267
אל: דב הוז, תל-אביב[1]
לונדון, י"ח
תשרי פ"ה [16/10/1924]
דב,
זכית מהכל להיות איש-שיחי הפעם מפני שאין עם
לבבי עדיין לערוך תשובות למכתביהן של אימא ורבקה.[2] כל עניינינו כאן היוּליים עדיין, ואין מוחי פנוי אלא
לדברים מעשיים, והמכשלה הזאת עליך.
זָכֹר את אשר הבטחתני נאמנה להתחקות היטב על
סיכויי העיתון [״דבר״] ולהודיעני דבר ברור כבואך לארץ. את התנאי שבסיפא לא קיימת, קיים
נא לפחות את הרישא - והיא העיקר.
אמש קיבלתי מכתב מבר-כוכבא, ובשוליו תוספת מרמז,
הבאה שוב, שלא במתכוון, להרגיז בבשורה לא-ברורה על עתיד העניין, כי טוב הוא. עשה נא
אתה חסד ואל תבטיח דבר אלא בהוספת התאריך, ולו גם המקורב, שבו עלול הדבר להתגשם.
אשר למצבנו. שבועות אחדים בזבזנו לחיפושי דירה.
סוף סוף מצאנו חדריים ומטבח והשתקענו בהם. השתלשלות הדברים בדרך הייסורים שהלכנו בה
בתורנו את לונדון לאורכה ולרוחבה הביאתנו לידי תקלה זו - דירה שלמה. הדירה טובה, אם
גם אינה נקייה מחסרונות, חסרונות התלויים באדם (בעה״ב קְרי) יותר מבמקום. המקום - סביבות
Swiss Cottage אם נהיר הוא לך - והחיבור זול ונוח. משלמים אנו 2:2:0 לי״ש לשבוע. מובן
שהדירה מרוהטת, לרבות המטבח.
אם אמת בפי בר-כוכבא כי עתיד אתה בקרוב להופיע
כאן - נשקפת לך תקווה להשיג חדר ליד דירתנו (בו בבית). אך החדר קטן ולמשרד לא יסכון.
הפרנסה. בראשונה האירו תקוות רבות, אך אחת אחת
כבו. מהן עוד מבליחות. אעפי״כ אין המצב רע ובוודאי יוטב בעוד שבועיים-שלושה. צריך להיאזר
בסבלנות ולעבור דרך חתחתי החגים הארורים האלה - באמת ובלב תמים אומר אני זאת - ולתת
אח״כ ליהודים להתנער.
עלינו קפצו כאן בחירות כחתף.[3] קופת פועלי-ציון ריקה, קפלנסקי איננו, ובלי פרוטה קשה
לעשות דבר מה. אעפי״כ ייעשה. הפעם ה״צייט״[4] לצדנו. מה פשרו של פלא זה - עוד לא אדע. נתן שלך עומד
לצר לגוזלניג בווייטשפל - הן כתבתי לך כי הוא ניסה דברים אל ליאו הרמן ואמר להשפיע
דרכו על פועלי-ציון שלא יעמדו לו לשטן - אך סופו להעלות חרס ולהתכבד ולשבת במשרדו.
אותי מרעישים בלי הפוגות נושים מנושים שונים של כל באי הכוח של ״סולל
בונה״ בתערוכת וומבלי.[5] הקיבלת את המעטפה
הכרסתנית המלאה חשבונות ששלחתי לך עוד לברלין? ראה-נא להחיש לי ישועה.
נשיקותי שלוחות לכל הגדולים והקטנות.
משה
ביום ששלחנו לכם את המברק האלחוטי לאונייה - הוא יומנו האחרון ברדינג
- כתבתי לכם מכתב. מכתב זה אבד ממני
ויש לי רק צל תקווה שמא באמת שלחתיו. כתוב - הקיבלתו?
