220. אל: רבקה הוז, וינה - לונדון, 7 יוני 1923
שם הספר  ימי לונדון ג'
שם הפרק  220. אל: רבקה הוז, וינה - לונדון, 7 יוני 1923

 

220

אל: רבקה הוז, וינה

לונדון, 7 יוני [1923]

רבקה יקרה,

 

כל עוד עומדת שאלת השנה הבאה שלכם תלויה - בהכרח תעסיק אותנו בכל מכתבינו. על זה אין להתרעם. אין דבר. אך טוב-טוב היה אילו היינו מחליטים שעה אחת קודם.

אני מודה ומתוודה לפניך, כי השאיפה להביאכם הנה נעשתה לי fixe id'ee, וכי טובתו של דב היא לנגד עיני. בו-בזמן אני אכול כמה ספקות וחששות, כי הסכנה הכרוכה בצעד זה חמורה מאוד מכמה פנים - שאלת הפרנסה, הספק אם אפשר בשנה אחת, ולו גם בעזרתי התמידית, לרכוש בלונדון דבר-מה מסוים, ואם יוכל דב לחסוך לכך די פנאי מעבודות ציבוריות שונות ומענייני פרנסה. אעפי״כ נדמה לי כי אני צודק, ואין לי דרך וברירה אחרת בלתי אם לכת אחרי דמיוני.

את כותבת: ״עד עתה לא קיבלנו תשובה על מכתבו של דב״.[1] לאיזה מכתב את מתכוונת? אם למכתבו הארוך ע״ד תוכנית ברלין[2] - הרי עניתי על זה במכתב יסודי מאוד. האומנם לא קיבלתם אותו? ואם למכתב הקצר בנוגע לנסיעה להמבורג ועוד, הרי דב עצמו פותח שם: ״אל תקווה לתשובה כ״כ מהירה על מכתבך האחרון״, מודה הוא בזה שעלי לחכות לתשובה ממנו ולא להפך.[3] ואני מחכה. בייחוד - לאחר שזרק דב רמז מברלין, כי דבר-מה חדש חל במסכת התוכניות.

בנוגע לעניין החדש שצץ בינתיים - ביאת כוח להסתדרות - חושב אני: אם העיקר הוא עבודה ב״החלוץ״ וקניות כלים וחומרים - ברלין הוא המקום. אך אם העיקר הוא כסף, מכירת מניות וכיו״ב - שוב לונדון ולא ברלין המקום. אך לעצם הדבר מסכים אני שיש בעבודה זו כדי להכריע בשאלה. לא משום שצריך הדבר להכריע כ״א מפני שכך הוא.

עוד הערה קטנה בנוגע לפרט אחד, את כותבת: ״אם גם שנה אחת יישאר שם [בלונדון] יחפוץ שהלימוד יישא אופי מסודר, לא ביקור הרצאות בעלמא. וזה כרוך הן בבחינה, דבר לא קל ולא פשוט״. ובכן בזה אתם טועים, אין כל צורך בבחינה כדי לבלות שנה תמימה בכותלי בית ספרנו (הוא ולא אחר) בלימוד מסודר. בחינה דרושה רק למי שיש בדעתו ללמוד שלוש שנים ולקבל degree.

על שאלותיך יש בידינו תשובות רק על פרשת הנגינה. אשר לענייני חינוך - עוד נחקור. וגם בענייני נגינה מצרף אני בזה מען של גברת אחת ממכרותינו, מורה לנגינה, אשר תשמח לענות לך בפרוטרוט ובתבונה על כל שאלותיך. היא גרמנייה (יהודייה, כמובן) ואליה תוכלי לכתוב גרמנית ולהשתמש בכל אַזֵן המונחים והביטויים הטכניים שיש בידך. אני מכיר בעיקר את אחותה של גברת זו, העלמה לַסְקֶר (הן תאומות, ושתיהן לא צעירות, מאלו שהן כאילו מעבר ומעל לרעיון הנישואים). לסקר זו אף היא מן ״המצויות אצל נגינה״.

ממנה התברר לי, כי שכירת פסנתר טוב לשימוש תעלה לכל היותר 1 לי״ש לחודש - סכום לא גדול לפי מידת התקציב החודשי פה.

שנית, כי ספריות להשאיל תווים ישנן וישנן.

שלישית, כי מורים יש ואף מן המובחר, ומי שאמנותו או מקצועו בכך - כמוך - מורידים לו במחיר. הוא הדין גם בהשכרת פסנתר.

בנוגע למורה - השאלה היא על איזה בית מדרש את דוגלת. פרוספקט של הקונס.[רבטוריון] - או academy כמו שקוראים לזה פה, כמדומני - אשיג ואשלח. יש צעירה ארץ-ישראלית, לֶמֶשקה [יידיש: פתיה] שאין לה תקווה, הלומדת שם פסנתר. שם עולה הלימוד ביוקר.

 

אימא ראויה להערצה על אשר עוררה את שאלת עדה.[4] איזו סקירה חדה ונכונה יש לה, לאימא שלנו. צפורה כבר כתבה להם על זה וגם אני אכתוב. לי בכלל קשה לכתוב. קשה לכתוב גם לכם. אני איבדתי כאילו הרבה חושים בזמן האחרון. יותר נכון - נקהו או ניטמטמו בי כמה חושים. אל תכעסו עלי, יקירי, לא בי האשם. אני מייחל לקיץ - אולי יושיעני מכל המועקה והמצוקה שאני נתון בהן. אחרי המכתב הארוך והנבוב קצת שכתבתי לאליהו - פס ממני כל חשק לספר על עלילותי הציבוריות פה. כל המרץ וכל הכוח מוצאים כאילו על הנחת בסיס, ומטבעו של בסיס שאין הוא נראה לעין. ואולם ערכו הוא כי מחזיק הוא את הבניין עליו. אך בסיס הטמון בקרקע ובניין אין עליו - מה בצע יש בו? ומי יודע אם ייבנה דבר-מה על הבסיס שאני מתאמץ להניח.

דידס[5] הזמין אליו את בר-כוכבא לשיחה. היה ידידותי מאוד, אך בעיקר פְּלטוני. לא מחוסר רצון טוב, כ״א מחוסר יכולת to get anything done. הבטיח לצוות שוב במכתב על Sir Gilbert[6] את חסדו ל-.A.C.L.J.[7] שאל לשלומך. אמר כי בשנה הבאה יקדיש מזמנו לעזרת הציונים. לע״ע מתחיל להתעניין בשאלות עירייה (?!) - אם להלכה או למעשה, לא ברור. עכ״פ, קושר לשם זה קשרים עם אנשי ה״לייבור״. אומרים כי ייכנס למפלגה. הרצה פה הרצאה ודיבר glowingly [בהתלהבות] על הפועלים. אך הנה מצאתי את ה-.Chr J. [ג'ואיש כרוניקל] ואני שולח את הנאום.

שומעיו - לא אנחנו - אמרו כי רושם הדברים היה יותר חזק ממה שנמסר.

שלום לכם, כיתבו. כיתבו.

 

משה

 

הערות



[1] מכתב רבקה לא אותר.

[2] מכתבו של ד״ה מ-10/4/1923, שם נאמר: ״הקורבן שאני מקריב בעוברי לברלין הוא לאין שיעור יותר קטן מזה שרבקה תקריב בעוברה ללונדון״.

[3] במכתב הקצר מ-9/5/1923 נאמר: ״בשאלת ברלין [או] לונדון עוד אכתוב, כמובן. אני חושב כי את הפתרון המוחלט של השאלה עלי למסור לוועד הפועל או למשרד לעבודות ציבוריות. עבודה הסתדרותית בחו״ל תוטל עלי על כל פנים ועלי להתחשב איפוא בהחלטתם״.

[4] מדובר בהריונה של עדה.

[5] ווינדהם דידס. ר׳ עליו יל"יא, יל"ב

[6] סר גילברט קלייטון, המזכיר הראשי של ממשלת המנדט אחרי ווינדהם דידס (1925-1922). קצין מודיעין בריטי ואח״כ איש המשרד המדיני של חיל המשלוח הבריטי למצרים (.F.E.E) ב-1919-1917, ושל מינהל שטחי האויב הכבושים (.A.T.E.O) ב1919-1918. התייחס לציונות באהדה מסויגת. יזם את פגישת ח״ו-פייצל ב-1918. היה מעורב בהחלטה לנתק את עבר-הירדן מא״י. ב-1928-1929 נציב עליון בעיראק, שם נפטר.

[7] ראשי התיבות לא התפענחו. נראה שהכוונה למשרד לעבודות ציבוריות של ההסתדרות.

 

העתקת קישור