233

אל: אליהו גולומב, ברלין

ח' נובמבר [8/11/1923]

אליהו,

 

אני מתחיל למלא את בקשתך.[1]

זלמן [שזר] קיבל ויזה פולנית. יש לו עתה שורת פגישות עם יוניונים. לא רע. בשבת וביום א' יהיה בלידז. ביום ב' או ג' - מוזמנים אנו אל גב' סולומון.[2] בוודאי נתראה גם עם ג'ימי, אם כי עסוק הוא, רחמנא ליצלן, מאוד במירוצי סוסיו ובציד.

ביום ד' הבא יהיה drawing room meeting בביתו של קרופֶּני.[3] לע"ע זהו היום האחרון [של שזר באנגליה], אך אני מקווה עדיין, שיישאר גם week-end הבא ויבקר את מנשסטר.

פה, מייד אחרי נוסעך, ירד לעולם קור נורא. ממש קָפָא. בבוקר כפור. בביתנו הגדול והריק קור ושיממון. עם הקור החלה סדרת הערפילים. אני מוכרח לצטט שיר אחד שלי: "לא אוויר, אלא פשוט - איזה מן טינופת".[4]

את פריקת העול שדיברנו עליה אתחיל רק כנסוע זלמן. גם ישראל[5] ייסע בוודאי ביום א' או ב'.

זכור על המען הוורשאי.[6] 4:12:0 לי"ש לאמך נשלָחו.

קיבלתי גלויה מיהודה. מספר שברל חושב ללכת לעבוד.[7]

 

משה

 

הערות