א-ן,  יום א',  25.8.1946

שלום, פואה -

אני מבין, כי השליח הקדים היום ודוארך לא היה מוכן.

חסר לי מכתבך לא רק לשמו אלא כמעורר לכתיבה. אני לאה קצת היום ומעיינותי דללו.

העוגה זכתה אתמול לתשואות רמות. עיני כל טועם נגוֹלו למרומים מרוב התפעלות והתמוגגות. לא נשאר שריד.

כיתבי שוב לראובן ואמרי לו, מבלי להזכיר שמי, כי שתיקתו העקשנית גורמת תימהון ודיכאון - עוכרת מאוד את הרוח ומעוררת דאגות חמורות.

נשיקות לכן.

מ.