230
אל: דב הוז, ברלין
שמחת תורה,
3/10/1923
דביק,
צדקת גם צדקת.
אלא - גלגל חוזר: סיווֹדנְיַה טי, אַ זַווְטרַה יַה [רוסית: היום אתה, מחר אני].[1]
בעצם איני יודע
מה ועל מה אכתוב לך. קשה לקבץ את פזורי המחשבות ונידחי
המעשים.
1. בקפלן[2] טיפלתי קצת. הוא חושב אולי שלא
עשיתי זאת במידה מספקת. מה נעשה? הייתי איתו בגילד.[3] ביקשני ללכת איתו
לבתי מסחר שונים. הצעתי במקומי את דוד והצעתי לפניו לטלפן אלינו בבוקר אחד, כדי
להידבר על הפגישה. לא טילפן. בשיחותיו עם הלפרין, פייבל, ון-וריזלנד הן השתתפותי הייתה
מיותרת. הוא זועם מאוד על קפלנסקי שבושש לבוא - ובצדק. זוהי באמת שערורייה. אין
האיש עומד על המשמר.
2. חיים איננו. יבוא - כך אומרים - רק בסוף השבוע הבא.
מהוה״פ של ההסת' נתקבלה תלגרמה - אחת לי ואחת לקפלנסקי - דרישה נמרצת ל-400 לי״ש שהבטיח חיים
(גן).[4] אני יושב עם שתי
התלגרמות ואובד עצות. חיים איננו, קפל. איננו, האתלגרף לארץ
כי אינם? מה אועיל בזה. ומניין הכסף? הן זה בוודאי לא יושב לי. האתלגרף לחיים?
לקפלנסקי? - החלטתי שמוטב לחכות.
3. וולפי. לע״ע אפס ואין. אחר נסיעתך דיבר אולשן איתו ואמר לו כי אתה
הפקדת את העניין בידיו. תבין, כי turn זה של העניין
אינו נעים לי ביותר. יוצא כאילו קודם ניהלת את המו״מ על ידי,
ועתה - כיוון שהתברר לך שאין אני השליח הרצוי לוולפי, פסלתני ומיניתָ אחר במקומי.
אך מילא - בלבד שתצא מזה איזו תכלית. ובכן - שוב הייתה הבטחה ליום ידוע - ושוב
דומייה ניצחת. ושוב טילפן לו אולשן ושוב קיבל הבטחה. נחיה ונראה.
4. דוד. בראשית הייתה ההחלטה לנסוע לארץ ויהי מה. אח״כ בא דב ודיבר על
לבו להישאר פה לשם עבודה ידועה. נתערערה ההחלטה הקודמת ועניין ההישארות נכנס בגדר
״צריך עיון״. אח״כ התברר כי לשם אותה העבודה א״א להישאר, אך כיוון שנתערערה ההחלטה
לנסוע נמצאה אחיזה חדשה לתוכנית ההישארות, אשר בעצם אינה חדשה אלא ישנה-נושנה -
להישאר כאן על מנת לעבוד באיזה בנק או משרד. כך נרשם העיגול השלם וחזרנו לנקודה
שהיינו בה בטרם תתקבל ההחלטה לנסוע לא״י. למעשה הדבר הוא כך: יש תקווה למצוא עבודה
ב-.C.T.J.[5] היום בא רופין[6] ובידו לברר ולסדר את
הדבר - אם ישנה האפשרות. השאלה - מה יהיה אם הדבר הזה לא יסודר?
לכאורה צריך להיות ברור, כי הוא ייסע אז לארץ, ואולם לי אין הדבר ברור. מישור משופע. בבחינה נפל הבחור. אתה יודע כי יש
עניין [בבחינות האוניברסיטה] הנקרא Intermediate ויש עניין הנקרא Final. וכי Final זה מורכב משני חלקים. ובכן על Intermediate הוא צלח זה כבר. בפעם שלפני האחרונה
נבחן ב-Ist part Final ונפל. עתה לקח את שני
החלקים של Final ביחד, ושוב
נפל ב-Ist part; ב-Second - עבר. אילו נפל ב-Second ועבר ב-First היה צריך לקחת שנית רק את ה-Second. אך כיוון שנפל ב-First הרי שהוא צריך - אם ירצה להיבחן מחדש -
לקחת את שני החלקים גם יחד. אך אין כאן עניין של מזל. Second זה הוא כולו בלוף וה- First- תורה שללמוד אותה
צריכים. בדרך כלל ובסך הכל - מסכן האיש עד לאין שיעור. רחמינו נכמרו.
5. אולשן - כארזים. החל ללמוד מצד אחד וּלמַזְכֵּרֵ בפועלי-ציון מצד
שני. יעשה חיל.
היום נפרדנו -
צפורה ואני. הדבר שהיה חבוי פעם בערפילי תוכניות העתיד ואשר הלך והתקרב אלינו
כאילו בגנבה נעשה בבת אחת לממש. אתה זוכר איך הרינו את התוכנית הזאת בנוגע לחלוקת
שתי השנים שבלונדון - הן לך יד בה. ובכ״ז, מי מילל אז כי הדבר יקום ויהיה בדיוק
כזה. או שאנו ברי מזל, או שאנו בני חיל.
שילחתי אותה.
מילון רוסי-אנגלי קניתי לה. גם מחברת יקרה, כזו מה שעם חישוקי פלדה בתוכו. ודוד
קנה לה case - כדת וכמשפט. ואתמול, לאחר כמה
ימי ויכוחים ומריבות, ולאחר זה שהייתי כבר היטב משוגֵע והוצאתי לה את כל הנשמה
הקטנה החוצה - נפלה עליה חיתת אלוהים והלכה אחרי כשה לטבח וקנינו כובע, קטן ונחמדיוּשֶק, ודווקא ב-25 שיל. היא נסעה בגילה
וברעדה.[7] תצטרך ללכת לבדה אל
הקולג' ולהסתדר בו, לסדר את ענייני הכספים וכו'. אמש רשמתי לה כל מיני משפטים
ומבטאים. היא תשאל, קודם כל could I pay my fee by installments? ואם יתחילו
להתווכח איתה - היא תאמר להם של-husband שלה אין כסף רב כ״כ בבת אחת, שהוא משלם
את זה ממשכורתו החודשית. איך היא תאמר? My husband has to pay it out of his monthly earnings.
- earnings?
- טוב, income.
- income?
טוב, אמרי salary. באמת, זה יותר טוב.
היא תאמר salary.
שכר הלימוד שלה
בלבד יעלה כ-48 פונט בעד השנה.
החיים יעלו לה 6-5 פונט לחודש. לזה להוסיף ספרים, הוצאות,
נסיעות, תלבושת וכו'. יסוד התוכנית הוא שהמאירובים [הורי
צפורה] ישלחו 5 פונט לחודש. הסכום הראשון בושש לבוא.
ובכן הבוקר, בדיוק ודווקא הבוקר, לפני שיצאנו מהבית ללכת אל התחנה, נתקבלה מעטפה
באחריות, ובה 5 לי״ש הראשונים.
ובכן - היא נסעה.
שמחה וקלה וצעירה צעירה. כשנעלמה הרכבת אמר לי דוד:
you've got to face it, old man.
לע״ע הוחלט אצלנו
שנתראה אחת לשבועיים לסירוגים: פעם אני אסע אליה ופעם תבוא היא ללונדון. בדירה
נשארים אנו עד אמצע נובמבר. מה יהיה אז - לא ברור. התוכנית השיפמנית מתפוררת. אך
השם ירחם.
בינתיים התחילו
הלימודים בביה״ס. וגם שם שכר לימוד וכל מיני חובות. עשיתי מעשה חצוף מאוד. את 25 הפונטים של בנק
הפועלים - אלה שנשלחו לברלין לאליהו והוחזרו - עיכבתי וכתבתי לוולודיה שישלם בעדי
לבנק הפועלים את הסכום הזה - עד יעבור זעם.
שלח לי את מענה
של רבקה.[8] ושל אליהו. את המכתב
שלח לרבקה. ואל תחדל לכתוב.
מסור נא מייד את
המכתב הרצוף ליעקב טורנר.[9] אם איננו בברלין -
שלח את המכתב אליו. וכתוב לי מייד אייהו.
מה שלום יעקב
(שלנו) [כבשנה]? ועל מה פרנסתו עכשיו?
משה
