181

 

אל: דוד זכאי, תל-אביב

פ'יל - טירול, 22/8/1922

דוד יקירי,

 

יש ברצוני להעיר את אוזנך על דבר אחד. טוב כי יושם אליו לב להבא.

עוד בלונדון קיבלתי העתק התלגרמה ששלח הוה״פ של ההסת' הכללית אל הסיעה הפרלמנטרית של מפלגת העבודה.[1] מן ה״קונטרס״[2] וגם ממכתב ברודסקי לברל,[3] ראיתי כי ייחסתם לתלגרמה זו ולהשפעתה ערך רב, ואולי מכריע, בנוגע לעמדתה של הסיעה הנ״ל בשעת ההצבעה בשאלתנו. תרשה נא לי להעמידך על האמת.

א. ביום ההצבעה [4/7/1922] נמצאו בפרלמנט רק מעטים מאוד ממורשי הלייבור, מפני שרובם עוד לא שבו מאדינבורג, מקום שם הייתה הוועידה השנתית של המפלגה. בהצבעה השתתפו רק כעשרה - אומנם, כולם אנשי שם. אך ראשי הסיעה המושבעים - הנדרסון,[4] קליינס,[5] תומס[6] ועוד - לא נוכחו בבית [הנבחרים] אותו ערב.

ב. למרות זה יש לנו הרשות המלאה להגיד, כי הסיעה בתור כזו הרימה קולה בעדנו - משום שמורגן ג׳ונס,[7] אשר נאם בשמה - דיבר בעדנו בלב שלם[8] - אם כי אולי לא בהרבה כישרון, וגם משום שאלה שהצביעו - הצביעו בעדנו. נגדנו לא הצביע שום איש מהם. אך הצבעת אותם האנשים בעדנו היא תוצאת עמדתה של המפלגה בכלל, ובייחוד הינה פרי עבודתו של קפלנסקי במשך שנה וחצי, אשר בשיחות, ישיבות, הספקת חומר ומשלוח חוזרים מפעם לפעם עומד על משמר קשרינו ומטפח אותם. נאומו של ג׳ונס הינו אך ורק הלקח שהטיף לו קפלנסקי בשיחות בע״פ ובמכתבים גדושי עובדות ופרטים - הכל בכוונה תחילה לשם ישיבה זו, אשר ידוע היה כי ג׳ונס יהיה דברנה של סיעת העבודה בה.[9]

ג. התלגרמה שלכם נשלחה על שם קליינס. קליינס לא היה בבית [הנבחרים]. אני מניח כי כיוון שנשלחה התלגרמה על שמו בתור ראש הסיעה, פתח אותה מישהו. אפשר שפְּתחה מזכירו והסתפק בזה שהראה אותה לווג׳ווד או לאיזה מורשה-מנהיג אחר. אפשר שראו אותה עוד אחדים. אך עכ״פ לא מצאה התלגרמה מסילות אל העיתונות. היא לא התפרסמה בשום מקום והמורשים שלא נוכחו באותו יום בפרלמנט - לא קראוה. בשבילם היא כאילו לא נשלחה. על שני הדברים האלה חבל מאוד. הטעות היא טעותכם. את העתק התלגרמה צריך היה לתלגרף בו ביום לקפלנסקי (הן אין זה עולה כסף נוסף - חוץ מדמי המען) ולא לשלחו במכתב. מה בצע כי שלחתם את ההעתק בכלל? מה אפשר היה לעשות בו כעבור שלושה שבועות? האומנם חששתם לפועל הצעיר?[10] הן צריך היה להיות ברור לכם, כי קפלנסקי אינו יושב בחיבוק ידיים לעת כזו, וכי מעשה מצדכם צריך להצטרף למעשיו הוא - אחרת הן זה בזבוז כוחות לשווא. אילו היה קפלנסקי מקבל את התלגרמה במועדה, היה הוא מפיץ אותה בתור חוזר בין המורשים ומסדר את הדבר כך שכולם יקבלוה; מלבד זה היה שולח העתק ל-Daily Herald, התלגרמה הייתה נדפסת בו, מתפרסמת ע״י כך כמו קול קורא של פועלי א״י אל העובדים האנגלים, והיה לה ע״י כך ערך פוליטי. כיוון שזה לא נעשה - נשארה התלגרמה באיזה תיק ועברה מבלי להשאיר רושם כל שהוא. הכרוז אשר הוציא קפלנסקי בשם ״הברית״ נשלח אל כל המורשים ונדפס ב-Daily Herald בתור קריאת הפועלים היהודים אל הלייבור הבריטי. לוֹ היה ע״י כך ערך פוליטי.

ד. רוצה אני להעיר בכלל - וזאת בעיקר למה שקראתי במכתבו של ברודסקי - כי חברינו, בחשבם כי יש בכוחה של תלגרמה בודדה להכריע את הכף לצד זה או לאחר, טועים בהחלט ולוקים באותה השטחיות אשר אנו מרבים כל כך לבקר ולגנות בגללה את ״הציונים״.

 

דויד, אל תכעס על זה שאני כאילו נוזף בכם. באמת כוונתי היא לנזוף. כשקיבלתי את העתק התלגרמה השלוח בדואר - כעסתי עליכם מאוד. ובייחוד חרה לי וצר היה לי מאוד על אשר הצעד הראשון שצעדה ההסתדרות על דרך העבודה הפוליטית - מעשה קונטרבנדה לגבי הזרם הידוע בוודאי[11] - עבר ללא רושם פוליטי וגרם רק לאילוזיית שווא. הן אילו סידרתם את הדבר אחרת היה יכול הדבר באמת להביא תועלת, להודיע על ההסתדרות ברבים ולשמש לבנה בגשר שאנו גושרים.

אני אשוב ללונדון בסוף ספטמבר. הייתי רוצה לקבל עד אז ממישהו מאנשי ה״קונטרס״:

א) איזו ידיעה על המצב - היש לו תקווה להופיע, אם אין, ואם יש - לאלו פרקים.

ב) ידיעה ברורה אם יש ביכולתם להמציא לי איזה חומר בנוגע לחובות לונדון ובנוגע לחותמים שהיו מקבלים את ה״קונטרס״ שלא באמצעותי;[12] ואם אין להם שום חומר ושום רשומות, כי אז יודיעוני נא זאת ואל יֵבוֹשוּ.

אני מוסר את הדברים על ידיך, כי אין לי חשק לכתוב לשם זה מכתב מיוחד.

שלום לך ולכל חברינו.

 

משה

 

הערות