234

אל: דב הוז, ברלין

ח' נובמבר [8/11/1923]

דב,[1]

 

את מכתבך עם העתק מכתבו של בן-גוריון קיבלתי הבוקר.[2] קיבלנו את ההעתק גם מירושלים, אך אין דבר, תבוא עליך ברכה, קימצת לנו עבודה.

לאזהרה החמורה - לא לפרסום - איני מסכים. כבר נתגנבו ידיעות שונות ממכתבי זה לעיתונות.[3] ראיתי ברַזְסְווֶט.[4] השאלה היא - אם לתת להן להתגנב אחד אחד ובאין רואה,[5] ובאין בורר נכונה - או לעשות את הדבר בטעם ובשכל.

אשר לוולפי - ימסור לך אליהו את הערכתי על המצב. ברור לי, כי בדרכים של שלום לא יושג כלום. הן תודה כי בבואך הנהyou struk a friendly note  ובזה לא הועלת בייחוד - כשזה הפסיק את המו"מ שניהלתי אני בסגנון ידוע, וכשאחר זה באו הטילפּוּנים התמימים של אולשן. וולפי מבקר תכופות את ג'ורג' ברדלו.[6] הלה מספר, כי לאחר סידור העניינים בקשר עם סכנת פשיטת הרגל לא שילם וולפי את השיעור הראשון שהוטל עליו ושוב צפוי היה להכרזת פשיטת רגל, ושוב העביר את רוע הגזרה. ב-standart of life שלו לא חל שום שינוי, ועַשֵן יעשן סיגרות כמנהגו מקדם.

שלומות לכם,

 

משה

 

הערות