924]

בן-גוריון,

 

הבוקר - יום שישי - קיבלתי את מכתבך,[1] ומראש חששתי כי לא יעלה בידי לסדר את העניין בעוד חוֹל. חששי זה נתקיים, וכנראה נגזר עליכם לבלות באירופה עוד שבוע אחד - אקווה כי לא יותר.

את וייצמן לא עלה בידי לראות. ליברמן[2] אמרה, כי הוא קיבל את המכתב, אך אין הוא עוסק בענייני כסף ועלי לפנות בזה לאנשים השייכים לדבר.[3] דרשתי ממנה, כי יעביר הוא את העניין למי שהדבר נוגע לו, כיוון שהוא קיבל את המכתב ממך. כעבור איזה זמן אמרה כי הם כותבים פתקה ל״ועד הכספי והכלכלי״  ,whatever that may meanכאשר יאמר האנגלי - לאחר נסיעת קפלנסקי. הלכתי ל[ברתולד] פייבל[4] והַלה אמר לי, כי אין הוא בתור פייבל סתם יכול להתערב בעניין, כיון שזהו עניינה של ההסתדרות הציונית בלבד, וכי אין טוב לפני בלתי אם להשתדל שהדבר יעלה על סדר היום של ישיבת האכזקוטיבה הקרובה. בין כה ובין כה הגיעה שעת הצהריים. השבת חלה כאן ב-3.30, הרי שמקדימים מאוד לסגור את המשרד. ביום הראשון אכתוב מכתב לישראל כהן[5] וגם אתראה איתו, ואשתדל להבטיח כי במשך השבוע יסודר העניין.

מברל אין לי כל ידיעות.

אני עובד בקה״י ומשקיע בעבודה הרבה זמן ומרץ, ומתוך שלא לשמה כאילו בא לשמה. אני מתרגם את מכתבך לפייבל.[6] את החומר על ה״חלוץ״ קיבלתי, תודה.

צפורה דורשת בשלומך ומודה לך על אשר אתה שומר לפוקדה.

שלום,

 

משה

 

 

הערות