151
אל: יקותיאל בהרב, ירושלים
לונדון, 22/2/1922
מחלוף,
זה עתה באתי הביתה ומצאתי את מכתבך,[1] את המודעה על אסיפת העם בירושלים[2] ואת ה״קונטרס״ קח.[3]
אני מאושר כפליים.
ראשית, מפני שרואה אני, כי נסיעת רמזי הצליחה.
שנית, מפני שהפסקת סוף סוף את השתיקה. אני מרגיש כי תכתוב. תשכיל לעשות אם לא תענה על
הנזיפות. תביא בחשבון את המצב הנפשי
שבו נפלטו ותעבור על פשע.[4]
לפלא בעיני, כי דחיתם את האסיפה הפומבית ביפו
לאחר שיבתו [של ר׳ מקדונלד] מדמשק. עתה הכל כבר אחרי המעשה, אך אני חושש שאסיפה זו לא יצאה
לפועל; כנהוג - כשיש תוכנית, יוצא בסוף דוחק גדול ומשמיטים סעיפים בלי רחם. מילא.
את חובתי לכם בביקורו של רמזי לא מילאתי לגמרה. חייב הייתי להמציא עליו מאמר
ל״קונטרס״, כאשר הבטחתי. הדבר לא נעשה, מפני שקפלנסקי הבטיח לי לכתוב ולא קיים
מרוב טרדות. חבל מאוד. אילו היה קפל׳ כותב, הייתי
גם אני שולח תרגומי קטעים טובים מנאומיו, שהיו מבליטים את האיש. גם זה לא נעשה.
את מכתבך אעתיק מחר במכונה ואשלח העתקות לווינה
ולברל. וכן הלאה.
באי סבלנות אחכה להמשך.
אם יזדמן לך להיות ביפו, שאל נא ב״קונטרס״ אם
קיבלו את הרשימה ״מפרחי הכרמל״ (מ. בן-קדם). לפי חשבוני צריכה הייתה להידפס בקח לכל המאוחר. האומנם אבדה?[5]
מסור שלום לכל החברים ובבית.
משה
המעטפה הצהובה נתקבלה. נמסרה לג׳ורג׳ [ברדלו].
פיני יבוא בעוד ימים אחדים מברלין. ג׳ורג׳ כתב לך על עסקי הביש.
