133. אל: דב הוז, תל-אביב - לונדון, 23/1/1922
שם הספר  ימי לונדון ב'
שם הפרק  133. אל: דב הוז, תל-אביב - לונדון, 23/1/1922

 

133

אל: דב הוז, תל-אביב

לונדון, 23/1/1922

דב,

 

א. היום כתבתי לוה״פ של אחה״ע (ליפו) על נסיעתו של ר׳ מקדונלד. איני יודע אם ידוע לך שמו. תשתדל לקרוא את מכתבי. שם מסרתי קצת מ״רִשמֵי אַפיו״.[1] אבל לא זה העניין. כתבתי באותו מכתב, שאתה ורק אתה האיש המתאים להיות לבן-לוויה לימי שהותו בארץ (כעשרה ימים, בדרכו ממצרים לסוריה ומשם... לאנקרה; הדבר האחרון-אחרון סוד כמוס, כמו שאומרים).[2]

אני כותב לך לחוד למען הוכיח לך את הכרחיות הדבר. הלא תבין שאין אחר - אנגלית וידיעה מקפת בעניינים וכו׳. והעיקר קלות התנועה, וכישרון הדיוק והסדר בנסיעה, והיכולת לסדר דברים הקשים לאחרים. עליך להמציא אוטו. אם נחוץ לזה כסף - מוכרחים להוציא. זוהי הזדמנות שלא תחזור. צריך להכניס באיש את א"י שלנו, להכריחו להבין אותנו, לרוכשו לנו לחבר נאמן, וערכו של דבר לא יסולא בפז. ממש. במקרה סיפרתי על נסיעה זו לוולפי; הוא רץ מייד אל ג׳ימי, וג׳ימי החשיב והעצים את הדבר ובָרַק מייד לפרנק, שיברוק מייד הוראותיו ליק״א בארץ לשים לו לב ולנהוג כבוד וכו׳. הוא יראה כמובן את הנציב ואולי מישהו מן הערבים. אך לכל צריך להיות ברור, כי הוא אורחו של ה״לייבור״ העברי בא״י. הוא יתלגרף ממצרים ליפו לבלומנפלד[3] על יום בואו, אך צריך לעמוד על המשמר ולדרוש ממי שיש לנו במצרים שיתהו עליו ויודיעוכם על תנועותיו. ופרשת המסעות צריכה להיות מוכנה בדיוק (הצעה עובדה על-ידִי וע"י קפלנסקי ונמסרה לו פה ונשלחה ע"י קפלנסקי ליפו) ומותאמת לעַרבֵי אסיפות פומביות (ביד רמה!) ביפו ובירושלים וכו׳. תבין, שלכל זה דרושה יד מסדרת ואתה או מחלוף, או שניכם, מוכרחים להימסר לזה לשבוע. הן ברור, כי אין אחר. צריך שביקורו יצליח, והצד הטכני חשוב מאוד. תדבר איתו בשעת הנסיעה על הכל. הוא פיקח ורחב-בינה. על השאלה הערבית תדבר בכל הגילוי האפשרי, בלי נוסחות משוננות שנואות נפשי. זה הכל כמדומני. אני חושש מאוד, שמכתבי זה יאחר ולא יהיה לך זמן להכנות, ומי יודע באיזה בור שחת ימצאך. אך האמן כי אי-אפשר היה, ממש אי אפשר היה לסחוט חצי שעה במשך כל השבוע. ונסיעתו הייתה לנו להפתעה גמורה. באוויר ניסרו שמועות תקיפות על general elections [בחירות כלליות] וברור היה, כי לרגלן לא יוכל לנסוע. אך פתאום פקעה השלפוחית, והנה נסע. די.[4]

ב. את פתקותיך עם הפרוטוקול[5] המעניין קיבלתי. שלחתי לברל לווינה. מסרתי לקפלנסקי ול-א. ק. ב. [אידישע קארעספאנדענץ ביורא] תודה לך. אחרי שקיבלתי את ה״פנקס״[6] רציתי לכתוב לך שאני מפטר אותך מן התביעות. דַיִי בו. זאת בנוגע לאינפורמציות. ואשר ״לבולמוס הכתיבה״ שתקף אותך - איני מאמין בבולמוס, אשר אינו בא לידי גילוי מייד. ואם לא בא, סימן שאינו בולמוס אלא סתם בשורת-כזב. ובכן, דביק, אל תעשה שקר בנפשך ואל תפטם את עצמך ואת עבדך בהבטחות שווא.[7]

למניה כתבתי.[8] כתבתי גם לברל וביקשתיו להודיעני את הידוע לו. בכלל כמה שאני כותב עכשיו - לא תוכל לשער. ים!

ג. אחרי מו״מ ממושך של מכתבים ותלגרמות בינינו ובין אליהו בנוגע לבואו של דוד לווינה, הוחלט (ההחלטה האחרונה נמסרה לאליהו, וממנו יצא שדוד לא יעבור מייד אלא יעמוד לפקודה, ובינתיים ישתדל לעמוד סוף סוף בבחינתו, אשר תחול שוב בעוד שני חודשים. דוד היה נכון לנסוע, אלא שביררנו את המצב.

ד. דוד עלה על דרך המלך ונוסע עליה בגאון. בידינו ידיעות כאלו, אשר הניירות שהושגו אז מחווירים ונאפסים לעומתן. אנחנו נשלח לכם העתקה מפרשת ״שיחות פרטיות״ בינו לבין אחד מהם ותראו ותָשוֹמו. כמוה עוד לא נעשתה. הבחור לבש מסווה של תם, יהודי מרוסיה, שקשר ומגע אין לו עם לאומיות וציונות, סתם אינטרנציונליסט, הלומד בבירת אנגליה; התיידד, והלה פתח לפניו את אוצרותיו הטובים. איני יודע אם תעריכו כשתקראו. אך למי שנמצא בתוך העבודה, המו"מ עם ה-.C.O וכו׳ - לזה שופך הדבר אור כזה על הדברים והיחסים, כי א״א כבר לתאר איך היה ומה יהיה בלי זה. הדבר נעשה בכישרון גאוני, בפיוט ממש, פיוט שבשקר, אוי לנו, בחוצפה גמנסאית ובתבונה נפלאה, בקלות ובגמישות ובהתשת המוח והעצבים עד דכּא עם כל זה. את הניירות נשלח דרך ברלין, אם [ג׳ורג׳] ברדלו עודנו שם (מחכים אנו לפיני מיום ליום), וָלא - דרך וינה, כי גדל הדבר מהישלח בדואר, זמן זה גוזל, רבש"ע כמה זמן. על דוד אין מה לדבר, ימים ולילות, ספרי הכלכלה המזוהמת מתעפשים, אך גם אני שקוע. אבל איזה אופקים זה פותח! לאיזה מסתרי-מסתרים אתה חודר! מי כדוד בחור אחד בארץ.

ה. עד היום לא הספקתי לערוך את הפרוטוקול של השיחה ב-.C.O. עם עבור הזמן הולך העניין ונעשה מעניין פחות ופחות, אך בכ״ז צריך לשמור כתעודה לימים יבואו ולכן אעשה זאת.[9] המשלחת עובדת במרץ - בנידון התעמולה. גבריאל[10] פרסם מאמר ארוך בירחון חשוב, מאמר מלא ארס ומַטעה בתכלית. נאומיהם באסיפות שונות נמשכים. השבוע ינאמו בקלוב של Liberals (Liberty Club). יש לנו חברים בו (שטיין ועוד) וגם אני אהיה, בתור ממונה על המירֶה [תחמושת], להספיקו בשעת הצורך אל הקו הראשון. בשבוע הבא תופיע ההסת' הציונית בצורת חיים [וייצמן] ושטיין והברית העולמית ״פועלי ציון״ בצורת קפלנאי [ש' קפלנסקי], ושתיהן יחד בצורתי הסינתטית, לפני הוועדה הבין-לאומית אשר עם הלייבור-פרטי. לפני אותה הוועדה כבר התייצבו בני-הדוד והגישו תעצומותיהם. They are going to give us a hearing now, כמו שאומרים פה. אם יהיה דבר מעניין אכתוב. על המון דברים קטנים המתרחשים מדי יום תוך כדי העבודה אין כדאי לכתוב כמובן. מי ימנם ומי יְסַפְּרַם.

עבודתי בעיתונות הערבית מתפתחת ומתרחבת. הלימוד הוא בבחינת comprime' [צרפתית: גלולה].

פרטים: את משרתי ב-L.C.C. [עיריית לונדון] שָכַלתי ובחומת תקציבי ניבעה פרץ, רוחבו 7 פונט לחודש. את המעיל שנגנב מצאה משטרת לונדון רבת-התושייה והחזירתו בגאון אל כתפַי. מי כמוה! - התוכניות להסיע את עצמנו מ[דירתנו ברחוב בקלי]-36 עודן בעוברן; דוד כל הזמן רובץ שם וכשבועיים היה נמנה ונגמר שהוא נוסע לווינה. מרבקה אין לי מכתבים, אף לא מעדה. רק אחד. אני כותב תדיר מאוד, בעיקר אומנם לאליהו, אך תמיד גם הוספות להם.

דביק, בכל זאת, אתה רואה - הנה כתבתי, ובסה״כ חצי שעה. האומנם, האומנם?

ואם מצב רוח - damn it, boy! [כאן שתי מילים בתורכית שלא פוענחו] או באיזו שפה אחרת שאתה רוצה.

בכל זאת שלום לך. אני רואה, כי לאחר הכל עוד נהיה פעם ידידים.

 

משה

 

שמא תאמר לי פעם שלום ל[דוד] רמז. ותגיד לו, כי את פקודתו בדבר שיפמן[11] אני נוצר. אבל עם שיפמן זה שימרו את הקשר, אל אפתח פה לשטן, אך מר יהיה לכה״פ לי, אם ישוב לא״י סתם מחפש משרה,

ההעבירה לך צפורה את מכתבי הקודם? אשר!!!!!!!!

 

הערות



[1] מלשון אַפַּיִם – פנים. על ביקור רמזי מקדונלד בא״י ר׳ נספח 2.

[2] הסודיות לגבי נסיעת חבר פרלמנט בכיר מן האופוזיציה לבירת תורכיה, נבעה ככל הנראה מהעובדה שטרם נחתם סופית חוזה שלום בין שתי המדינות הלוחמות לשעבר.

[3] אפרים בלומנפלד (דוד בלוך) (1947-1884). ממייסדי אחה״ע וההסתדרות. ממקימי קרן פועלי א״י (קפא״י) ומנהלה. ראש עיריית ת״א 1927-1925.

[4] ב-12/2/1922 כתב ד״ה לרבקה מירושלים:

השבוע עומד על הפרק רמזי מקדונלד. על בואו לארץ בטח שמעת גם מפי משה וגם מפי אחרים. משה הקדים לו מכתב לאחדות-העבודה ומכתב לי. בשניהם דרש כי אמָסר לו לימי שבתו בארץ, אדריך אותו בטיוליו, בביקוריו, אפקח עיניו על העניינים הדורשים ביאור והסברה, אגלה לו באופן ברור וגלוי את כל זוהר שאיפותינו, סבך מצבנו, יחסינו הצודקים,

פגעינו וחולשותינו. הוטל עלי לנסוע למצרים לפגשו, אולם הדבר הגיע באמצע מבוכה גדולה בעבודה. נוסף על כל הקושי שעליו הרביתי לכתוב במכתבי הקודמים, הוטל עלינו מאת הממשלה לעשות ליקווידציה לעבודותינו הקודמות במשך חודש פברואר, ולשם זה הן נקראתי חזרה לארץ. לזה נכנסתי בראשי ורובי. ברגע האחרון הודעתי אפוא כי בשום אופן לא אוכל לנסוע מצרימה, כי בלעדַי צפויה סכנה לעבודות. נסע בר-כוכבא [מאירוביץ] והציל בהרבה, כי כוונתו הייתה לבוא ולהתאכסן אצל [מושל ירושלים, רונלד] סטורס ובר-כוכבא פקח עיניו על זאת ולפיכך נסע ישר אל החברים שלנו ביפו. הוטל עלי לפגשו בלוד, אבל גם לזה לא הצלחתי להיפנות. וכך, אמש בשתיים אחר חצות לילה, באתי ירושלימה. הערב נפגשתי איתו. הוא חושב את עצמו כאן אורח של אחדות-העבודה, וכך מביטה עליו גם הסביבה. בכ״ז מובן, כי מוזמן הינהו לחברתם של הנציב, [נורמן] בנטוויץ', סטורס והאחרים. להיפנות אליו לגמרי לא אוכל גם עתה למרות הדרישות מכל צד. חושש אני גם שלא אוכל לשאת את פני בפני משה בגלל זה, אבל כך הוא מצב ענייני. כנראה שאסע איתו לגליל ולדמשק, בעל-בק וביירות. נסיעה נפלאה, מלאה קסם ועמוסת זיכרונות. התפקיד בלי ספק גדול וחשוב. האחריות עצומה. לדמשק אסע יחד עם בהרב.

[5] פרוטוקול מישיבה בבית הממשלה בעניין העבודות הציבוריות.

[6] ירחון מידע של ההסתדרות. החל לצאת לאור ב-1/1/1922 במלאות שנה להיווסד ההסתדרות.

[7] בפתקה מ-6/1/1922, שצירף לפרוטוקול, כתב ד״ה למ״ש: ״איני כותב לך לפי שעה. עוד אכתוב בימים הקרובים. נדמה לי כי תקפני בולמוס כתיבה״.

[8] מכתב מ״ש למניה לא שרד. עניינו ביוזמתו של ז'בוטינסקי לרכוש ל״הגנה״ מכונות ירייה בארה״ב (ר׳ ילא מכתב 65 הע' 13), ונראה כי מניה שוחט, אז בארה״ב כחברת משלחת ההסתדרות לגיוס כספים לבנק הפועלים, הייתה מעורבת בה. בפתק למ״ש מ-6/1/1922 כתב ד״ה:

ממַניָתנו מנ.י. [ניו-יורק] נתקבלו מכתבַיים בהם היא מודיעה, כי בטל עניינו של נואם הדילטנטיסמוס [ז״ז׳] אשר בשבילו בלע כמה אלפי לי״מ, וכי רוצה היא לעזור לו במשלוח מיידי לא״י. א״י הזקוקה לעמקות, העמֵק והסתר דברים, לא תוכל להסכים ברגע כזה ליצירה שנוצרה ע"י דילטנטים בארץ הבלופים. לפיכך תלגרפנו דעתנו המתנגדת בהחלט. אבקשך להסביר לה את העניין ביתר בירור. לך יֵקל הדבר, כי קרוב אתה אליהם ממני.

נראה שיחסו השלילי של ד"ה כלפי ז"ז', שראשיתו בשלהי ימי ה"גדוד", נבע מהשקפותיו העקרוניות השונות של ז"ז' על מעמדו של ארגון ה"הגנה" ומהתנגדותו של ז"ז' בקונגרס הי"ב בקרלסבד (ספטמבר 1921) לכלל פעולות הרכש של ה"הגנה". הודעתו הפתאומית אז, שבדעתו לרכוש מכונות ירייה באמריקה, הייתה מכוונת לנִטרול מבצעי הרכש בווינה.

על מעמדה של מניה בארה"ב ר' מכתב ב"כ ללאה מירון מ-17/12/1921 ומכתבו לדוד בלוך-בלומנפלד מ-14/2/1922, איגרות ב"כ ה, עמ' 39-38, 59.

[9] הפרוטוקול מובא בנספח 1.

[10] קולונל סר אדמונד ויויאן גבריאל. שירת כיועץ כספי למימשל הצבאי בא״י 1919-1918. עמד לימין המשלחת הערבית בימי שהותה בלונדון במכתב לשקבורו מ-16/11/1921 טען ח״ו שיחסי היהודים עם הערבים התערערו והורעלו ע"י סוכנים בריטיים, וכי גם עם המשלחת הערבית בלונדון היה אפשר להגיע לפשרה לולא אישים כגבריאל (איגרות ח"ו 10, מכתב 283 ור' גם מכתב 267, ובכרך 11 מכתב 22 הע' 3 ומכתב 24, וכן יל״א, עמ' 306-304, 318, 353).

[11] יעקב בן-סירה (שיפמן). בוגר מחזור ה' של ג״ה. בשנים 1924-1921 למד הנדסה בלונדון (ר' עליו יל״א, עמ' 361, 364).

 

העתקת קישור