מזהה |
2606 |
שם הספר |
ימי לונדון ג' |
שם הפרק |
241. אל: יהודה שרתוק, עין-חרוד - לונדון, 15/2/1924 |
כותרת משנה |
י"ה פברואר |
241
אל:
יהודה שרתוק, עין-חרוד
לונדון,
י"ה פברואר, [15/2/1924]
יהודה,
בתוכנית מכתבי אליך בשבוע שעבר היו שני סעיפים שנשמטו מזיכרוני בשעת הכתיבה,
ואלה הם:
א) עדה. כתוב לי עליה, על מצב
רוחה ומצבה בבית עכשיו ועל תוכניותיה לעתיד הקרוב - אם יש כאלו - עד שיבוא אליהו.
ב) עניין אחר לגמרה. בשבוע שעבר
נסע מכאן לא״י בחור אחד, יוסי (דווקא, ולא יוסף) בנטוויטש,[1] אחיהם הצעיר של התובע הכללי או המזכיר המשפטי[2] - ושל מורתך המנגנת.[3] הנער - הוא בן גילך בערך - קרוץ מחומר יקר מאוד: לא
אחיו - אותם איני מכיר - כי אם הוא עצמו מעיד על כך. הוא כליל הפשטות והישרנות - רק
באנגליה מתפתחים טיפוסים כאלה אפילו בין יהודים. קשה למנות את כל המעלות הטובות שחברו
בו. הוא לא פחות ולא יותר אלא חתנה (כאן עוד לא עבר מושג זה, בתור תקופה מסוימת בחיי
אנוש, מן העולם) של שרה יפה, מי שהייתה פעם ״שׂרוצ׳קה״ לגאולה.[4] תחת השפעתה ותחת השפעת רוח הדור והארץ חושב הוא על חקלאות.
מקצועו - הוא כבר מעבר לבי״ס גבוה - הוא מתמטיקה טהורה, וכבר עלה בו לגדולה ודרך חיים
מזהירה הייתה נכונה לו. הוא עבד חודשים אחדים בחווה אנגלית ועתה רוצה הוא לעבוד באיזה
מקום בארץ - עד שתבוא שרה ועד שיינשאו ויתיישבו. לעבוד רוצה הוא כמובן בחקלאות - המוח
שלו לא יתפוש שבחור הרוצה בחקלאות ואשר יש לאל ידו - ילך לעבו״צ. ההשקפה היא מקצועית,
נורמלית. כנראה שאין לב שניהם לקבוצה, וכנראה שמהרהרים הם במין נהלל. אפשר גם שירדו
אף מן הגובה הזה למין שוּני,[5] או אפילו למטה מזה. הכל אפשר.
המשפחתיים
מֵעֲבָרים - חיפה וגזר.[6]
בארץ יהיה תחת כנפי דוד [ה]כהן, האוהב אותו כנפשו. לך אני כותב רק מפני
שהוא שמע עליך מאחותו וממני, ומפני שבוודאי תפגשו. אולי יעניין אותך להכיר ברנש כמותו
ולהסתכל בחוטר נאה ומשונה מן הגזע העתיק. הוא מדבר עברית - אומנם בקושי.
המבין אתה שתי שורות רצופות במה (אני מתקשה לכנות זאת בשם) שכותב אורי
צבי גרינברג? והאם אין אתה חושב, כי עוד לא היה דבר ראוי פחות להידפס ב״קונטרס״ מהמליצות
האלו. לא מליצות, השד יודע מה זה.[7]
שלום לך,
משה
|
|
|