156. אל: נחום ברודסקי, יפו - לונדון, 10/3/1922
שם הספר  ימי לונדון ב'
שם הפרק  156. אל: נחום ברודסקי, יפו - לונדון, 10/3/1922
כותרת משנה  נשלח ב-22/3/1922

 

156

אל: נחום ברודסקי, יפו

לונדון, 10/3/1922, נשלח ב-22/3/1922

חבר יקר ברודסקי,

 

בלב כבד מאוד יושב אני לענות על מכתב התוכחה שלך.[1] לבאר לך עד כמה הכאיב לי - איני יכול וגם חושב אני למותר. אתה מונה בי שתי אשמות.

האחת - הטון שלי אשר צלצולו זר באוזניך.

והשנית - עניין שפיגלמן, היחס למרדכי[2] וכו׳.

ובכן - על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.

בנוגע לטון - מודה אני כי כתבתי את מכתבי לקלעי מתוך התרגזות ועצבנות, ואני מצטער מאוד מאוד על זה. אף לרגע לא שכחתי את התנאים שבהם עובדים אנשי ה״קונטרס״,[3] ואם כי לא עשו אלה דבר למען אדע זאת, וידיעתי קלוטה מהשערות ומרמיזות שונות הבאות אלי בעקלתון - תיארתי לעצמי את המצב לאשורו וכל הזמן השתוממתי לכל חוברת וחוברת של ה״קונטרס״ ולא יכולתי להבין באיזו דרך נס הוא יוצא עדיין. אך אני חושב, ואחשוב כזאת תמיד, כי מצב זה אינו מצדיק את אותו אי הסדר ואי הדיוק השורר בחילוף המכתבים ובמשלוח, אשר דוגמאות לו הבאתי במכתבי הנ״ל. וכשהוגדשה הסאה - פרץ מה שפרץ בצורה חריפה יותר מדי.

אבל הדבר העיקרי שאני רוצה לענות עליו הוא עניין שפיגלמן. ובכן הסכת ושמע. התוכנית לשלוח את שפיגלמן לארץ על מנת שיערוך את ה״קונטרס״ איננה המצאה שלי. ובשום אופן, ולעולם, לא הייתי נוטל לעצמי את הזכות להחליט בדברים כאלה. זוהי תוכניתו והחלטתו של ברל. ברל בהיותו בברלין ואח״כ בקרלסבד החליט לשלוח את שפיגלמן לארץ, בשביל ה״קונטרס״. בינו לבין שפיגלמן הוסכם הדבר ובין שניהם לדב הוחלט, כי דב ימציא לשפיגלמן את הכסף לנסיעה. אני ידעתי את הדבר, אך לא השתתפתי בו. דב ניסה להשיג כסף בלונדון ולא עלה בידו. אח״כ נודע לי כי השיג בווינה, אך כנהוג אצלנו הוצא הכסף לעניין ציבורי אחר, בטרם הגיע לידיו של שפיגלמן. בינתיים נסע ברל לאמריקה, דב שב לארץ. ה״קונטרס״ היה ירוד בימים ההם (עכשיו הוא עלה לאין ערוך). אני ידעתי כי ב״קונטרס״ אין איש (על מרדכי להלן). ידעתי כי אתה ערכת את ה״קונטרס״ אחרי צאת ברל ואח״כ עברת למזכירות הוה״פ ובמקומך בא בן-גוריון. אח״כ נודע לי כי בן-גוריון עבר לוה״פ של ההסת׳ הכללית וכי זלמן רובשוב קיבל תלגרמה מכם לבוא מייד לארץ להציל ״את המפלגה ואת העיתון״.[4] במשך כל אותו הזמן הייתי מקבל משפיגלמן מכתבים לדב (הוא חשב, כי דב עודנו בלונדון), שבהם הפגיע בו למהר במשלוח הכסף, כי אם יישאר בברלין ישקע בחובות עד לבלי היחלץ משם. אמרתי לעצמי: עת לעשות. הרגשתי חובה להוציא לפועל את החלטות ברל. גם אילו היו לי מכתבים מהארץ הייתה דעת ברל מכרעת בעיני - ולי לא היו מכתבים מהארץ. נוסף לזה חשבתי אני - וכך אני חושב גם עכשיו - כי שפיגלמן הינו איש מוכשר לערוך את ה״קונטרס״, והוא גם איש כזה - אשר אם ייכנס ל״קונטרס״ - לא יטלטלוהו לשום ועד אחר. החלטתי ללוות פה 20 פונט, לשלוח לשפיגלמן כדמי נסיעה על חשבון ה״קונטרס״ ולשלם פה את החוב הזה מההכנסה של ה״קונטרס״ באנגליה. לשאול תחילה את הסכמתכם הרשמית - הרי זה היה אומר לדחות את העניין לחודש. אני חשבתי כי הדבר יצא לפועל תיכף. מדדתי במידת הטמפרמנט שלי ובזה טעיתי. ואישור מוחלט, אם כי לא רשמי, היה לי - זו דעתו ורצונו של ברל ולכן לא חששתי שאני עושה על דעת עצמי דבר מסופק.

בנוגע למרדכי - התאמין, כי בפעם הראשונה שמעתי שהוא עובד ב״קונטרס״ ממכתבך האחרון, זה שאני עונה עליו בזה. אני יודע, כי לא תאמין. ובכן התאמין, כי אני, היודע על ענייני א״י יותר משיכול לדעת זאת איזה איש הנמצא בגולה - וזאת בתנאים נוראים, בחוסר כל מכתבים מהארץ (חוץ מתקופת מקדונלד) ובעיתונות זעומה - ובכן, אני לא ידעתי, למשל, עד הקונגרס, כי רמז[5] איננו עורך ה״קונטרס״ וכי ז׳וכוביצקי[6] אינו עובד בוועדת התרבות. אומנם ראיתי פעם שורה קצרה, שרמז נבחר למרכז העבודות הציבוריות, ושורה אחרת, כי ז׳וכוביצקי נתמנה למזכיר ההסת. אך אני יודע שאצלנו מושכים אנשים ״בעולים״ אחדים בזמן אחד ולא עלה על דעתי כי עזבו לגמרה את עבודותיהם הקודמות. הוא הדין בנוגע למרדכי. הגע בעצמך: כשיצאתי מהארץ לא עבד מרדכי ב״קונטרס״. במשך השנה וחצי שאיני בארץ קיבלתי מכתבים, פתקאות, דרישות ודרישות שלום מה״קונטרס״ ממך, מז'וכוביצקי, מקלעי, עוד מאחדים, ואף לא פעם אחת ממרדכי. ב״קונטרס״ הרגשתיו לעתים רחוקות, פעם ברשימה מקורית ופעם בתרגום של סירקין.[7] זה לא אמר לי, כי הוא עובד בקביעות. בכל חילופי הגברא שהזכרתי לעיל לא נזכר אף פעם שמו של מרדכי. בקונגרס סיפרו הבאים מא״י, כי מרדכי יבוא בקרוב לאירופה. התלגרמה לווינה אמרה ברור, כי ל״קונטרס״ אין איש. עכ״פ כך אמרה לי. ובכן איך זה יעלה על דעתי? אילולא היו ענייני ה״קונטרס״ נוגעים בלבי כאשר הם נוגעים, אילולא הייתי מתאבל על כל חוברת לא מוצלחת ומאושר ממש מכל חוברת טובה, ובולע את שתיהן כאחת כבַכּוּרה בטרם קיץ,[8] אילולא כך - מובן שהייתי שוקט על שמרי ולא הייתי מתפרץ לעזור מרחוק וממילא היה יוצא שאיני פוגע בכבוד מישהו. אך אני בוחר להיות ער לצרכיו של ה״קונטרס״ ומתוך אי ידיעה - מפני ריחוק מקום וחוסר מכתבים מייאש - לפגוע בשוגג בכבוד אנשים היקרים לי הרבה יותר ממה שהם חושבים (ואני יודע כי משום מה חושב מרדכי שיש בלבי טינה עליו), מאשר לחדול מזה ומזה.

ולעצם העניין. אוי ואבוי לי, באמת. שפיגלמן פשוט לא עמד בדיבורו. איני רוצה לדון אותו, שמעתי כי ענייניו הפרטיים נסתבכו ובינתיים - משהתמהמה - נסחף אחרי העבודה המקומית. נענשתי על ״האקטיביזם״ שלי. הכסף נשאר כמובן בברלין וזה מסבך את מצבי. אני מקווה בכ״ז כי הדבר יסתדר. עכ״פ לא יפסיד ה״קונטרס״ אף פרוטה, ובמקרה של איזו צרה - אקח הדבר על אחריותי.

איני יודע, ברודסקי, אם הנחתי את דעתך. אהבתי אותך בזמן האחרון מאוד והרבה נימים נקשרו בזמן האחרון בינינו - לכה״פ מצדי - על פני גשר הנייר של ה״קונטרס״ שלנו. ואינני רוצה לחשוב, כי רחקתי והייתי לזר. בזמן האחרון עזרתי ל״קונטרס״ - ברוח - יותר מקודם. בשבועות האחרונים חדלתי מזה, אך חַדֵש אחדש. עליך לזכור, כי מלבד לימודַי, אשר להם אני מקדיש מינימום שבמינימום, והעבודה הקשה לשם הפרנסה, נתינת שיעורים ״לימי זקנתי״ וכו' - יש לי המון עבודות בפוליטיקה המקומית כביכול והרבה ענייני א״י מסוגים אחרים. ועליך להעריך ולדעת, כי מה ששלחתי ל״קונטרס״, גם התרגומים, גוזלים הרבה הרבה זמן, זה נעשה לעתים קרובות מאוד על חשבון המנוחה והשינה, והרבה הרבה פעמים קרא היצר אל התיאטרון או אל קונצרט, ורגש החובה ניצח וריתק אל השולחן - לאחר יום עבודה קשה - לכתוב ל״קונטרס״. הנה גם הערב. הלא אנשים אחים אנחנו ולא תחשוב את דברי להתפארות.

בזמן הקונגרס הוטב הרבה ה״קונטרס״. ובזמן האחרון התחלת כותב לי.[9] נקווה כי שני דברים אלה יתמידו. שלום לכל החברים. ואני מחכה בכ״ז לתשובה מעשית ומדויקת על מכתבי לקלעי.

אגב, קיבלתי ע״י בהרב מכתב מהוה״פ של ״אחדות העבודה״, אשר בין יתר הדברים מבוקש בו לקנות ניירות סטנסיל. זאת אעשה. אך על אותו המכתב חתום איזה בר-נש, אשר בשום אופן לא יכולתי לקרוא את שמו. שמא תתרחם ותכתוב לי מיהו. היה לי בצבא [העותמאני] מפקד גרמני שהייתה לו חתימה פשוטה וברורה מאוד. פעם סיפר לי, כי בהיותו ליטננט צעיר התחכם לחתום את שמו בחתימה מסובכת ומסולסלת. מייד ציווה מפקד הגדוד בצו היום, כי ״הליטננט N מצווה לסגל לעצמו חתימה ברורה ופשוטה״. פקודה כזו צריך לתת לאותו בר-נש. ובכן, שלום לך.

כפי שהנך רואה שהה המכתב באמתחתי ימים רבים. הסיבה היא כי חליתי בשבוע שעבר, מעשה ילדות, אנגינה, ונתעכב משלוח הדברים אשר אני ממטיר עליכם בזה.[10] לדעתי טוב כי תדפיסו את הכל מבלי להשמיט גם את המקומות הבלתי נעימים כמו ההתפעלות מהקלוב הטברייני הנבוב וקצת השטחיות שישנה בדברי וג׳ווד.[11] עלינו לדעת את האמת - כך מדברים עלינו.

אני מצרף בזה את המקורות האנגלים. חוברת הפרלמנט[12] שלחתי לבן-גוריון. את חבילת הגזרים מעיתונים שלח-נא לירושלים[13] לאחר שיקראום ביפו.[14] אנא, אל ילכו לאיבוד בדרך. מאמריהם של ווג׳ווד ומקדונלד כבר מתורגמים אצלי, אך לא הספקתי להעתיק. תקבלו בדואר הבא.[15]

בשבוע הבא יבוא מאמר של מקדונלד ב״לייבור לידר״: "A Socialist in Palestine".

בחודש אפריל יבוא מאמר גדול שלו בContemporery Review"", אחד הירחונים היותר חשובים. שלושה מאמרים שלו נדפסו בעיתון ״לייבורי״ אחד בגלזגו; טרם אקרא, אך שמעתי כי אחד מהם מוקדש בייחוד לנו והוא ״אנטוזיאסטי״ [נלהב] מאוד.

הוא סירב בכ״ז לדבר באסיפה פומבית, מפני אי בריאותו. הוא מסר או עוד צריך למסור את רשמיו על מצרים וא״י בישיבת המורשים [צירי הפרלמנט] של ל.פ..

קפלנסקי ואני נוכחנו לפני כשבועיים בישיבת המורשים של L.L.P. שם היה גם מקדונלד ודיבר נכוחה. על זה יבוא פרוטוקול מיוחד.[16]

ברודסקי, ברודסקי, הזמן קצר והמלאכה מרובה וכו׳. אך בשבוע הבא מתחיל אצלי חופש פסח ואז אשנס חלצַי.

מסור את מעט הידיעות שבמכתבי זה לירושלים.

מקדונלד לא היה כל השבוע בלונדון, נסע לווילס, למחוז הבחירה שלו. עתה שב והיום צריך היה ק.[פלנסקי] לראותו. טרם אדע.

אם החומר ששלחתי רב מהתכנס ב״קונטרס״ אחד, חלקהו לשניים עד אמצע עמוד 12 ומשם והלאה. החלק הראשון ייקרא ״א״י בפרלמנט ומפלגת העבודה״ והשני - ״הפולמוס על א״י בד. ה. [דיילי הרולד]״.[17]

אני מתחנן לפני קלעי, כי ייקח על עצמו את משלוח ה״קונטרס״ לחותמים וישחררני ממשא כבד מנשוא. ה״קונטרס״ ירוויח מזה. הזמן הפנוי [שלי] יוּצא על [כתיבה בשביל] ה״קונטרס״. לשם זה עליו לענות לי כאשר ביקשתיו אם מקבל הוא על עצמו את הדבר, ורק אז אשלח לו את רשימת המענים.

מדוע הפסקתם פתאום לשלוח את ה״קונטרס״ לחותמים ותיקים כמו ד׳ הכהן, א׳ גינצבורג ורזילי, ואולי עוד - לא אוכל להבין.

 

משה

 

הערות



[1] המכתב לא אותר. ועניינו תגובה למכתב מ״ש לדוד קלעי - שאף הוא לא אותר - שבו שטח טענותיו נגד עורכי ה״קונטרס״.

[2] מרדכי קושניר (1964-1894). מאנשי העלייה השנייה. מעורכי ה״קונטרס״ ואח״כ ״ילקוט אחדות העבודה״. סופר ועורך ספרים.

[3] הקטע שלהלן מתוך ישיבת מזכירות אחה״ע ב-2/8/1921, שופך אור על הנעשה ב״קונטרס״:

שמואל יבנאלי [אז העורך]: בינתיים נכנס ברודסקי, עובד טוב והרבה.

יצחק טבנקין: ברודסקי אם גם הוא עובד טוב ומסור, למסור לו [את עריכת ה״קונטרס״] אי אפשר עוד. לא פתאום מתהווה אמון לאדם שעובד במערכת חודש ימים. אי אפשר בייחוד למסור עריכת ה״קונטרס״ למרדכי - אריסטוקרט מחוץ לתנועתנו.

דוד ז׳וכוביצקי (זכאי): לקונטרס יש עוזרים טובים. מרדכי עובד חרוץ, ברודסקי - כלי שברכה בו רבה, גם חבר מסור לתנועתנו. [אבל] שניהם אינם עורך.

[4] ב-1/10/1921 התפטר ב״ג מתפקיד מזכיר אחה״ע, שלו נבחר ב-2/8/1921, וב-8/11/1921 נבחר למזכיר ההסתדרות. ייתכן שבין תפקיד לתפקיד ערך את ה״קונטרס״.

[5] דוד רמז (1951-1886). עלה ב-1913, פעל עם ב״כ להקמת אחה״ע ואח״כ ממנהיגיה ומעורכי ״קונטרס״. מייסד ומנהל המשרד לעבו״צ (לימים ״סולל בונה״). מזכיר הסת׳ העובדים 1935-1945. יו״ר הוה״ל .1948-1944 מאסירי ״השבת השחורה״ (29/6/1946). שר תחבורה ראשון בממשלת ישראל ואח״כ שר החינוך.

[6] דויד זכאי (1978-1886). סופר, עורך ופובליציסט. מאנשי העלייה השנייה. מעורכי ה״קונטרס״ ואח״כ ה״פנקס״. חבר מערכת ״דבר״ מאז ייסוד העיתון. רשימותיו קובצו בספר קצרות.

[7] נחמן סירקין (1924-1868). הוגה דעות ציוני-סוציאליסט. מראשי המפלגה הציונית-סוציאליסטית ברוסיה. ב-1905 הצטרף לתנועה הטריטוריאליסטית, ב-1908 היגר לארה״ב. ב-1909 חזר לתנועה הציונית והיה אחד ממנהיגיה הבולטים של מפלגת פוע״צ בארה״ב.

[8] לפי ישעיהו כח 4.

[9] מכתבי ברודסקי למ״ש לא אותרו.

[10] מ״ש צירף למכתבו חומר רב על הדיון בשאלת א״י שהתנהל בבית הנבחרים ב-9/3/1922 ועל פולמוס בנושא זה שהתנהל אח״כ בגיליונות ״דיילי הרלד״, יומון הלייבור.

[11] בנאומו בבית הנבחרים בדיון על א״י אמר ציר הלייבור קולונל יאשיהו ווג׳ווּד, בין השאר:

רגש שנאה זה בין ערבים ליהודים מצוי רק בשדרות הגבוהות. בין ההמון איננו. ההמון נהנה במידה עצומה מן ההתפתחות שהיהודים מביאים לארץ. דיברתי עם מר מקדונלד אשר שב זה עתה מא״י. הוא סיפר לנו כי בטבריה יש ועד מורכב מערבים, נוצרים ויהודים, העובדים יחד. הם ייסדו שם בית-ספר משותף, אשר בו לומדים ילדים בני שלוש הדתות, ולמרות זה שיש במקום איזה אפנדי או לנד-לורד, יחסי האומות הינם ידידותיים לגמרי. את הניגוד לזה יש למצוא בעיר אחרת, שכם, אשר כל השלטון בה תפוס בידי שלושה אפנדים מימי תורכיה. רופאה יהודיה שהוזמנה שמה ונתקבלה ברצון ע״י התושבים, הוצאה מן העיר תחת לחץ האפנדים ״קונטרס״ קיד, 7/4/1922 (ר׳ נספח 5).

[12] פרוטוקול הדיון בשאלת א״י ב-9/3/1922.

[13] שם ישב הוה״פ של ״אחדות העבודה״.

[14] שם ישבה מערכת ה״קונטרס״.

[15] התרגומים לא אותרו ואפשר שלא נדפסו.

[16] הפרוטוקול לא אותר. עלL.L.P. ר׳ להלן מכתב 159 הע׳ 1.

[17] הרשימה ״הוויכוחים בפרלמנט האנגלי ומפלגת העבודה״, נדפסה ב״קונטרס״ קיד, 7/4/1922 ומובאת בנספח 5.

 

העתקת קישור