218

אל: אליהו גולומב, ברלין

[לונדון, מאי 1923]

אליהו,

 

אני שולח לך סוף סוף את מכתבו הנפלא של יהודה.[1] הוא נתקבל לפני כשבוע. כמו כן את רשימותיו בעת הוועידה,[2] אשר רק קצתן קראתי. וגם את מכתבו של ברל, אשר אמרתי לשלחו אליך עם מכתבי, אלא שלא עלה בידי אז - התהלך מיד אל יד.[3]

אתה יודע בוודאי, כי דב עומד לנסוע להמבורג, לכנסיית האיחוד של וינה ו[האינטרנציונל] השני.[4] אחה״ע עמדה על זה, שבתוך צירות ״הברית״ הפעם יהיה צירה. קודם חשבו שיסע בלומ[נפלד][5] או בן-צבי - אך לא עלה הדבר. החליטו למלא את ידיו של אחד החברים שבחו״ל - והבחירה נפלה על דב. הדבר חשוב לא רק בכלל, כ״א גם מטעם רשמי ומעשי. על הפרק בהמבורג תעמוד שאלת כניסת ״פועלי-ציון״ לאינטרנציונל המאוחד - לא עצם הכניסה, כי אם צורתה - אם כגוף עולמי, בין-ארצי, או כסניף ארצי - א״י. כמעט ברור, כי יתקבל האופן השני - עם נתינת האפשרות לחלקי הברית שבחו״ל להתרכז סביב ביאת-הכוח הא״יית, כיוון שהם Orientiern sich nach Palestine [גרמנית: ממוקדים בא״י], כמבטאו של פריץ אדלר.[6] מובן שאנחנו צריכים לדרוש את האופן הראשון, כך עכ״פ העמדה הוותיקה של פועלי-ציון - אם כי באופן השני ישנם יתרונות עיקריים לדעתי - אך הרוח השוררת היא בהחלט בעד סינוף לפי הארצות כיוון שמלחמת המעמדות spielt sich ab in rahmen eines Staates und nicht eines volkes  [גרמנית: ניטשת בין מדינות, לא בין עמים], שוב כדברי הנ״ל (אני מצטט עפ״י זיכרון מדו״ח שקראתי על השיחה בין לוקר[7] ואדלר בנידון זה).

לדב כתבתי מכתב יסודי אחד בנוגע לשאלת לונדון-ברלין, ולא אֶשְנה. ביקשתי את דב להעביר את המכתב אליך.

אליהו, נדמה לי שבמאמרך על גרמניה (״קונטרס״ קכד) נכשלת בטעות אחת. ואם טעות היא - הרי שאינה פעוטה. אתה כותב שם, כי %90 אחוז מן המיסים הנגבים באים ממס המשכורת, ורק %10 מן הרכוש. הייתכן הדבר? אפילו לַסַל[8] נלחם בזמנו נגד עוול קטן מזה, כמדומני. אך אני חושב שאתה טעית בתרגמך Einkommenskuer ״מס המשכורת״, בעוד שבאמת זהו ״מס הכנסה״, הכנסה משכר עבודה והכנסה מרכוש - רווח מסחרי, רנטה, הכנסה מהקרקע וכו׳. ייתכן מאוד ש-%90 מהכנסת המדינה באים ממס ההכנסה ו-10% ממיסים אחרים, ובמס ההכנסה חייבים בעלי רכוש כפועלים ופקידים. ואם כי מהבחינה היחסית ודאי שרובצת על הפרולטריון מעמסת מס יותר כבדה, שאלה היא בעיני אם הוא הדין מהבחינה הסכומית. ענני נא על הדבר.

אגב, גם ״מס המשכורת״, אינו מונח הולם. נדמה לי, כי כשם שמבחינים בגרמנית בין Lohn ו-Schali ובאנגלית - - Salary wage, כך עלינו להבחין בעברית: שכר - משכורת. שכר הוא מושג יותר כולל, ובו בזמן הוא כינוי לגמול העבודה שמקבל הפועל היומי או השבועי. משכורת מקבל פקיד - חודשי ושנתי.

ובארץ חידשו בזמן האחרון מונח פראי בהחלט: השוואת המחירים. אפשר לחשוב שדנים על מחירי צורכי האוכל או כיו״ב, מחיר=price=pries=צֶנַה [רוסית]. הדבר בא משום שמעיקרא נתעורר הוויכוח על יסוד המחירים שעל פיהם היו מתקבלים החוזים ע״י המשרד, אך הן עתה זהו ויכוח על שוויון השכר.

וכיוון שאני דן במונחים - איני יכול לעכל את ״פועלי הרכבת״ ואת ״בניין הרכבות״. רכבת=train =zug=פּוֹיֶזְד [רוסית], מסילת ברזל=railway=Eisenbahn=זֶ׳לֶזְנַיַה דוֹרוֹגָה [רוסית]. מה שאנחנו קוראים פועלי רכבת נקרא בעולם: Railwaymen, Eisenbahnern, זֶ׳לֶזנוֹדוֹרוֹזְ׳ניקי. כנגד זה שמח אני על עלייתה

וקליטתה המהירה של המילה המוצלחת ״האיגוד״ (בן-גוריון).

ב״קונטרס״ תמצאו את תרגומַי: מאמר של הילפרדינג על הרור[9] - כשתרגמתיו לא ידעתי כי יקדם לו מבול של מאמרים על אותה השאלה; מאמר טוב של אנג'ל - על צרפת והכושים;[10] קטע של בריילספורד,[11] ועוד. אני מתכונן כמה ימים לכתוב משהו על ועידת .P.L.L שהייתה פה בפסח, ועדיין לא עלה בידי. פוליטיקה אני קורא עתה רק קטעים. מאמר טוב ומקיף בשאלת השביתה החקלאית בנורפולק[12] אף אני לא מצאתי. מה שקראתי, פירורים פירורים בעיתונים, שבועונים וירחון אחד. ה״ניישן״ החליף עתה את בעליו ואת עורכו, נעשה ליברלי רשמי. כל הכותבים הנעלמים, שהיו אנשי ה״לייבור״, והשתמשו ב״ניישן״ כמו בבמה חופשית כמעט, הפתוחה לכל דעה רדיקלית, יצאו בדימוס יחד עם מַסינְגַם,[13] העורך הקודם.

אני אשלח לך את ספרם של הוֶובּ'ים[14] על הטרייד-יוניוניזם. הספר גדול ועצום-חומר. בכ״ז - כדאי לעבור דרכו.

 

משה

 

הערות