252
אל: דב הוז, ברלין
לונדון,
יום ה' 17 ביולי [1924]
דביק,
1. וולפי. האומנם תתמה אם אומר לך, כי עד עתה, יום ה׳ בבוקר, לא
קיבלתי את הכסף? אני מצרף את המכתב האופיי שקיבלתי אתמול, המְמַלֵל ברור, כי כספך
- אֶטוֹט פוּנט [רוסית: אותו פונט] - כבר הוצא על ידיו והוא עָמֵל עכשיו, אם עמל הנהו,
להשיג כסף חדש. ההיסטוריה חוזרת על עצמה ולועגת לבני האדם אשר נסכלו מהבין את לקחה.[1]
2.
המכתב לג׳ימי.[2] טרם ייכתב. עוד
לא עצרתי כוח להכריח את עצמי לשבת לכתיבה. חוסר ״בסיס כלכלי״ לרגלי מדריכני מנוחה.
אני משתכר עתה למעשה פחות מ-3 לי״ש - כמוהם כאין. אתמול איבדתי חצי יום תמים על התרוצצות
לשם השגת הלוואה של 5 לי״ש - לאחר שפניתי לקפלנסקי ולא נעניתי, פשוטו כמשמעו
- כדי לסתום חור שפער פיו בחשבוני בבנק. לזה נוספת קרבת יום מחר - יום התפרסם תוצאות
הבחינה. אני מבטיחך לעשות ולגמור את הדבר במוצאי שבוע זה, בטרם תתחולל סערת הוה״פ.[3]
3. בן-גוריון נוסע הנה,[4] כפי שמעיד מכתבו
של שאול.[5] הוא ואבר. כצנלסון[6] קיבלו על עצמם לעשות לגננו [לרכש ה״הגנה״] בימי הוה״פ
ו״לגשת״ אל חיים. אני מצווה לחַמֵר אחריהם. ידידך ומחמל אוזנך [אליעזר] קפלן אף הוא
יזכנו בבואו, כאשר תראינה עיניך במכתבו של רמז.[7]
4. ענייני ״סולל בונה״ כאן. מגב׳ סמואל[8] אין תשובה. כתבנו
מכתב לג׳ייקובס, ענה כי כבר כבוא אותו לוריא[9] יפגישנו ובכלל יעזרנו כאשר יוכל; אשר לעצמו ובשרו -
לא יוכל לעשות דבר.
אולשן דורש ממך ייפוי כוח בכתב לקבל את כל המתקבל
על שמך בביתן הא״י. עוד מוסר אולשן, כי הריס[10] אמר שהאבנים נשלחות לגנט היום.
בנוגע לנתן התבררו שני דברים:
א) הוא מתעתד להיות מועמד המפלגה הליברלית בווייטשפל - אין בהבטחתו לעזור
שמץ כוונה להקהות את שִנֵי ״פועלי-ציון״?
ב) מזכירתו ״הפוליטית״ היא ידידתי מנוער וידידת דוד וצבי, סיידי אַיזיקְס,
קוּזינתו של אייזיק שלנו,[11] אשר ודאי שמעת
את שמעה.
5.
מברק קפא״י. חתימתו של פרומקין[12] מניין? לעצם העניין, עוד לא ראיתי את קפל. הבוקר, אך מפי
מזכירתו אני שומע כי אף הוא קיבל מברק בלשון זו לפני ימים אחדים ויען עליו בשלילה. אני מקווה לראותו
היום ולכתוב את תשובתו השלילית - זה ברור למפרע - לבלוך[13] עוד בדואר א״י של היום.
6.
מכתבי רמז. מצורפים בזה. דומני שעליך
להחיש שובך הלום. אם לא תבוא - כתוב מה לעשות. אני מקבל על עצמי להזכיר ולזרז את האדונים
בנוגע למברק לארץ בדבר המלווה ל״סולל בונה״. אני נכון גם להתראות עם מגנס[14] (הוגו ברגמן[15] לדעתי אינו בא בחשבון כל עיקר) אך איני יודע באלו דרישות
מסוימות לבוא לפניו. שמא יש איתך עצה.
אחה״צ: זה עתה גמרנו לסוֹב על פקידי המשרד.
הגענו לסכום 55 מניות [של ״סולל
בונה״]. עוד נשארו לווייתנים כג׳וזף קובן,[16] גאורג הלפרין,[17] סוקולוב,[18] ליפסקי[19] ועוד אחדים.
אולשן התראה עם בַּרוּ[20] - אחרי שהלז היה באותו בנק.[21] הוא עצמו אחד המנהלים. הציע להם לקבל את בנק הפועלים
לרכזם בארץ ובטוח הוא כי הצעתו תתקבל. קיבל מברק הדורשו למוסקבה וייסע מלונדון באותו
יום. בדרך ישהה בברלין כעשרה ימים. ישוב מרוסיה באבגוסט ואז יבוא שנית ללונדון. לשום
פעולה כאן א״א היה לנצלו. בנוגע לנתן-חתן אמר, כי מוטב לנצלו לעניין יותר גדול מקניית
מניות. אשר לחברה מסחרית שהוא חולם עליה - בהיותו כאן הפעם ניסה לבוא בדברים עם אלה
בני אדם. בושׂמו של אולשן הוא, כי לא הצליח משום שהסת׳ העובדים טרם תקנה לה אמון באותם
החוגים - וע״כ אם יאמרו לעשות דבר מה בארץ, יעשו בעצמם.
התראיתי עם פַיף.[22] הזמין אצלי שני
מאמרים על תנועתנו בארץ, כל אחד לא יותר מ-700 מילים, אך אמר כי אינו מקווה להדפיסם בקרוב, משום שאין
א״י בגדר עניין היום עתה. נחוץ לו איזה תירוץ בפני הקוראים. בשעת השיחה עלה על דעתי
דבר האבנים שלך בוומבלי,[23] אך חשבתי את העניין
לבלוף - אתוודה – ואפסלנו. ואחרי השיחה נצנץ במוחי רעיון - שמא לכתוב בקשר עם גֶנט.
מה דעתך? ואם לקשר את הדבר בגנט - כתוב לי מילים אחדות על התערוכה, לבל אלך בחושך.
זאת - אם לא תבוא בקרוב.
ראיתי את קפלנסקי. מובן שאין בידו, לדבריו, לעשות כלום. זוהי תלגרמה של
ההנהלה החדשה של הקפא״י לוועד של א״י העובדת - ינסה הוועד לעשות מה שיוכל. הוא לא קיבל
מבלוך שום ידיעה. איני יודע אם אמת הדבר, והגב׳ קוקס[24] בלבלה את העניין בדבר אחר או לא.
שלום,
משה
