232

אל: אליהו גולומב, ברלין

יום ה', 18/10/1923

אליהו,

 

אני מבולבל מאוד בימים אלה ולכן אין סדר ומשטר ב"הליכותי".

על מכתבך האחרון עניתיך בתלגרמה - "בוא לשבת".[1] הטעמים הם

- כי דוד עומד לנסוע [לא"י]. כשתלגרפתי לך - עמד לנסוע בשבת, עתה נדחתה נסיעתו ליום השלישי. הוא רוצה מאוד לראותך בטרם ייסע.

הטעם השני הוא כי בשבוע הבא מתחילה כאן ישיבת הוה"פ [הציוני] הגדול ורציתי מאוד שתראה את חיים לפני שישקע במהומה החדשה. חיים יבוא הנה בשבת.

אשר לשטורמן[2] - חרבו ודללו כל המקורות. גם לאלה העמוסים עלינו מקדמת דנא - אוזלת ידנו להושיע.

לצפורה שלום. הייתי אצלה בשבוע שעבר. נחמד.

החוב לרוט.[3] יעמוד לפירעון בראשון למרץ 1924.

שלום רב לכם,

 

משה

 

דביק, שלח אלבומים, מן החדשים, עם המילואים.

היבוא זלמן?

 

הערות