227

אל: דב הוז, ברלין

לונדון, 4/9/1923

דב,

 

מה היה לך כי נאלמת - לא אוכל הבן. לא מכתבים ולא רזולוציות ולא אלבומים.

מאליהו קיבלתי גלויה. קַם אויסגשלופן [יידיש: קם לאחר שינה טובה]. אני עונה לו.

לרמז כתבתי עפ״י המען של שטולטמן.[1] עבודת הרכבת כנראה אבודה בשבילנו. הובטח רק שלא יכניסו פועלים מצרים. ע״י זה נפסל קבלן אחד. נשארים שניים, שמהם הטנדר [המכרז] של המשרד [לעבו״צ] הוא הגבוה. לעבודת הקברות נשקף צל תקווה. רק צל. .D.W.P פּוֹדגָדיל [רוסית: חיבל] היטב.

את מכתבי אליך הפסקתי בפרק דוד. ובכן, בר-כוכבא הבטיח לו שתימצא עבורו עבודה במשרד. בזה עתה כל מעייניו.[2] אינני יודע את מצב העניינים. אך אם גם יש מקום במשרד לבחור כדוד, רואה אני את כניסתו לאפשרית רק אם אדם העומד בפנים כבר-כוכבא ידרוש את קבלתו וייקח את האחריות על עצמו. דרוש צעד מעין זה שאתה עשית בהכניסך את בר-כוכבא. דוד חושב, כי עתה, כשקבלת כל בניין פרטי נוסף בעיר זו או אחרת מצטרפת לחשבון וקשירת קשרים עם כל מיני מוסדות מסחר בורגניים וכו' חשובה - יוכל דווקא הוא להיות לעזר רב.[3] אני מאמין, כי אם ימצא את הדרך הנכונה יצליח. וכשהוא מצליח - הוא מצליח מאוד. השאלה - אם ימצא את הדרך. כתוב דעתך. יחד עם זה דבר עם רמז. לבי נוקפני מאוד על אשר בשיחתנו ברכבת הפלטתי מילים אחדות על דוד שלא היו עלולות להרים את ערכו בעיני רמז.[4] את הרושם הזה, שלא נתכוונתי אליו, צריך למחות. עליך להבליט לפני רמז את מעלותיו וכישרונותיו של דוד - בעיקר: מרץ, אינציאטיבה, חברות, כוח סבל, אהבת ההמון.

ממחר אתחיל לשלוח כספים. לע״ע אשלח 25 פונט למענו של אליהו בבירקנברדר. לך לא אשלח עד אם אקבל תשובה. יש סכנה כי מ-50 פונט אצטרך לנכות פה 6-5 פונט.

בשבת שעברה סיפרתי לחבריא שלנו על הקונגרס והוועידות. סיפרתי יותר מחמש שעות רצופות. גם אצל ״פועלי ציון״ הרציתי בפני 17 איש על הוועידה העולמית שלהם. זה שאין בידי החלטות הוועידה של א״י העובדת - רע מאוד. הן חשבתי לכתוב רשימה ל-. Chr.J! הזמן עובר, ועיתון אינו אוהב לפרסם חדשות ישנות. אגב, הפרסמתם את עניין הוועידה דרך .C.B.J?[5] ואֵי האלבומים?

מה עם רבקה? ואיֶךָ אתה? אל תתחיל את השנה בדומייה ארוכה.

אצלנו הכנות לפרידה.[6] אני אסתדר כנראה בבית שגרנו בו קודם, 78. בדירתנו יושבים עכשיו שני זוגות: שיפמן ורעייתו ולאוטרפכט עם גבירתו. אני אשב עכשיו בחדר אחר באותו בית ואהיה סמוך על שולחנם. מכל הצירופים - הצירוף הזה הכי נוח, והעיקר - הכי זול.

שלום, נשיקות לכולכם,

 

משה

 

אני שולח את מכתבי אל רמז דרכך.

 

הערות