[1] נראה כי מכתב זה, שלא אותר, נלווה למכתב קודם שנכתב בטרם חלה מ״ש באותה ״אנגינה כהלכה״.

[2] הכוונה לרשימה ״הוויכוחים על א״י בפרלמנט האנגלי ומפלגת העבודה״, שנדפסה ב״קונטרס״ קיד, 7/4/1922 (נספח 5).

[3] בר-כוכבא מאירוביץ'. בוגר מחזור ג' של ג״ה (ר' עליו יל"א, מכתב 106 הע' 8). על נסיעתו ללונדון כתב ד״ה למ״ש ב-9/3/1922:

בר-כוכבא נוסע בקרוב מאוד לונדונה: הבחור התפתח הרבה בכל המובנים ולמעשה הביא תועלת רבה מאוד בעבודתנו. השקפותיו גמלו - חייו קיבלו צורה וכיוון ברורים. הוא כולו שלנו. אחדותניק בכל רמ״ח אבריו.

לא בנקל עלתה לו הנסיעה. הוא היה כאן יורשי [במשרד לעבו״צ]. לא רק במשך זמן היעדרי מהארץ אלא גם לאחר שובי הוסיף להישאר במרכז בירושלים ולשאת בעול העיקרי, ואנוכי נמסרתי לגמר עבודותינו הישנות ולהצלת מקומות חלשים אחדים. מייד אחרי שובי החליט אומנם לנסוע ואולם המשרד עצר בעדו ועיכבהו עוד לכמה חודשים. הוא נשא לו את רחל לוין (מבנות ראשון) לאישה - והכל שריר וקיים. עתה הגיע רגע שחרורו. מחר יאושר הדבר רשמית בישיבת המשרד בירושלים, והוא ישים לדרך פעמיו בעוד כעשרה ימים. מטרת נסיעתו מובנה ולא ברורה. הוא רוצה לנער אבק הארץ מעליו, להיות חופשי לקרוא וללמוד את אשר ירצה, ליהנות מזיווה של אירופה - להיכון לעבודה יותר רצינית, יותר אחראית. בדמיונו היה לימוד אנגלית, לימוד ערבית, הכרה עם מדעי החברה, התקרבות אל תנועת הפועלים בעולם. ואולם כאמור דבר ברור אין לו. ישנה רק הרגשת החסר, ישנה שאיפה גדולה לידיעה, להכשרה יתרה למילוי תפקידינו האחראיים. ולעבודת הכנה זו יימצא בו די מרץ. אנוכי הבטחתי לו, כי אתה תהיה לו למדריך.