185. אל: דב ורבקה, וינה - ברלין, 21/9/1922
שם הספר  ימי לונדון ב'
שם הפרק  185. אל: דב ורבקה, וינה - ברלין, 21/9/1922

 

185

אל: דב ורבקה, וינה

ברלין, 21/9/1922

יקירים,

 

1. צפורה חולה. דברים כהווייתם. הצטננה בדרך. באה עם חום ועם כאב גרון. השכבנוה. עתה הוטב לה, והיא ״יושבת״. החוצה ודאי שלא תצא עוד כיומיים. הדבר אינו רציני, ודאי שאיזו אנגינה קלה. היות וכל הזמן הלכה (האנגינה) הלוך ופחות, ולא להיפך - לא קראנו לרופא. אמש אחרי ששכבה כבר יומיים במיטה, הודתה שהגרון עוד החל לכאוב בווינה.

2. כולנו - גם ברל, זלמן ובן-גוריון, נמצאים בפנסיון אחד, ב-Savhignyplaz. לעדה ולאליהו ישנם שני חדרים - מיטות וחדר סתם. חשוב מאוד.[1] המחיר פה 500 מרק לגולגולת ליום, עם אוכל. אומנם צריך להוסיף מִקְנַת חוץ למען היות שבע לגמרה, אך בכ״ז אחרי וינה זיל מאין כמוהו. מובן שהחדרים הם חדרים ממש, כהלכה, ומרוהטים באופן אנושי, ולא כחורים האפלים שבאותו מלון [בווינה], אשר כבר שכחתי שמו.

3. הוועידה נמשכת. היום לא הלכתי. בכלל טובה הוועידה. יש צרות, כרגיל, עם פועלי-ציוניקים.[2] מפני הסטיכיוּת שבאופן הנהלת הוועידה, שלעולם לא ברור מתי מפסיקים לצהריים ומתי מתחילים, הפסדנו אתמול - אני ואליהו - את עיקר הדברים, את תשובותיהם של ברל, זלמן, בן-גוריון על ההתקפה על אחה״ע בעד רצון ההתבטלות ובעד ההיטשטשות בתוך ההסתדרות.[3]

4. מלבד הוועידה ומחלתה של צפורה עוד לא נעשה כאן דבר. עם אליהו התחלתי לדבר.[4] קצת גם עם יעקב[5], אך בתיה [רעייתו] חולה גם היא, והם גרים רחוק - מצאו דירה, טובה וזולה מאוד, שכחתי את המחיר, אך עדה מתפעלת - ולכן עוד לא התראינו כהוגן. עיקר המפריע - הוועידה. אך היום החלטתי להשתחרר ממנה.

5. פה נמצאת שושנה בלובשטיין.[6] הדבר רובץ בכל כובד המשא אך ורק על כתפיה המסכנות וראשה ״הקטן״ של עדה. עוזרות גם עבריה[7] וגם רבקה מרשק.[8] היא [שושנה] באה חולה בפירוש, מודה על זה בעצמה, שיש דברים ש״נדמה״ לה, ויש לה קפריזים וכו'. עקשנית נוראה. ובכלל. אביה עשה לה אקרדיטיב [אשראי] על 5 פונט לחודש, ובינתיים יש הוצאות יוצאות מהכלל ואין לזה כסף. צריך להחליט אם לשלוח אותה לאיזה סנטוריום - בקשר עם זה נסיעות וטלפונים והצעות שונות ופגישות, או לפנסיון - וכאן שורה שנייה של הנ״ל. ואחר ההחלטה - צריך להוציאה לפועל. העניין עוד בעצם התפתחותו. את עדה כמעט שאיני רואה. כך הוא. זה מצטרף לוועידה ולמחלתה של צפורה.

6. מוולפי עד היום אין קול ואין קשב. רשלנותו בענייני כספים ותשלומי חובות ידועה לי היטב, אך הפעם לא פיללתי.[9] אנו חסים על תלגרמה ללונדון, כי כסף אָין. אך אם היום לא יתקבל כלום - אתלגרף. בינתיים גדול פה הדוחק, בייחוד אצל יעקב, כמדומני.

7. מדוד באה היום תלגרמה לאמור: ״פיני מתאר המצב בארץ בצבעים שחורים.[10] דורש שיבת בר-כוכבא מייד [לא״י] בקשר עם עבודתו. לא יכולים להחליט. בירקוּ למחלוף. בקשו פרטים ודעתו. בירקו״.

8. הַברקתָ למחלוף בדבר הכסף לברל? אנא, אם לא ברקת ואם האוטו טרם יישָלח, אל תחכה לו וברוק מייד, ובתוקף. ביום שיבוא ברל לווינה יהיה הכסף נחוץ.[11] לע״ע חושב ברל, כמדומני, להישאר פה שבוע אחרי הוועידה. כמדומני - בעיקר לשם התיאטרון הרוסי. הוא מתחיל ב-26. יוצגו רק 4 דברים: ״הנסיך פיודור״, ״בשפל״, ״שלוש אחיות״, ״גן הדובדבנים״. אם אקבל היום-מחר תלגרמה מלונדון אשר תתיר לי להישאר פה יומיים-שלושה, כי אז נלך ב-27 לדבר הראשון (ל-26 לא השגנו כרטיסים). וָלא - לא.

9. תמול ברקנו לך וביקשנו ידיעות מהארץ. אם אין - לתלגרף שמה ולדרוש ידיעות.

10. ועתה, למרות כל המוחלט והברור, ולמרות הניסיון המר שהיה לי ולכם, ולמרות הסכנה להרגיזכם רק לשווא, מוכרח אני, באמת מוכרח, לומר לכם, כי אם לא לונדון - אזי חבל-חבל שלא ברלין. ואם רק יתפקע עניין הדירה באמת - בין אם יוצל ובין אם לא יוצל הכסף,[12] הן אין זה משנה בדיעבד - שמא באמת ובתמים תחשבו על זה. פה אוויר כה לאין ערוך יותר טוב מבווינה, ותרבות אחרת לגמרה. את אפשרויות הלימוד אין להשוות, אף לא את אפשרויות הפרנסה והעבודה. כמעט ברור, כי משרד ״הברית״ יעבור הנה. ובכלל יתרכזו פה הרבה דברים. אני פוחד לנגוע בשאלת הנגינה. זה שנים שחדלתי מנגוע בזה. אך הן זוהי ברלין, ברלין.

כן, והזול פה!

מילא. שלום. נשיקות חמות לכם. הכל דורשים בשלומכם.

 

משה

 

עדה אינה בבית. מצאה סוף סוף מקום לשושנה ונסעה לסדר אותה. היא נהדרת, עדה. פניה טובים. אולי לא שונו מווינה - אך הקדרות סרה.

 

הערות



[1] א״ג כתב מברלין לדב ולרבקה, ב-3/10/1922:

בכלל היו ימי היות משה איתנו יחד ימי רעש ומהומה. יכולנו אך לחטוף שיחות אחדות ביחידות ולא היה כל מקום לראיון של כולנו יחד כמעט אף פעם אחת. אנו דווקא התכוננו במידה ידועה וסידרנו את הצד הטכני של פגישתנו. נסתדרנו במלון אחד. לנו יש כאן שני חדרים הנותנים אפשרות להתאסף אצלנו.

[2] הוועידה, למעשה מועצה, שיקפה דעות וגוונים שהיקשו על איחוד הפלגים השונים לגוף אחד.

[3] ייסוד ההסתדרות הכללית העמיד את אחה״ע בפני דילמה: הלהמשיך להתקיים כמפלגה בתוך ההסתדרות או, לחלופין, לראות בהסתדרות את הגשמת רעיונה היסודי של אחה״ע ולהיבטל בתוכה. ב״כ, ז״ר וב״ג דגלו בחלופה השנייה.

[4] הצורך להחליף דעות ולהתייעץ היה דומיננטי ביחסי מ״ש ורעיו, וביתר שאת משנפגשו מ״ש וא״ג אחרי כשתי שנות פרידה. א״ג התלבט אז האם לשוב ארצה או להתמיד בעבודת הרכש באירופה, האם להתמסר לבניין כוחו הצבאי של היישוב או לפעול בתנועת ״החלוץ״ בפולין - כפי שאכן עשה כעבור זמן, וכן שקל הצטרפות לגדוד העבודה בעין-חרוד.

[5] כבשנה-עצמון; ר׳ עליו יל״א, מכתב ד הע׳ 2.

[6] אחות רחל המשוררת.

[7] עבריה כרמי (וילקומיץ'), רעיית משה כרמי (ר׳ יל״א, מכתב כג הע' 2).

[8] בוגרת מחזור ב' של ג״ה. רעייתו הראשונה של לוי אשכול (שקולניק), אשר יצא גם הוא לברלין.

[9] בנסיבות לא מחוורות הלוו ד״ה וא״ג, כנראה בווינה, 135 לי״ש לחיים וולפנזון.

[10] באמצע אוג' 1922 יצא פ״ר לא״י במטרה לקדם את העבודה בתחנת הירקון, ושם נודע לו על התנגדותם של הערבים למפעלו, המעכבת בעד העבודה. בשובו ללונדון ב-9/9/1922, נוכח לדעת כי נציגי כל הארגונים שהסכימו להשתתף במימון המפעל ״עסוקים עדיין בהתנגחויות הדדיות ומסרבים לשתף פעולה״, פ״ר קבע כי ״האשם האחד והיחיד״ הוא ח״ו (שאלתיאל, עמ' 156-150).

[11] נראה כי חלק מהתשלום בפרשת עסקת המכונית נועד לב״כ.

[12] נראה שבינתיים אמרו דב ורבקה לשכור דירה בווינה ושילמו עבורה דמי קדימה.

 

העתקת קישור