נספח 13

מכתב אליהו למשה[1]

 

כנרת, 1.8.1921

 

 משה,

 

את מכתבך אשר שלחת ע"י ב"ג קיבלתי. את ב"ג טרם ראיתי. היום אני נוסע ליפו ואראה אותו. עכשיו אשתמש בשעותי הפנויות כדי לענות על מכתבך. אלמד ממך ואענה לך בסעיפים-סעיפים.

 

1. נסיעתי לאירופה. חשבתי עליה רק כשבשרי [פליישר] היה עובד יחיד בווינה ועוזרים לו לא היו. מובן, משנכנסתם אתם לעובי הקורה אין עוד כל טעם לנסיעתי. אעפ"י כן הייתי עוד נוסע, אולי בקשר עם הקונגרס, אולם עניינינו בארץ נסתבכו ככה שספק גדול הוא אם אוכל עכשיו לעזוב את הארץ גם לשבועות מספר.

 

2. בדבר כספים. כשרק נודע לי ממך בדבר ה-10,000 הלכתי לאידר. איתו כבר נפגשתי קודם לכן בייחוסים לא רעים. החלטתי לא לגלות לו בשום אופן כי אני יודע דבר-מה בעניין תקציב מיוחד לעניינינו, כי מכיר אנוכי את א. ויודע כי אם הוא יתעקש ויאמר לא, לא יועיל גם גילוי ידיעתנו ולשם מריבה וניצוח בלי תועלת ממשית, שהיו עלולות לקלקל את מעמדך אצל ז'בו. על כל פנים, דיברתי עם א. כאילו לא על סמך הודעתך. דיברנו רק על הצורך והאפשרויות והוא הסכים לתת בתור התחלה לניסיון 1,000. אפשר כי עוד 1,000 קיבלה הסת' המושבות ביהודה, ואלה הם האלפיים שעליהם כתב א. לאקזקוטיבה [ההנה"צ בלונדון]. איני חושב כי "הכנופיה" מעורבת בדבר. ההתחלה של האלף הינה עכשיו גם סוף. זהו כל מה שנקבל אחרי שפ. קיבל את החצי מכל הסכום.

 

3. בדבר פ"ר אני, מובן, חושב לחשוב מאוד שהוא נכנס לעניינינו. הוא הנהו האדם היחידי היכול לתת לעבודתנו את ההיקף והמעוף הדרוש, אולם הוא עסוק בעיקר בעניינים אחרים, ולא צריך שתהיה מונופוליזציה של העבודה בידיו. אני חושב כי הוא לא ינצל את כל המקורות. לי נדמה, שצריך לנסות דברים בעניינים כספיים גם בלעדיו, ולא צריך לבוז לקטנות, ז"א למאות.

בדבר פ"ר וישראל [שוחט] הדברים אינם נכונים לגמרי.

(א) אני כמוך התעקשתי "אויסדריקליך או קאטעגאריש" שאי-אפשר לי להסכים להרחקת ישראל מן העבודה. ביארתי כמה פעמים לפ. כי בישראל ובהשתתפותו קשורה השתתפותם של האלמנטים הכי מנוסים והמסורים לעניינינו. הסכמנו בינינו סו"ס שתהיינה עבודות אשר רק אני אנהל אותן ולשום איש אחר לא יהיה חלק בהנהלתן. על זאת קיוויתי לקבל גם את הסכמת הוועד [של ה"הגנה"] כולו.

(ב) וזהו העיקר: ישראל במשך כל הזמן לא השתתף אף במשהו בעבודה. עד לפני שבוע הוא היה עסוק בבחינותיו. הוא קיבל תעודת עו"ד. אחרי הבחינות נסע לכפר גלעדי, וכששב בכוונה להתחיל להשתתף בעבודה הייתה עבודתו הראשונה סכסוך איתי, אשר הביא לידי התפטרותו מהוועד והרחקתו מן העבודה. על זה לחוד.

בכל אופן, כפי שאתה רואה שני הדברים אינם נכונים: לא זה שהבטחתי להרחיק את ישראל וגם לא זה שאיננו רחוק. אידר גם הוא הציג לי תנאי של הרחקת ישראל, ואולי כיוון לזה במכתבו אשר כתב, כי לא הסכים לרכז העבודה בידי ישראל. גם לו הסברתי כי לא יוכל להתקיים כל תנאי של הרחקה בזמן שאנו הננו שנינו חברים שווי-זכויות בוועד. הסכמנו רק לזה שאני אהיה המוציא-והמביא, וכשיהיה דבר אשר וה"צ ידרוש סודיות גמורה בנוגע אליו, אעמוד רק אני בקשר איתם. עכשיו ירדה כל שאלת ישראל. הוא התפטר. חבריו סַבּוֹטַזְ'ניצַ'יוּט [רוסית: מנהלים סבוטז']. אני החלטתי לעמוד בכל תוקף על הדעה שלא להתחשב עם הסבוטז' ולקבל את הפיטורים. את ההפסד שלהם נוציא בשכר הכנסת אנשים חדשים לעבודה.

 

4. לעצם התפטרותו של ישראל. זה כמה שהוא שואף לחדש את "השומר" בשם חדש של הסתדרות להגנה. עמדתו בוועד כל הזמן ויז'ידַטֶלְנַיַה [רוסית: ממתינה] - לחכות לאי-הצלחה ולהוכיח שזה בא באשמת חוסר הארגון, או יותר נכון, חוסר מציאות הסת' כעין זו של "השומר". יסודותיה צריכים להיות: משמעת מוחלטת, בחירה הדדית (קבוצת אנשים הבוחרים איש את חברו), ריכוז כל עניינינו בידיהם, בחירת הוועד על-ידיהם. להסתדרות הכללית נשארת זכות הקונטרולה ע"י שליחת בא-כוחה-לוועד הנבחר ע"י הקבוצה.

אני הסכמתי להקמת הסתדרות להגנה בהיות שחוסר המשמעת ופריקת העול שבתוך ציבורנו, המחבלים את כל עבודתנו, פועלים פעולה הורסת על עניינינו. ישנו אומנם ניסיון ע"י גדודי העבודה להכניס יותר יסודות של משטר בכל עבודתנו, אולם לע"ע אין עוד גדודי עבודה בהיקף שנשעין עליהם את כל עבודתנו, ולכן הסכמתי להכניס לכה"פ את יסוד הסדר והמשמעת באותה עבודה שאין כופר בחשיבות המשמעת בתוכה. הסכמתי להסתדרות הגנה על יסודות של משמעת, אולם בתנאי שההסת' תהיה פתוחה ומסודרת לא על יסוד בחירה הדדית, כי אם על יסוד קבלת העול של המשמעת. ועוד תנאי, שהוועד יוסיף להיבחר ע"י ההסת' הכללית של הפועלים, כי אומנם יש ערך מיוחד להסת' מובדלת בשביל ענייני הכנה שונים, אולם עצם עניינינו, שבהם קשורים גם עניינים פוליטיים שונים, יכולים להיות מנוהלים רק ע"י נאמנים מכל ציבור הפועלים. ישראל עשה ניסיון להשפיע ברוחו בתוך גדוד העבודה ולא הצליח. אנחנו נפגשנו בשאלה זו במועצת הגדוד והוא נחל מפלה גמורה. בוה"פ של ההסת', מובן, לא מצאו שאיפותיו כל הד. אז הסכים ישראל שתתארגן ההסת' לפי הצעותיי. אולם בהיות ש"הם" אינם מאמינים ביסודות ההסת' לא ישתתפו בעבודת הארגון. הסכמתי ודרשתי שיחליפוני לזמן-מה בעבודה המעשית, אך למעשה לא החליף אותי איש. ואני, בהיותי עסוק כל הזמן בעניינים אחרים, לא יכולתי לטפל בעניין הארגון של ההסת'. אני חשבתי את עניין השגת האמצעים, הכלים, סידור הלימודים, האנשים האחראיים בכל מקום וכו' ליותר חשוב וטיפלתי בזה.

באסיפה האחרונה, אחרי שישראל גמר את בחינותיו והתכונן להיכנס לעבודה, הוא בא קודם כל בביקורת נמרצה על עבודתי: "אני הפכתי את עבודתנו לעבודת שתדלנות בפני א. ופ. אנו צריכים היינו להתארגן כך שהם יבואו אלינו ולא שאנו נצטרך תמיד לפנות אליהם. לא חשובים בעיניו האמצעים שהשגנו, הכלים שרכשנו וכו'. אני, מתוך אמביציה או מתוך חסר ניסיון, הפרעתי לארגון וזה חשוב מהכול".

למרות דברי העוקץ ודברי ההבל באנו בכ"ז לידי פשרה: לסדר את ההסת' בתור הסת' פתוחה, על יסודות המשמעת, ולמסור להסת' [הכללית] עצמה את פתרון השאלה של כפיפות להסת' הכללית, או התבדלות להסת' אוטונומית. לבו של ישראל לא היה בכ"ז שלם עם ההחלטה ולמחרת הוא התפטר לרגלי שטות בלתי-חשובה. אחריו התפטרו גם חבריו האחרים. בישיבת הוה"פ [של ההסת' הכללית] נסדר את הוועד בלעדיהם.

 

5. לענייני העבודה. [---] את ה-1,000 נוציא פה. השבוע אני רוכשים עוד 100 ואם האיכרים לא יקנו, כבר בא כמעט הסוף לאמצעינו. דעתי וכן גם דעת דב כי הרכישה פה לא צריכה בשום אופן להיפסק, וכי אתם צריכים לשלוח לנו לכה"פ 30% מהאמצעים הנמצאים בידי פ. תענו תלגרפית אם שולחים או לא. בחו"ל צריך לרכז את העבודה ברכישת קטנים ומכונות; העניין האיטלקי לפי התיאור השטחי [של מ"ש במכתבו לא"ג מ-8.7.1921] מצא חן בעיני. נקבל ונראה. המחסור בקטנים גדול בארץ יותר מאשר בגדולים. [---] צריך לרכז את העבודה שם בעיקר, ואולי רק בשני מקצועות אלה. לסוגים האחרים תשלחו אמצעים הנה.

לפעמים מתעורר בי בכ"ז רצון להיות איתכם בזמן הקונגרס, להידבר ולמשש ולבדוק את כל האפשרויות הכספיות והמעשיות. [---]

 

6. שונות. עניין גבנמן וישראל לא ברור לי. יכול היות שלישראל יש תוכניות נסתרות. עכשיו לא מעניין אותי. כתוב מה עם מניה. איפה היא? אם יהיו בידה כספים, כדאי שהם לא ילכו כדי להגביר את שאיפת ההתבדלות. האם אפשר לסדר דבר זה?

בנוגע לווינה, כדאי אולי לרכז בידי חבורה, לאו-דווקא שומרים [אנשי "השומר"] את עניין המשלוח. טוב יהיה מאוד אם מחלוף יישאר באמת לענייני הקניות. [---] באחת התלגרמות שלך כתוב centralized being .finance בידי מי ואיך? כתוב לי אתה קצת יותר על מעמדה של רבקה בעבודה ותלגרף לי אם מיותר בעיניך גם בואי לזמן הקונגרס. אני חושב שלא אבוא, אבל היות שרוצים להעמידני ברשימת הקנדידטים, איני בטוח אם לא ישיאני יצרי.

צריך להשתדל לסדר למולדבי סך 20 פונט כדי להשיבו לארץ. אולי אפשר לכם לסדר זאת. אני אנסה עם קופת-חולים. איני מאמין בהצלחה. אם אקבל אשלח לרבקה.

אחרון אחרון בדבר וולפנזון. דב לא יכול לכתוב לך ולא רק לך. הוא אומר שלא כתב כבר 3 חודשים לאיש אף מילה. אני מאמין. הוא כ"כ עסוק ומסובך - למעלה גם מכוחותיו. דעתי - וולפנזון איש שאי-אפשר לסמוך עליו גם אחרי המלצותיו של דב. התכונה הכי חשובה בו - רצונו למצוא חן גם בעינינו. ע"י כך ירצה לעשות מה שנדרוש ממנו אם יוכל, אבל לא יעמוד על דעתו כי הוא רוצה למצוא חן גם בעיני אחרים. הוא נכון לגלות לנו סודות מחדרם. זה חשוב לפעמים, אבל לא צריך שיידע סודות מחדרנו. שלום משה, שלום לבהרב.

 

אליהו

 

ראיתי את ב"ג. התפעלתי ממעוף מחשבתו - אחרי דברי איתו דעתי היא כי אם יצא לפועל העניין הגדול, אולי תרכזו בו את כל אמצעיכם, אבל אם לא יצליח תשלחו מייד הנה כ-1,500. תשים לב לפ. וגם למוכ"ז נובומייסקי. הוא הנהו ב"כ האיכרים בעניינינו. הוא ירצה בלי ספק לנצל את פ.

כיתבו.

 

הערות