246
אל:
ברל כצנלסון, טבריה
לונדון,
פורים תרפ"ד, [19/3/1924]
ברל,
אקווה כי קיבלת כבר את שני מכתבי שנשלחו לטבריה.
אם לא קיבלת: פקוֹד על ״המשביר״ דהתם לבל ילכו לאיבוד.
מכתבך איחר לבוא.[1] קורט בלומנפלד כבר נסע מכאן.[2] איסטרמן[3] נמצא בגלזגו, מחכים לו פה מיום ליום. הרצפלד יתראה איתו, ורק אם
ייסע הרצפלד בטרם יבוא הלה - אתראה איתו אני.
להרצפלד אפשר שאסדר ״ראיון״ ב-.Chron .J, ואם עד אז יתראה עם איסטרמן
ותשובתו תהיה שלילית - נוקיע את חרפת אותו הבנק לראווה.[4] ויתר מעשי תוקפו וגבורתו של הרצפלד - הלא הם כתובים
באיגרותיו ושמורים איתו לספר ולתנות כבואו לארץ.
רק אחת - נאומו או דבריו בישיבת הוה״פ [הציוני]
הגדול עשו רושם אדיר. אני לא זכיתי לשומעם. אך הֵדם הגיעני מכל עבר. בר פלוגתיה היה
- קפלנסקי. ואף איתו הצדק. כמעשה באותו רב.[5] אך הנה שניהם נוסעים לארץ.
ועוד נוסע לארץ נתן-חתן,[6] ואיתו ניידיץ׳. בוודאי תבינו להעלותו בחרם, צריך להסכים מראש על הדרישות
ולבוא אליו בהתקפה מרוכזת אחת. אחרת - ירגז ויבעט. הוא יהודי פשוט וגס.
בנוגע לדמוקרטיה - אני שולח לך את פרוטוקול
ישיבת הוועדה הפוליטית שהייתה לפני התקבל מכתבך, עכ״פ, יכול הד"ר אביגדור לשלות במשכנו.[7]
נוסעת לארץ גב׳ לַסקֶר, ״להזכיר״ [להיות מזכירה]
לקיש.
קמתי למצוא את הפרוטוקול, אך הנה צפורה ״המתארחת״
אצלי עשתה סדרים בחדר - ואיני יכול למצוא.
צפורה סיימה זמן אחד ועמדה בבחינותיה! עתה מתחילה
היא בתעשיית חמאה.
חנכו-נא לי את קפלנסקי. בכלל.
גם זיף [זיו] ואשתו נוסעים לארץ.
שלום,
משה
