247. אל: ברל כצנלסון, טבריה - לונדון, 27/3/1924
שם הספר  ימי לונדון ג'
שם הפרק  247. אל: ברל כצנלסון, טבריה - לונדון, 27/3/1924

 

247

אל: ברל כצנלסון, טבריה

לונדון, 27/3/1924

ברל,

 

הנה אינני עומד בדיבורי - וכותב. מובטחני שלא תתרעם על הפרת נדר זו. ראשית - הרי לפניך הפרוטוקול, ממנו תראה כי אני עכ״פ לא הלכתי ולא הולכתי שולל אחרי שעשועים דמוקרטיים. אשר לתוכניתו של ג׳ייקובס[1] שאנו דנים בה שם - הרי ודאי תימסר לכם ע״י קפלנסקי.

לקפלנסקי אמרתי כי יעקבסון[2] כתב לך ומסרתי גם את דבריך בקשר עם זה. מובן שלא הראיתיו את מכתבך גופא.

הייתה לנו ועידת א״י העובדת. הוועידה עלתה יפה. לע״ע לא הושג הרבה, אך כלפי מה שהיה ולעומת הביצה העומדת בצחנה זה שנים, אם לא דורות, רב הוא לנו. פרטים ימסרו הרצפלד וקפלנסקי. אולשן מלא חימה על הוה״פ [של הסת׳ העובדים] שלא נענה ולא בירך את הוועידה. ובאמת חרפה. תלגרמות באו מאמריקה - ממכס פיין[3] ומפועלי-ציון, מכתב בא מברלין, ומן הארץ - לא כלום.

הרצפלד היה המרצה על העבודה בארץ. הרצה בשני חלקים. בראשון לא הצליח, אך בשני תיקן. הגדיש את סאת החקלאות על חשבון השאר ונכנס בפרטים ובפרטי פרטים. ובמקום שיפה היה לכַלֵל תחת לפַרֵט, עלו ניסיונותיו לכלול בתוהו, כנראה מחוסר הרגל לדבר in general terms ומהיעדר שפה בפיו לכך.

אם תרשה לי קצת לשון הרע - חיבה יתרה נודעת ממנו למילים זרות, ואמן הוא להפליא להחליף מילים בקרובות להן בצלצולן. כך הוא אומר, למשל: ״דאס איז ביי אונז א כראנאלאגיע קראנקקייט״ [יידיש: ״זוהי אצלנו מחלה כרונולוגית״, צ״ל: כרונית]; ״דער ווָאטוּם (וֶטו) אף דער עלייה״, ואגב איש אינו מבין עלייה זו מהי; ״דֶע פאקטוּם״ (de facto) בשעה שצריך להגיד פשוט: ״פ׳אקטיש״; ״מיר באציהען זך צו דעם מיט א קריטעריום״ (קריטיק) [יידיש: אנו מתייחסים לזה בביקורת], וכד׳. בכל זאת, כאשר אמרתי, הצליח בחלק השני לרכז את הדברים ולנפח בהם רוח חיים הרצפלדית, נמרצת, נוקבת.

הוא יספר לכם מרוֹת על הבנקט שנערך ושהיה מחוסר תוכן. ובכן, הלא מי כמוך יודע בנקטים הנערכים כאן טיבם מהו. פועלי-ציון שלנו, גם היידישים וגם האנגלים, התפעלו מבנקט זה עצומות.

ברל, אני רוצה שתחשוב היטב ותכתוב לי את דעתך ועצתך כיצד עלי לנצל את הזמן שאבלה כאן - אם מעט ואם הרבה - אחרי הבחינה. איני מדבר הפעם על עבודה ציבורית. לזה עוד אשוב. אך העיקר - ״השתלמות״. האשתדל לחדור למשק העיתונות? האתמחה (נקל להגיד - אתמחה) בשאלות מתן חוקים לעבודה? או היש לפניך דברים אחרים, מסוימים, שכדאי לי להתגדר בהם?

השבוע נתחדשו קשרַי עם פנחס - אחרי שהיו מנותקים למעשה למן הקונגרס. עתה שלום בינינו.

קפלנסקי כתב שנית למקדונלד וביקש ממנו ראיון - בפירוש למען יהיו דברים בפיו בבואו לארץ. על זה נענה בחתימת מזכיר: ״שמתי את מכתבך לפני הפריים מיניסטר. ביקשני להעיר לך, כי glad as he would be לראותך בטרם תיסע לא״י, טרוד הוא בשני השבועות הבאים עד אפס זמן״. עד כאן. אין מילת שלום או ברכה לחברים בארץ - כלום. קפלנסקי כדרכו משתדל ללמד זכות ולמצוא במכתב זה ״ידידות״. אני לדעתי: מקדונלד גמר בהחלט לעסוק בשאלות קטנות. די לו בגדולות. ולא לעסוק הרי זה לא לומר מילה מיותרת.

שלום,

 

משה

 

הערות



[1] כנראה יהודה יוליוס ג׳ייקובס (1946-1892). מ-1927-1920 מנכ"ל הנה"צ בי-ם. יליד אנגליה. שירת בגדוד העברי ונשאר בא"י. מ-1927 פקיד גבוה בממשלת המנדט ומ-1934 אחד מסגני המזכיר הראשי. נהרג בפיגוע האצ"ל במלון "המלך דוד". העניין לא נתחוור.

[2] אביגדור יעקובסון (1934-1864). עסקן ומדינאי ציוני. בימי מל"ע-1 ניהל את משרד ההסתדרות הציונית בקופנהגן. חבר הוה"פ הציוני המצומצם (1921-1913). מ-1925 נציג ההנה"צ בפריס וליד חבר הלאומים בז׳נבה.

[3] מכס פיין (1933-1866). היגר מרוסיה לארה"ב ב-1888. ממייסדי עיתון הפועלים היהודי "פארווערטס". מראשי איגוד פועלי המחט. מראשוני מנהיגי תנועת הפועלים בארה"ב שנתנו יד לתנועת העבודה בא"י.

 

העתקת קישור