210
אל: ברל כצנלסון,
תל-אביב
לונדון, י"ב ניסן, 29/3/1923
ברל,
במכתבי זה, הנכתב
בחיפזון, אדבר על שני דברים - רחוקים ושונים זה מזה.
א) אליהו כתב לי כי לחנה[1] דרוש כסף - 25 פונט. הוא לא ידע, כי אני
חייב לך. אני התכוננתי לפרוע לך את 10 פונט בחודש הבא. כיוון שהדבר דוחק - קיבלתי
חלק ממשכורתי בעד חודש אפריל במוקדם. נוסף לזה השגתי עוד 15 פונט ואני שולח לברלין את
הסכום הדרוש. אליהו כותב, כי מא״י ימציאו את הכסף במשך חודשיים. אם אפשרי הדבר -
מה טוב. אם לא - לא תארע שום תקלה. אך כתוב לי, למען אדע.
ב) מיסיס פיליפ סנוֹדֶן, ז״א מיסיס אתל סנודן,[2] שהיא אשתו של פ' ס',[3] מפליגה היום לא״י. קפלנסקי כתב על זה. הוא עמד
איתה במו״מ בדבר נסיעתה זו - על מנת שתכתוב ותרצה אח״כ בשביל קה״י. הציע הוצאות
הדרך - באיזו צורה נאותה. אך היא אמרה כי תשתדל להשיג כספים ממקור אחר, והדבר עלה
בידה.
האישה נחשבת ״לגֹדֶל״
בתנועה כאן. אחת מהנשים המנהיגות לא רק ב״לייבור״, כ״א
באנגליה בכלל. לא אהבתי אותה. יש בה הרבה גינדור והתנפחות. נַפּישְצֶ׳נוֹסְט
[רוסית: מנופחוּת, התנשאות]. את יחסה של לאה,[4] למשל, לבת-נש שכזו אני מתאר לעצמי היטב, וגם
משתתף בו. אך בכ״ז - הכרחי להביא בחשבון:
א) כי קולה של האישה הזאת נשמע באנגליה, לא רק ב״לייבור״, כ״א גם הרחק
מעבר לתחומיו. כאן אפשר להוסיף טעם מַקייבֵלי אחד: חוגי הבורגנות המתקדמת יאמינו
לה בייחוד.
ב) כי האישה, כמו שהיא, הינה ידידתנו ונוסעת בכוונה תחילה להיות
בעזרנו, וע״כ אסור לדחותה ולהחליש בידיים את אהבתה.
ג) אחרון אחרון חשוב - היא, ולא אחרת, אישתו של פיליפ סנודן,
ופיליפ סנודן הינו בלי ספק המוח היותר עמוק וחריף (אולי לא היותר מבריק) שיש
ל״לייבור״ בפרלמנט - ואולי בכלל. בכל ויכוח גדול שהיה בפרלמנט החדש, היה נאומו
המרכזי והיסודי. אם יעלה ה״לייבור״ למשול בימיו - יהיה הוא שר הכספים. הוא אדם
עמוק בכלל, הוגה ושוקל, ושלם מאוד ברוחו ובמצפונו הסוציאליסטי. את המסקנות תסיק
בעצמך.
ל״קונטרס״ אכתוב
השבוע. זלמן לא בא. את מכתבך אליו שלחתי ברלינה.
דוד אומר לך
שלום.
משה
