נספח 12. מכתבי רבקה לאליהו בת"א ולמשה בלונדון - וינה, 31.7.1921
שם הספר  ימי לונדון א'
שם הפרק  נספח 12. מכתבי רבקה לאליהו בת"א ולמשה בלונדון - וינה, 31.7.1921

 

נספח 12

מכתבי רבקה לאליהו בת"א ולמשה בלונדון[1]

 

וינה, 31.7.1921

 

אליהו,

 

בבת אחת הגיעו אלי מכתביך ע"י [משה] גבעוני ו[משה] ז'לודין. היות ולא היו במעטפות וגם אין על אף אחד מהם מספר של תאריך, איני יודעת מי מה מוקדם ומי מאוחר והנני לענות על כל הדברים לפי הסדר שיישר בעיני.

דבריך על חוסר ידיעות מאיתנו אצלכם דיכאוני מאוד. דבר כזה לא יכולתי לשער. הנני מוצאת נחמה רק במחשבה כי עתה בא כבר ב"ג לארץ ומכתבי ע"י ניימן הגיעך עוד זמן רב לפניו. בין הודעתי הראשונה ע"י [אברהם] שמיון ובין מכתבי ע"י ניימן הפרידה רק נסיעת גרשון לטרייסט. בין המכתב ע"י ניימן וזה שאחריו - רק עשרה ימים, שבהם נכללה נסיעת גרשון ללונדון ושיבתו משם עם משה. הן תבין, כי לעתים קרובות נמצאנו בציפייה קדחתנית לבירור איזה עניין אשר צריך היה לדעתנו לבוא במשך ימים אחדים, ובמצב כזה א"א לכתוב לעתים יותר קרובות. אני מאריכה בזה כדי שלא תחשוב שהייתה פה אנרכיה או רשלנות. אני חושבת כי יש לי הרשות המלאה להגיד, כי כל אלה "המיועדים" [המסורים] עובדים בלי הרף ובאמונה. אי-סבלנותכם מובנת לנו מאוד וגם אנו איננו שקטים כלל, אך אל לכם לשהות בחששות מיותרים.

עיקר האיחור במשלוח יצא מפני פוסלנו את תוכנית הארגזים - לולא זאת הייתה אולי הסחורה כבר בארץ. אנחנו פה איננו מצטערים על הדבר. התוכנית החדשה היא נפלאה. אם כדאי היה לאחוז בה ולבזבז עליה זמן, כסף ועמל - יתברר אולי לכם לכשתקבלו את הסחורה. אנחנו איננו מתחרטים על המעשה.

לשינוי התוכנית גרם הרבה [משה] ל.[ויט]. הוא מצא שגיאה בארגזים והחל להתנגד להם ובזמן בואו עפו אלינו גם אזהרות רבות מכם ומלונדון - ובאותו זמן צץ רעיון הקרחונים [המקררים]. הדבר עומד להיגמר ובסוף שבוע זה יצאו 21 קרחונים בלווית לויט. על הקרחונים כתבנו לך עוד בראשית החילם להיעשות.

עוד מפח נפש אחד גדול היה לנו והוא ביטול התוכנית של 1,000 חתיכות משונות [לשון שַנֵה). כ"כ בטחנו בריאליות של התוכנית הזו עד כי קצרה רוחנו לחכות למשה, שהודיע לנו כי עומד הוא בעוד ימים אחדים לבוא אלינו בפקודת פ. לבדוק את מעשינו, והחלטנו שייסע גרשון ללונדון למען הסבר שם את הדבר ולהאיץ בקבלת הכסף. והנה שם עלתה בפעם הראשונה השאלה אם לא מקטין השינוי שחל את ערכו של הכלי כולו. את השאלה עורר בעיקר דוד. הן הוא בקי. ולאחר שלא הסתפק פ. בביאורי גרשון על העבודה פה, שלח הנה את משה ובידיו עלה להיווכח, אחרי בדיקות וניסיונות, כי אין הדבר כדאי לגמרי. כה בטל דבר שהעסיקנו זמן רב.

משה בא הנה למען בדוק את התוכניות שלנו, אך מכיוון שבטלו יצא כי החל לעסוק בחקירת אפשרויות חדשות. על פעולותיו פה כתב לך משה מפה ויכתוב בוודאי גם עלי. הוא יצא מפה ב-27 עמוס תוכניות אחדות חשובות מאוד - לפרטן אין אפשרות. ימסור את הדברים לפ. וביניהם יוחלט באיזו דרך לאחוז. מכיוון שיחליטו, ייגשו מייד להוצאה לפועל ויכול להיות כי יצטרך משה לשוב הנה וכי ישתתפו בדבר גם בהרב ודוד אולי גם גוורץ - אם יהיה צורך.

הנה כי כן רואה אתה (ויודע גם על יסוד מכתבים קודמים) כי הקשרים שלנו עם פ. איתנים וטובים מאוד בשביל העבודה. והכסף שאתה מדבר עליו (זהו חלק מאותו הסכום שמסרתי עליו ע"י אברהם ולא פה המקום להאריך) יהיה בידי פ. ותהיה בידו הברירה להוציאו לפי ראות עיניו. הוא דורש דיוק רב ומקפיד על כל דבר, אך היות ומאמין הוא למשה ולבהרב הרי סרים חששותיך מן הפרק.

באופן זה יכולים גם גרשון וחבריו להשתתף בעבודה והכול יהיה בשלום - מצד זה.

פ. מקפיד מאוד על אחדות המין. הוא דרש שימכרו את כל מה שקנו ויעמדו על מין אחד שיש לו עתיד וכו'. אך כמובן שא"א היה למלא את דרישתו במלואה. ובכ"ז הושם עתה יותר לב לשאלה זו. על מכונות כתב משה, או יכתוב. על מצב הכספים כתב גם משה [לויט?]. הוא איננו טוב.

מנסיעת פרוז.['נסקי] יש הבטחות הרבה, אך ברכה רבה עוד לא ראינו. אולי יעלה בכ"ז להציל דבר-מה. בימים אלה נקבל סכום ידוע ממשה אשר יאפשר את משלוח הקרחונים עוד השבוע.

למרות צמצום אמצעינו, אל לכם לשלוח כסף הנה ולו גם כדי לא להחליש את מידת ההתאמצות פה. קשה לייעץ לכם מפה אם להיאחז בהזדמנויות על המקום או להימנע. עכ"פ, כדאי היה שתשתדלו גם אתם לבלתי הרבות מינים ולדאוג לעתיד.

בדבר חילוף האנשים אין לדבר על לכתו של גרשון [פליישר] מפה. הוא הניח את היסוד לקישור הקשרים המסחריים והוא-הוא האיש שמכירים אותו בעלי הדברים - הוא צריך להישאר עד הסוף. אולי אפשר יהיה להחליפו אחר שיצא דבר אל הפועל ויתחיל דבר חדש. לפני זה אין לדבר על זאת. הוא מכיר את המקומות, יודע את השפה ולזה יש ערך רב. כנראה שוכחים אתם בכלל על חשיבות הצורה החיצונית שבמו"מ. לא אחת היא ע"י מי מתנהל (ע"י איש או אישה, למשל) ובאיזה אופן מתנהל. הן לכל פרט צריך להיות טעמו ופירושו והדברים דקים מאוד, עם ריח מדיני. הנה רואה אתה, אליהו, כי יש פה די אנשים מתאימים לעבודה ואין אתם צריכים לשלוח איש מבלי הימלך בדעתנו.

מחכים אנו עתה לידיעות ממשה. כל סידור העבודה, בחירת אנשים, המצאת אמצעים וקביעת הדרכים הכל יבוא מל.[ונדון]. אנו מקווים שהעבודה תהיה מעתה יותר ממשית ומדויקת ושגיאות כאלה שהיו לא תִשנינה.

על תלגרמתך לא ענינו, כי ישבנו באותם הימים ממש בלי פרוטה והתנחמנו בזה שיבוא ב"ג ויסיר את כל הספקות.

מניחה אני לגרשון ולל. להוסיף על דברי, כי לא עלה בידי להתראות עמם טרם כתבי. חושבת אני לשלוח את המכתב בפוסטה. האומנם יש ביקורת?

 

שלום, רבקה

 

 

משה,

 

[---] שולחת אני לך בזה מכתבים שקיבלתי שלשום. הביאום גבעוני [בא למען העבר את משפחתו מרוסיה] ומשה ז'לודין. כתבתי כעת לאליהו מכתב ארוך. התאמצתי לתת לו תמונה מקפת ומפורטת, ביארתי לו את סיבת האיחור במשלוח. מדברי אליהו ברור כי אין לו מושג מצורת העבודה. הוא מציע את רוזה כהן ומי יודע את מי עוד יוכל לשלוח הנה אם תקצר מאוד רוחו. ביארתי לו איזה צורה מקבלת העבודה ביחס לפ. התנגדתי לחילופי פל.[יישר] ועוד.

אך גם אתה כתוב לו. אל תחוס.

מחר יוצא [אליעזר] קפלן ("התאחדות") לבוקרסט. נתתי לו את המכתבים האחרונים של פרוז'נסקי (נתקבל עוד מכתב ממנו, מלא רוגז עלינו. הוא פשוט חושד בנו שאיננו עושים כלום למען חקור אם נתקבל הכסף. יש גרעין אמת בזה ועל זה להלן) והוא הבטיח להשתדל בדבר. כתבתי לגוורץ. ביקשתיו שיתאחד עם קפלן ויתאמץ לברר אם יש עוד תקווה להציל דבר-מה.

עם קפלן יש צרות - אותן הצרות שאני ניבאתי מן הוועדה. הוא קיבל 20 אלף ליי מקישינב (איני זוכרת אם היה זה בימיך). משלוח הכסף נעשה רע מאוד, הם פרטו שם בכתרים ועי"ז נפסיד הרבה. אך העיקר הוא שקפלן מודיע כי את הכסף ימסור כשיתנו לו חשבון ודורש ישיבת הוועדה. רוצה הוא להיווכח אם הכסף מוצא לפי ההחלטות. שואל מי נותן את האסיגנציות ועוד. והיות והוא נוסע לאיזה זמן, ובכלל אין הוא בקי בעניינים האלה, מציע הוא שיהיה תחתיו בא כוחם... [נחום] טברסקי. הן הוא היה חבר ועד ה"הגנה" בא"י וכו' וכו'. לולא היה עניין זה גורם לנו עיכובים לא הייתי שמה ביותר לב אליו ומניחה לזלמן [שזר] להתפשר איתם. אך הכסף הן בידם. הישיבה היום לא הייתה, כי זלמן לא היה בווינה ומי יודע אם יעלה בידי נטע [גולדברג] להוציא את הכסף. הוועדה בעיני כעצם בגרון. נטע אומר כי כיוון שהיא קיימת צריכים הם לדעת את כל העניינים והצדק איתם. פליישר בועט וזלמן איננו.

שלשום, אחר קבלי את מכתבי אליהו ומכתב פרוז'נסקי, נחמץ מאוד לבי בקרבי על כל הבטלנות שלנו ומחשבות רעות התחילו לענות אותי. חשבתי כי אילו היה במקומי איש אחר פה, יכול היה אולי למנוע בעד הרבה צרות, ואני פוסחת תמיד על שתי הסעיפים - בין הנגינה והעניינים, ביני ובין העניינים - והדברים עולים בידי רק לחצאין או לרביעין. אכולת מחשבות כאלה באתי אל זלמן. הייתה שעת צהריים חמה. בחדר הייתה אפלה נעימה, שקט, סדר. אל השולחן ישבו רחל ומיניקתה ולפניהם מאכלים קלים וסיפון מי סודה קרים. אישה שלישית, "מסתובבת", מורטת את כפות המנעולים - ועם ישראל רחוק, רחוק.

את זלמן לא מצאתי. ישבתי וכתבתי לו. דיברתי בתוקף על הצורך לברר את העניין עם ביהם, אולי לדרוש ממנו שתישָלח שאלה לבוקרסט בשמו. ביקשתיו שיעשה עפ"י איניציאטיבה שלו ולא יחכה להזכרות שלנו. סיפרתי לו על המכתבים הדורשים והמתמרמרים ועל המחסור הקשה בכסף.

באתי למחרת בערב והנה "הילד איננם" - נסעו שניהם לבאדן והילדה עם המינקת נשארה. פתקתי הייתה מונחת על השולחן. אף מילת תשובה.

היום חיכו לו - הייתה אסיפה בבית החלוצים. הוא צריך היה לדבר, צריכה הייתה ישיבה שלנו להיות, קפלן צריך היה לדבר איתו על המון דברים בטרם נסעו - והוא לא בא. איני באה לשפוט, אך הן זה רע, רע.

מה אצלכם? הזוכר אתה, משה, כי עליך לשלוח כסף למען יצא סו"ס לפועל משלוח הקרחונים? לויט - כעל סיכות. וכסף אין לו אפילו בשביל הוויזות. וגם לקרחונים דרוש עוד סכום הגון - כ-30 אלף. אם לא יוצא הכסף מקפלן, הרי כל התקווה על לונדון.

אני יראה קצת שפ. יתעקש על דבר-מה ויקפוץ את ידו.

שלך,

 

רבקה

 

הערות



[1] מכתב רבקה לא"ג, השופך אור נוסף על עבודת הרכש בווינה, נכתב כנראה בתשובה למכתבי א"ג הלא-מתוארכים לרבקה, המובאים בחביון א, עמ' 223-221.

 

העתקת קישור